הורים לילדה בת 3 הסובלת מאלרגיה למוצרי חלב הוזעקו ב-2013 לגן לאחר שהילדה אכלה וופל שהכיל עקבות חלב ופיתחה תגובה אלרגית חריפה. הילדה פונתה לבית החולים באמבולנס ושוחררה לאחר טיפול. בית משפט השלום ברמלה קבע שצוות הגן התרשל כשלא בדק את רכיבי המוצר, אף שהיה מודע היטב לסיכון.
בתביעה שהגישו ההורים ובתם נגד עיריית ראשון לציון באמצעות עוה״ד אריאל לוין הם סיפרו שלפני כארבע שנים בתם, שהייתה אז בת 3, למדה בגן עירוני.
לדבריהם, בתם אובחנה כסובלת מאלרגיה למוצרי חלב והצוות בגן עבר הדרכות מתאימות בהן הוסבר להם שאין לאפשר לילדה לאכול מוצרי חלב או מוצרים שמכילים עקבות חלב, וכי חשיפתה למוצרים אלה עלולה לסכן את חייה.
על אף האמור, באחד מימי אוקטובר 2013 הגננת או אחת הסייעות הגישה לילדה וופל המכיל שאריות חלב. בעקבות זאת, פיתחה הילדה תגובה אלרגית חריפה שכללה פריחה ומצוקה נשימתית.
ההורים סיפרו כי הגננת יצרה עמם קשר והם פינו את בתם באמבולנס לבית החולים שם טופלה בזריקת אדרנלין ושוחררה.
לטענת ההורים, להם ולבתם נגרמה עוגמת נפש רבה בעקבות האירוע. הם ציינו שהילדה החלה לסבול מנסיגה התפתחותית, הופיעו אצלה פחדים, היא חזרה להרטיב במיטתה ומבקשת לישון עמם.
עיריית ראשון לציון, שיוצגה על ידי עו״ד צבי רוטמן, הכחישה שהוופלים ניתנו לפעוטה על ידי הגננת. לטענתה, אחד מילדי הגן הביא ״בהיחבא״ וופל לגן ונתן לילדה לטעום ממנו. העירייה הדגישה כי הצוות אינו יכול למנוע באופן מוחלט מגע בין הקטינה לבין מוצרי חלב.
לעמדת העירייה, לא הגיוני לדרוש מצוות הגן והצהרון לבצע חיפוש על כל ילד שכן ״ילדים מביאים מהבית מאכלים שונים והאירוע היה בלתי נמנע״.
גרסה מתפתלת
אך השופט דב גוטליב מבית משפט השלום ברמלה דחה מכל וכל את עמדת העירייה וקיבל את התביעה.
השופט ציין שמהראיות עולה שלא מדובר באירוע פתאומי ובלתי ניתן לצפייה אלא באירוע גלוי של חלוקת וופלים לילדי הצהרון, שנעשה תחת עיניהם הפקוחות של הצוות.
השופט הדגיש את חובת הזהירות ביחסי גננת-פעוט: ״הורים המפקידים את היקר להם מכל אצל איש חינוך מיומן, רשאים להניח כי אותו איש חינוך מיומן ידאג לילדיהם כאילו היה ילדו שלו״.
הוא הוסיף כי בשאלה האם מי מצוות הצהרון ראה ילד מחלק וופלים לילדי הגן ולא בדק אם מדובר בוופל המכיל מוצרי חלב הציגה הנתבעת גרסה מתפתחת ומתחמקת.
לדבריו, הגננת עצמה כתבה בדוח האירוע כי אחד הילדים בקבוצה חילק וופל פרווה לילדים האחרים ולא ציינה שהדבר נעשה ״בהיחבא״. זאת ועוד, מעדותה של הגננת עולה שהיא הבחינה בחלוקת הוופלים אך הסתמכה על זיכרונה שמדובר בוופל פרווה.
״הצוות לא פעל כדי למנוע את האירוע, שעלול היה לסכן חיים, אף שניתן וצריך היה למנוע אותו בנקל״ כתב השופט וקבע שהנתבעת הפרה את חובתה לשמור על הקטינה.
בסיכומו של דבר חויבה העירייה לפצות את התובעים ב-25,000 שקל על הכאב, הסבל ועוגמת הנפש בצירוף שכ״ט עו״ד בשיעור 20% מהסכום.
ב״כ התובעים: עו״ד אריאל לוין
ב״כ הנתבעת: עו״ד נזיקין צבי רוטמן