שופטת בית משפט השלום בחיפה רויטל באוםעמדה על החומרה במעשיו של הסטודנט, שברבות הימים הפך לעורך דין, ובאחרונה פסקה לתובעים כ-75 אלף שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. עם זאת, היא דחתה את תביעתם לפיצוי על עצם הפינוי מהדירה, כי הלוואות צריך להחזיר.

הרקע לסיפורם של התובעים מתחיל בדצמבר 1999, עת נטלו משכנתא לצורך רכישת דירה בקרית ים וכחודשיים לאחר מכן כבר החלו לפגר בתשלומים. בשנת 2000 נפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל למימוש המשכנתא ומכירת הדירה.

כחמש שנים לאחר מכן, בני הזוג פנו לבחור שחשבו כי הוא עורך דין בכדי שייצג אותם מול הבנק. העובדה שבאותה העת היה רק סטודנט למשפטים לא הפריעה לו לקחת את התיק ולגבות מבני הזוג 5,500 שקל עבור "ייצוג משפטי" וחוות דעת של רואה חשבון, שמעולם לא נערכה.

לקראת סוף שנת 2005 בני הזוג קיבלו הודעה על פינויים מהדירה. חיש מהר הם פנו לסטודנט המתחזה, אך הוא הרגיעם כי הפינוי נדחה.

כחודש לאחר מכן, בני הזוג פונו מדירתם עם ילדיהם הפעוטות ומעט מחפציהם האישיים כשהם המומים, פגועים ומושפלים, וכחודש לאחר פינויים מכרו את הבית בהפסד ניכר.

רק כשבני הזוג הגיעו למשרדו של עורך הדין שייצג את הבנק נודע להם כי הבחור הונה אותם. בינואר 2012 הם הגישו נגדו תלונה בלשכת עורכי הדין, והוא הודה והורשע בהתחזות. פסק הדין לא ציין מה היה עונשו והאם הושעה מהלשכה.

במקביל, בני הזוג הגישו נגדו גם תביעת נזיקין, במסגרתה הם ביקשו לחייבו בפיצויים בגין מכירת ביתם שלא לצורך ובהפסד, ובגין עגמת הנפש שנגרמה להם עקב מעשיו ומחדליו.

הנתבע מצדו, בחר להפחית מחומרת מעשיו בעדותו ובתצהירו, ואף חזר בו מהודאתו בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

אם לא משלמים – מממשים

השופטת רויטל באום אמנם דחתה את ניסיונו של הנתבע להתחמק מאחריות למעשיו החמורים, וקבעה כי התרשל.

עם זאת, השופטת הבהירה כי הוא אינו אשם בפינוי התובעים מהדירה. אמנם, הנתבע הציג להם מצג שווא, נטל מהם כספים שלא כדין והשלה אותם לחשוב כי הפינוי נדחה, אך התובעים אינם יכולים לטעון שהיו מופתעים מהפינוי לנוכח העובדה שבמשך שנים לא שילמו את החזרי ההלוואה לבנק, קבעה.

בנוסף, השופטת ציינה שגם אם התובעים היו מצליחים לעכב את הפינוי לזמן מה נוסף – התוצאה הסופית ממילא הייתה בלתי נמנעת – "אם לא משלמים החזרי משכנתא, הבנק מממש את המשכנתא ומוכר את הדירה, תוך פינוי דייריה. אין תוצאה  אחרת", סיכמה.

עם זאת, השופטת סברה שהתובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם מכך שנפלו קורבן להונאה. סכום הפיצוי הועמד על 50 אלף שקל ואליו התווספו עוד כ-25 אלף שקל עבור החזר שכר הטרחה ששילמו לנתבע, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

שמות באי הכוח, עורכי דין נזיקין, לא אוזכרו בפסק הדין 

לכתבה המקורית

עו"ד אוריאל בן אסולי עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.