בית משפט השלום בבאר שבע ביטל באחרונה צו שהוציאה עיריית ערד להריסת עמודים שהקים אחד מתושביה לצורך הצללת חצרו. השופט רון סולקין קבע כי הצו לא תקף לנוכח אכיפה בררנית של העירייה, לא הוציאה צווים דומים להצללות שהוקמו בבתים אחרים בעיר.
במרץ האחרון סגן ראש עיריית ערד הוציא צו להריסת עמודי ברזל שהוצבו בחזית ובצדדיו של בית הנמצא ברחוב עירית בעיר, במטרה לתלות עליהם רשת שתיצור צל בחצר הבית.
בסמוך להוצאת הצו, בעל הבית פנה לבית משפט השלום בבאר שבע על מנת שיורה על ביטולו בטענה כי בהתאם לבירור שערך במחלקת ההנדסה של העירייה, הצבת העמודים כלל אינה מצריכה הוצאת היתרי בנייה או דיווח כלשהו לרשויות.
לטענתו, העירייה מפלה אותו אישית בשל היותו דתי-חרדי, וכהוכחה הציג תמונות של בתים אחרים בעיר בהם הוקמו עמודים דומים, אך בניגוד אליו – לא הוצאו כנגדם צווי הריסה.
עוד נטען כי הצו הוצא במטרה לנקום בו, לאחר שנקלע לסכסוך שכנים עם ראש העיר המכהן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומתגורר בסמוך אליו, ומכל מקום הצו לא תקף משום שסגן ראש העיר חתם עליו, ולא ראש העיר עצמו.
בתגובה, העירייה טענה כי הצו לא הוצא מתוך כוונה לפגוע בתובע באופן אישי, אלא מאחר שהעמודים הוקמו תוך חריגה מקווי הבנייה המאושרים. להוכחת דבריה הצביעה העירייה על היתר בנייה שהוצא במקביל לצו ההריסה, ביחס לשינויים אחרים שהתובע ערך בביתו.
בנוסף, היא טענה כי הצו תקף מאחר שסגן ראש העיר הוסמך למלא את מקומו של ראש העיר גם בתפקידו כיושב ראש הוועדה לתכנון ובנייה.
אכיפה בררנית
אלא שהראיות בתיק העידו על בלבול בהנחיות העירייה בנוגע להקמת רשת הצללה. מצד אחד, אין צורך בהיתר בנייה מיוחד עבור יצירת צל בחצרות הבתים בעיר, אך מצד שני הן אינן כוללות הצבת עמודים לתמיכה ברשת הצל.
לנוכח הבלבול האמור, השופט סולקין העדיף את גרסת התובע לאחר שהתרשם כי הוא אזרח שומר חוק שפנה מראש למחלקת ההנדסה על מנת לברר מהם האישורים הנדרשים לצורך הצבת העמודים, ופעל בהתאם למה שנאמר לו.
בהמשך, השופט סולקין הסביר כי החוק מתיר לראש הוועדה המחוזית להאציל את סמכותו להוציא צווי הריסה, אך אינו מתיר לראש הוועדה המקומית לעשות את אותו הדבר. בהקשר זה, השופט ציין כי העירייה לא הסבירה מדוע סגן ראש העיר חתם על הצו במקום ראש העיר, וקבע כי צו ההריסה לא תקף.
באשר לטענת האפליה, השופט הצביע על כך שהעירייה התחמקה ולא סיפקה הסברים לכך שלא הוציאה צווים להריסת עמודים שהוקמו בבתים אחרים בעיר, ובתוך כך מתח ביקורת חריפה על אכיפתה הבררנית כלפי תושביה והעיר כי די בכך כדי להורות על ביטול צו ההריסה.
בסופו של עניין, השופט סולקין ביטל את צו ההריסה וציין כי העירייה תוכל לפנות לבית המשפט ולהוציא צו חדש רק לאחר שתוכיח שגיבשה מדיניות עקבית הנאכפת באופן שוויוני כלפי כלל התושבים. בנוסף, העירייה חויבה לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקלים.
ב"כ התובע: עו"ד צבי רוזנטל
ב"כ הנתבעת: עו"ד חיים שימן
* המחבר לא ייצג בתיק
עו"ד דוד דרוטמן עוסק בדיני תכנון ובנייה