לפני כ-9 שנים התפתח ויכוח בין שני תלמידים באחד מבתי הספר בדרום שבמהלכו חבט אחד מהם באוזנו של השני. כשבגר הנפגע הוא הגיש תביעה נגד התלמיד ובאחרונה זכה בפיצוי. השופטת מיכל וולפסון מתחה ביקורת על מערכת החינוך: ״לא ניתן להתעלם מהתופעה עליה העידו יותר מעד אחד של כיתות בהן צריכים תלמידים להתאמץ ללמוד״.
בפברואר 2008 תקף תלמיד בן 13 תלמיד אחר במהלך שיעור היסטוריה. כשהנפגע הגיע לגיל 19 הוא הגיש תביעת נזיקין נגד התלמיד הפוגע. לדבריו, מאז המכות שקיבל מהנתבע הוא סובל מטנטון תמידי ודלקת כרונית באוזנו. הוא הוסיף שלפגיעה השפעה משמעותית על חייו והוא אינו יכול לעבוד במקומות עבודה רועשים.
הנתבע טען שלא נהוג לתבוע קטינים שבגרו על אירועים מצעירותם, בפרט כשהם היו קרובים לגיל החבות המשפטית (גיל 12).
עוד לדבריו, הוא סטר לתובע כהגנה עצמית לאחר שהחל לגדף אותו במהלך השיעור. לגרסתו, בשלב מסוים הוא ביקש מהמורה להתערב אך הוא לא עשה כן. הנתבע סיפר שתוך כדי הקללות הוא ניגש לכיסאו של התובע וזרק את תיקו מהחלון במטרה לגרום לו לצאת מהכיתה ולהפסיק את הגידופים. או אז התקרב אליו התובע, איים עליו שיפגע בו ותפס בחולצתו. הוא עצמו בניסיון להתגונן פגע בתובע בסטירה או אגרוף. הנתבע הודה שבעקבות האירוע הושעה מבית הספר. לטענתו, בכל מקרה יש להטיל על התובע אשם תורם של 100%.
באשר לנזק, הצדדים הסכימו כי לתובע נגרמה נכות של 9.75%.
תמונה בעייתית
השופטת מיכל וולפסון מבית משפט השלום בבאר שבע דחתה את טענת הנתבע בעניין החבות וקבעה שהיא אינה עומדת במבחן הפסיקה.
עוד כתבה השופטת שלא השתכנעה שהנתבע פעל מתוך הגנה עצמית. לדבריה, אמנם מדובר בהתנהגות של נערים צעירים ולא של אנשים בוגרים אך עדיין אפשר היה להימנע משלב המכות.
עם זאת, השופטת הטילה על התובע אשם תורם של 35% לאחר שהתרשמה שהוא זה שהתחיל בעימות המילולי. לדבריה, לא ניתן להפריד בין חילופי הקללות בין השניים לבין המריבה הפיזית שבאה כתגובה לכך.
עוד לדבריה, מהעדויות מצטיירת תמונה בעייתית של כיתה שבאופן תדיר התנהלו בה הפרעות תוך כדי הלימוד כך שחלק מהתלמידים לא התייחסו לוויכוח עד שהפך לאלים. בהקשר זה מתחה השופטת ביקורת על מערכת החינוך שלא העמידה למורה מענה מיידי כדי לאפשר את המשך השיעור ללא הפרעה ולא תיעדה את הדברים בזמן אמת.
לנוכח גובה הנכות המוסכמת פסקה השופטת לתובע 450,000 שקל על הפסדי השתכרות לעתיד. עוד נפסקו לטובתו פיצויים על הפסדי פנסיה, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
בסך הכל ולאחר ניכוי אשם תורם חויב הנתבע לפצות את התובע ב-370,825 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 20%.
ב״כ התובע: עו״ד נזיקין ינון הדאיה
ב״כ הנתבע: עו״ד יאיר נחמיאס
עו"ד יעל פרידמן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.