בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בתל-אביב בקשת אישה לתקן את צו הירושה שניתן בעניינו של בעלה לשעבר, כך שהוא יכלול אף אותה ולא רק את ילדיה. השופטת תמר סנונית פורר קבעה שהאישה הייתה מודעת היטב לפרטי הבקשה לצו ירושה – שהיא בעצמה הגישה סמוך לפטירת בעלה לשעבר – כך שאין הצדקה לתיקונו כעת.
המבקשת והמנוח היו נשואים 37 שנים והביאו לעולם ארבעה ילדים. בשלב מסוים הם התגרשו, ו-12 שנה לאחר מכן האיש התאבד. חודשיים בלבד לאחר פטירתו הטראגית הגישה גרושת המנוח באמצעות חברתה, עורכת דין, בקשה לצו ירושה שלפיו ארבעת ילדיה הם היורשים היחידים של אביהם. רשם הירושה העניק צו כמבוקש.
אלא שארבע וחצי שנים לאחר מכן הגישה האישה בקשה לביטול צו הירושה, ולחילופין לתיקונו כך שיכלול אותה כיורשת. התובעת סיפרה שאחרי גירושיה מהמנוח הם המשיכו לחיות יחד ויש להכיר בה כידועה בציבור שלו, הזכאית לרשת חצי מעיזבונו.
האישה הסבירה כי חתמה "כמו רובוט" על הבקשה לצו ירושה לבקשת בנה, כשהיא שרויה בדיכאון עמוק ולא באמת מבינה על מה היא חותמת.
מנגד טענו שניים מארבעת ילדיה של המבקשת כי אימם לא עומדת בתנאים לתיקון צו הירושה. כך, היא לא הציגה עובדה חדשה שלא הייתה ידועה לה במועד הגשת הבקשה לצו ירושה. הם הדגישו שאימם היא זו שהגישה את הבקשה, כשהיא מיוצגת באמצעות עו"ד, וכפרו בטענה שהיא הייתה במצב נפשי בעייתי.
אישה חזקה
השופטת סנונית פורר קבעה שהאישה לא עמדה בתנאים לתיקון צו ירושה – קיומן של עובדות חדשות והצגתן בהזדמנות הראשונה – ומכאן שדין הבקשה להידחות.
למעשה, קבעה השופטת, הוכח שהאישה הגישה בעצמה את הבקשה לצו ירושה והייתה, כמו יתר בני המשפחה, מודעת לחלוטין לעובדה שילדיה הם היורשים הבלעדיים.
כאנקדוטה ציינה השופטת שאין היגיון בטענת האישה לפיה ילדיה, שחלקם מסוכסכים עמה, יזמו את הגשת הבקשה דווקא באמצעות עורכת דין שהיא חברה שלה. מסקנת השופטת, אם כן, הייתה כי המבקשת היא שהגישה את הבקשה לצו ירושה, והיא חפצה בה.
בהמשך דחתה השופטת את ניסיון האישה להתחמק מהבקשה באמצעות העלאת טענה למצב נפשי בעייתי. היא קבעה שטענתה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה בראיות. בפועל, היא הבינה טוב מאוד על מה חתמה וחלה עליה "חזקת ידיעת החותם".
בתוך כך השופטת ציינה שהמבקשת מיצתה את זכויותיה כידועה בציבור בעירייה ובביטוח הלאומי, וכי ההתרשמות ממנה הייתה "שהינה אישה חזקה היודעת לעמוד היטב על זכויותיה". בהקשר לכך קבעה השופטת ששתיקת המבקשת לאורך יותר מ-4 שנים מהוצאת צו הירושה ועד להגשת הבקשה, מציגה אותה באור שלילי וכחסרת תום-לב.
לאור זאת השופטת דחתה את הבקשה וחייבה את האם לשלם לשני ילדיה שהתנגדו לבקשה הוצאות ושכ"ט בסך 35,100 שקל.
ב"כ האם: עו"ד חנה כהן
ב"כ הילדים: עו"ד הגר גרטי זדה
לפסק הדין המלא בתיק ת"ע 5392-12-20
עו"ד איריס ירדני עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.