בית המשפט למשפחה בתל-אביב דחהלאחרונה שלל טענות שהעלתה אחות צעירה נגד שני אחיה הגדולים, שלפיהן הם לכאורה גזלו תחת אפה את ירושת הוריהם. השופט מרדכי (מוטי) לוי התרשם שהאחות נזכרה לתבוע את אחיה עשרות שנים אחרי מות ההורים, במטרה לזכות ברכוש שלא מגיע לה.
כשנה לאחר מות אמם המנוחה ב-1997 חתמו שלושת ילדיה על הסכם לחלוקת רכושהּ – בניין עם כמה דירות וחנויות, ושני מגרשים ברחבי הארץ.
לפי ההסכם זכתה האחות הצעירה בחלק קטן יותר ברכוש. הסיבה לכך נבעה מהסכם הסתלקות שעליו חתמה האם המנוחה כ-25 שנה קודם לכן, ובו ויתרה על חלקה בירושה של בעלה המנוח לטובת שני בניה הגדולים, בכפוף לכך שתתגורר באחת הדירות בבניין ללא תשלום ויועברו לה הכנסות משכירות ומעסקים.
בשנים האחרונות רצו שני האחים לפרק את השיתוף בבניין ולהפוך אותו לבית משותף – כך שלכל אחד מהם, כולל אחותם, יהיו דירות וחנויות נפרדות והם לא יהיו תלויים זה בזה.
אולם האחות הצעירה סירבה והחלה לפתע להעלות טענות שונות ומשונות כנגד חלוקת הרכוש של ההורים. ב-2014 הרים אחד האחים את הכפפה והגיש נגדה תביעה באמצעות עוה"ד צפורה הרצליך ואסף לאור.
תגובת האחות לא איחרה לבוא, והיא הגישה באמצעות עו"ד לירן סיבליה ממשרד עו"ד יהב, תביעה נגדית בטענה שאחיה נישלו אותה מירושת ההורים. בכתב התביעה שלה היא העלתה לראשונה טענות נגד אותו הסכם הסתלקות משנות ה-70 ונגד הסכם חלוקה הירושה שנחתם בשנות ה-90.
האחות טענה כי בין השאר כי הסתלקות אמהּ מירושת אביה לא הייתה מודעת שכן היא סבלה מבעיות זיכרון. בקשה להסכם חלוקת הירושה היא טענה כי חתמה עליו תחת לחץ וכפייה מצד אחיה, ורק בדיעבד הסתבר לה שהם עשקו אותה.
האחים טענו מנגד כי הטענות על ההסכמים, שנחתמו לפני שנים רבות, התיישנו. מלבד זאת, לטענתם, אחותם חתמה על הסכם הירושה במודע כשהיא מצוידת בעורכי דין.
17 שנות שתיקה
לפני כחודש השופט לוי החליט לקבל את תביעת האח הגדול ולדחות את כל טענותיה של האחות.
השופט מצא כי במשך 17 שנה האחות שתקה ולא הודיעה על ביטול הסכם הירושה. "בהעדר הודעה על ביטול אין ביטול", הבהיר.
עוד נמצא כי האחות היא שיזמה את ההסכם הזה לאחר מות אמה, במטרה לבסס את זכויותיה בירושה. כלומר, בניגוד לתמונה שניסתה לצייר, כאילו היא – האחות הקטנה – נוצלה על ידי אחיה הגדולים, מצטיירת תמונה של אישה שיודעת לעמוד היטב על זכויותיה.
מכאן השופט עבר להסכם ההסתלקות וקבע שאין לאחות זכות לטעון נגדו כעת. מלבד העובדה שטענותיה התיישנו, השופט קבע כי אמהּ המנוחה – שלפי העדויות הצטיירה כאישה חזקה, פקחית ודעתנית – ויתרה על זכויותיה ברכושו של בעלה מרצונה החופשי.
לפיכך השופט לוי דחה את תביעת האחות וקיבל את זו של האח. הוא הורה לרשום את הבניין כבית משותף ולחלק את הדירות בין שלושת האחים בהתאם להסכם חלוקת הירושה וחייב את האחות בהוצאות משפט עצומות של 65 אלף שקל, לאחר שהתרשם כי האחות הגישה את התביעה בחוסר תום לב, ובמטרה לסכל את פירוק השיתוף ולזכות ברכוש לא לה.
ב"כ התובע והנתבע שכנגד: עו"ד צפורה הרצליך, עו"ד אסף לאור
ב"כ הנתבעת והתובעת שכנגד: עו"ד לירן סיבליה ממשרד עו"ד יהב ושות'