לפני כשבועיים, בית משפט השלום בתל אביבדחה תביעה שהגישה בעלת דירה כנגד שוכרים לשעבר, במסגרתה דרשה שישלמו לה עבור הנזקים שהותירו בדירה. הרשמת הבכירה ורדה שוורץהתרשמה שהנזקים הנטענים הם תוצר של שימוש סביר בדירה.

ב-2015, זוג חתם על הסכם לשכירת דירה במרכז הארץ ולבקשת המשכירה, הביאו שני ערבים שחתמו יחד איתם על צ'ק ביטחון בסך 30,000 שקלים, למקרה שחלילה יחריבו את הדירה בתום תקופת ההשכרה.

שנה לאחר מכן, לאחר שהשוכרים עזבו את הדירה פרץ סכסוך בין הצדדים.

המשכירה האשימה את השוכרים בגרימת נזקים רבים לדירה: שריטות בריצוף ובג'קוזי, סדקים בקירות, הוצאת שלבים מתריס החלון שבמטבח ועוד. בנוסף, היא טענה שהשוכרים החזירו את הדירה מלוכלכת ואף לא צבעו אותה טרם העזיבה.

אולם במקום לפנות אליהם ולתת להם הזדמנות לתקן את הנזקים, היא מיהרה לפתוח נגדם תיק בהוצאה לפועל למימוש 16,679 שקלים מתוך צ'ק הביטחון עבור התיקונים שבוצעו בדירה, אובדן דמי השכירות בתקופת ביצועם, כיסוי חוב בסך 39 שקלים לחברת הגז וכדומה.

לאחר שהשוכרים התנגדו לשלם את הסכום האמור, התיק הועבר להכרעת בית משפט השלום בתל אביב, שם הם טענו כי פינו את הדירה במצב טוב, והנזקים הנטענים נגרמו עקב בלאי סביר או שהיו שם עוד לפני שנכנסו לדירה.

להוכחת טענותיהם, הצדדים צירפו תמונות וסרטונים של הדירה והמשכירה צירפה בנוסף חוות דעת שמאי מטעמה.

עיקר המחלוקת היה נעוץ בשאלה האם הנזקים נגרמו משימוש לא זהיר בדירה, או שמא מדובר בשימוש סביר הפוטר את השוכרים מאחריות לגרימתם.

תביעה קטנונית וקנטרנית

בפסק דינה, הרשמת שוורץ פירטה את כלל הנזקים הנטענים בדירה ודחתה את טענות המשכירה  בזו אחר זו לאחר שקבעה כי לא הוכח בפניה שנגרמו במכוון ולא כתוצאה משימוש סביר בדירה או לחילופין – שלא היו קיימים עוד בזמן שהשוכרים נכנסו להתגורר בה.

הרשמת הצביעה על חוות דעת השמאי מטעם המשכירה והעירה כי היא חסרה פרטים מהותיים הנוגעים לאופן גרימת הנזקים. בנוסף, היא ציינה כי התרשמה מעדותו בפניה שידיעתו בעניין מעורפלת "עד חוסר ידיעה מוחלט" משום שהרבה להישען על דברי המשכירה.

בהמשך, הרשמת מתחה ביקורת חריפה על כך שהמשכירה מיהרה לממש את צ'ק הביטחון בהוצאה לפועל מבלי שפנתה תחילה לשוכרים ודרשה מהם לתקן את הנזקים. בתוך כך, הרשמת ציינה כי התרשמה שגרסתה אינה אמינה מאחר שלשיטתה היא התבססה בעיקר על השערות. עוד היא העירה כי ניכר שהמשכירה התאמצה לנפח את סכום התביעה. 

בנוסף, הרשמת שוורץ דחתה את טענת המשכירה לפיה השוכרים השיבו לה דירה לא צבועה מאחר שהסכם השכירות לא כלל סעיף המחייב אותם לעשות כן טרם העזיבה.

בסופו של דבר, הרשמת הורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל לאחר שהגיעה לכלל מסקנה כי "מדובר בתביעה קטנונית וקנטרנית שנועדה להוציא כספים מהנתבעים בתואנות שווא", וחייבה את התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקלים.

ב"כ התובעת: עו"ד דוד אברהמי

ב"כ הנתבעים: עו"ד רון עוזרי

לכתבה המקורית

עו"ד דוד אוחיון עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.