בית המשפט המחוזי בחיפה הפך באחרונה את החלטת ועדת השחרורים ואישר שחרור מוקדם לאסיר שהורשע בעבירות תעבורה חמורות. שלושת השופטים שדנו בתיק סברו כי על רקע התנהגותו החיובית של האסיר בכלא, יש להעדיף את שיקולי השיקום.
האסיר הורשע במספר גדול של עבירות תעבורה חמורות הכוללות נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה בזמן פסילה ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח. בעבר ריצה כבר מאסרים שונים בדרך של עבודות שירות, וזאת בעקבות הרשעות בין היתר בעבירות רכוש ואלימות. הפעם נגזר עליו מאסר בפועל של 7.5 חודשי מאסר בפועל.
בינואר השנה, משריצה שני שליש ממאסרו, הגיש האסיר בקשה לשחרור מוקדם אך דעת הרוב של ועדת השחרורים החליטה לדחות את בקשתו בהתבסס על הרשעותיו הקודמות הן בתחום התעבורתי והן בתחום הפלילי.
הוועדה הסתמכה על חוות דעת גורמי הטיפול של הכלא, ולפיה העותר מגלה "תובנה חלקית" בלבד להתנהלותו, מתקשה לקבל גבולות וחוזר לבצע עבירות. משכך שני חברי ועדה התרשמו שהאסיר יסכן את שלום הציבור.
מנגד, יו"ר הוועדה השופט בדימוס חנוך שילוני, היה בדעה שיש לקבל את הבקשה. דעתו התבססה על כך שמדובר במאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, ועל רקע שילובו החיובי של העותר בתכנית טיפולית בכלא, התנהגותו הטובה בעת מאסרו, וכן תכנית שיקום שהוכנה על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א).
באחרונה הכריע הרכב של שלושה שופטים – סגני הנשיא רון שפירא ואברהם אליקים והשופטת תמר נאות-פרי – בעתירת האסיר לביטול החלטת הוועדה.
נרתם לתכנית הטיפולית
אף על פי שהשופטים לא סברו שמדובר בהחלטה בלתי סבירה הם החליטו להפוך אותה.
את פסק הדין כתב סגן הנשיא שפירא, שהעיר כי אמנם לא ניתן להתעלם מכך שהרשעותיו הרבות של העותר לא הרתיעו אותו מלבצע עבירות נוספות אולם לצד זאת אסור היה לוועדה להתעלם גם מעובדות כמו היעדרה של תכנית טיפולית בתקופת המאסר וקיומה של תכנית טיפולית בעת השחרור.
לטעמו, ההתעלמות הזו מקימה עילה להתערבות בהחלטת ועדת השחרורים ומלבד זאת, השופט השתכנע כי בניגוד לעונשים הקלים שריצה בעבר, למאסר בפועל הייתה השפעה שונה על העותר.
כמו כן, השופט ציין כי "האסיר נרתם לתכנית טיפולית ונראה כי התכנית הטיפולית אכן תורמת להליכי שיקומו. בנסיבות אלו, ועל רקע התנהגותו החיובית בכלא ראוי לתת משקל של ממש לסיכויי השיקום, כפי שהם נלמדים הן מחוות הדעת של מנחי הקבוצה הטיפולית בכלא והן מחוות הדעת של יועצת השיקום המחוזית ברש"א".
בתוך כך השופט שפירא ציין כי לדעתו, בהחלטות ועדת שחרורים יש להביא בחשבון את דו"ח המלצות ועדת דורנר שהצביעה על יתרונות של שיקום בקהילה על פני מאסרים ממושכים.
משכך, העתירה התקבלה והאסיר ישוחרר כבקשתו. בשולי הדברים יצוין כי השופטת נאות-פרי העירה כי בניגוד לשופט שפירא, היא אינה סבורה שהמלצות ועדת דורנר צריכות להוות שיקול אצל ועדות השחרורים משום שהוועדה עסקה בגזירת עונשם של נאשמים שהורשעו ולא בשחרורם.
ב"כ העותר: עו"ד יוסי נגר
ב"כ המשיבה: לא צוין
עו"ד איתן קנול עוסק/ת בחוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.