בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתה של חברת אלדן נגד שוכר רכב, שתבעה ממנו פיצויים לאחר שהרכב נגנב בזמן שהיה באחריותו. השופטת מרים ליפשיץ-פריבס הורתה לשוכר הרכב – הנתבע בהליך – לשלם לאלדן כ-67,000 שקל.
הרכב הושכר לנתבע באפריל 2015. כחמישה ימים לאחר מכן הוא נגנב, בשעת לפנות בוקר. בבוקר שבו התגלתה הגניבה, אלדן ביקשה מהנתבע להגיע למשטרה ולמסור הודעה. הנתבע עשה זאת, אך מסר שם של רחוב אחר, לא הרחוב שממנו הרכב נגנב.
מאוחר יותר אלדן הגישה תלונה בגין הגניבה נגד הנתבע עצמו, אולם המשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות מספיקות.
בבית המשפט הנתבע ביקש לדחות את עמדת החברה, וטען שלפי חוזה ההשכרה, אין לו אחריות על אירוע של גניבה.
יש לציין כי בהודעתו לחברה ובהודעה הראשונה שלו למשטרה, הנתבע אמנם מסר גרסה שגויה לגבי מקום חניית הרכב לפני הגניבה. אלא שבתצהירו לבית המשפט הוא טען כי הגרסה תוקנה בחקירתו השנייה במשטרה. לדבריו, הוא לא התכוון למסור מידע כוזב, אלא פשוט היה לאחר לילה ללא שינה ולכן טעה.
בשלב מאוחר יותר – בעדותו בבית המשפט – הוא אף טען שהיה תחת השפעת אלכוהול בעת מסירת ההודעה הראשונה במשטרה, לאחר שבילה את הלילה במועדון ברחובות, שלא זכר את שמו.
מפתחות בלי שביב
באופן כללי, השופטת ליפשיץ-פריבס הסבירה שלשוכר רכב יש מעמד של מחייב של "שומר", בהתאם לחוק השומרים.
לאחר ששמעה את העדויות, השופטת קבעה כי "הנתבע אחראי מחמת התרשלותו ובשל הפרת החוזה לנזקי התובעת עקב האירוע".
ראשית, השופטת לא השתכנעה שהנתבע אכן היה תחת השפעת אלכוהול או עייפות שלא אפשרה לו למסור גרסה סדורה, שכן הדבר לא בא לידי ביטוי בראייה כלשהי, ואף לא בהערות השוטר שגבה ממנו את גרסתו.
שנית, השופטת קבעה כי "גרסתו של הנתבע לוקה בחוסר קוהרנטיות ורצופת סתירות בין הודעתו לתובעת ובהודעה במשטרה ותמליל השיחה עם הקב"ט ובין חקירתו במשטרה ועדותו בפני המלמדים על רצונו להרחיק עצמו מאחריות לרכב עובר לאירוע מבלי שהשתכנעתי כי פעל בסבירות לשמירה עליו", כתבה השופטת.
השופטת הוסיפה שהנתבע לא הביא ראייה כלשהי לכך שהיה במועדון כלשהו בעת האירוע, למעט עדויות של חבריו, שעשו רושם לא אמין. "הנתבע לא הוכיח כי לא היתה לו כל שליטה על הרכב עובר לאירוע ובהתרחשותו על מנת למנוע את הגניבה", כתבה.
כמו כן, השופטת הבהירה שהיעלמות הרכב ממקום החנייה מבלי שהנתבע הוכיח סימני פריצה במקום, מתיישבת עם עדות הקב"ט של אלדן, שטען כי מפתח הרכב נמסר לידיו כשהוא ללא שביב המעגל האלקטרוני של האימובילייזר, שנועד לאשר הנעה של הרכב.
בהקשר זה השופטת ציינה שגם החזרת המפתח ללא השביב הנדרש למניעת גניבה מהווה התרשלות מצד הנתבע, והפרה של חוזה ההשכרה.
בתוך כך השופטת הבהירה ששחרורו של הנתבע ממעצר בגין תלונתה של אלדן אינו משליך על שאלת הרשלנות במישור האזרחי, שהוכחה כנדרש.
בנוסף לפיצויים שנקבעו, הנתבע חויב לשלם לאלדן הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד דיני חוזים אבי אליהו
ב"כ הנתבע: עו"ד ארקדי פולנסקי במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
עו"ד שלמה כץ עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין