בתביעה שהגישה יצרנית ומשווקת מוצרי הקוסמטיקה של ים המלח ב-2013, היא עתרה לפיצוי בסך מיליון שקל בגין 46 הפרות של זכויות היוצרים שלה. החברה טענה כי הנתבע, אשר מציע את מוצריה למכירה באתר האינטרנט שלו, השתמש בתמונות מוצרים מקוריות שלה ובטקסטים שניסחה לתיאורם – ללא הרשאתה.

יש להדגיש כי לא הייתה לחברה כל טענה לגבי עצם מכירת המוצרים אלא רק לגבי פרסום התמונות והטקסטים לצורך קידומם. פרט חשוב נוסף הוא שהתביעה האמורה אינה המפגש הראשון בין הצדדים, שלאורך השנים ניהלו הליכים משפטיים עקב הפרות אחרות של קניינה הרוחני של החברה.

ובחזרה לעניינו. מיד לאחר הגשת התביעה האמורה, הנתבע אמנם הסיר מן האתר את התמונות והטקסטים הבעייתיים, אך עם זאת הוא הכחיש שמדובר בתמונות מקוריות של החברה וטען כי מדובר בתמונות שצולמו על ידו.

עו"ד יואב סלומון (צילום: אלברט קוט,  יחסי ציבור )
עו"ד יואב סלומון | צילום: אלברט קוט, יחסי ציבור
כן הוא טען כי בכל מקרה הצילומים הפשוטים של מוצרי הקוסמטיקה אינם נחשבים ל"יצירה מוגנת" לפי חוק זכויות יוצרים משום שאינם יצירתיים – תנאי הכרחי להענקת הגנת זכויות יוצרים. טענה דומה העלה הנתבע גם לגבי הטקסטים, שמבחינתו היו בסך הכל תיאורים טכניים  של המוצרים.  

עוד הוא טען כי הוא זכאי להגנת תום הלב הקבועה בחוק כיוון שעשה ביצירות שימוש הוגן, ולמטרות שלשמן הן נועדו – קידום מוצרי התובעת.

התובעת טענה מנגד כי התמונות המדוברות צולמו לבקשתה על ידי צלם מקצועי באולפן תוך בחירת העמדה, זוויות צילום ותאורה, ועל כן מתקיימות בהן דרישות היצירתיות והמקוריות המחויבות בחוק. באותה רוח היא טענה לגבי הטקסטים, שחוברו על ידי עובדיה, ועל אף פשטותם ותוכנם הטכני – הושקעה בהם חשיבה.

שיטתי וגורף

השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב, קיבל את הטענה כי גם התמונות וגם הטקסטים עומדים בקריטריונים של "יצירה מוגנת", וקבע כי ניכר שבשניהם הושקעה יצירתיות. בהקשר זה השופט ציין כי ההלכה הפסוקה אינה דורשת אלא השקעה ויצירתיות מינימאליים בלבד.

עם זאת, השופט קבע כי התובעת כשלה מלהוכיח שהיא בעלת התמונות כיוון שבכל העדויות וההסכמים שהציגה בינה לבין הצלם – לא נמצא קישור לתמונות הספציפיות בגינן הוגשה התביעה, ולפיכך דחה את התביעה בעניין זה.  

עם זאת, התביעה התקבלה ככל הנוגע לטקסטים. השופט קבע כי התובעת הצליחה להוכיח שהיא בעלת התכנים וכי הנתבע הפר את זכויות היוצרים שלה בהם. בתוך כך הוא הבהיר, כי גם בכתיבת טקסטים בעלי אופי טכני ותיאורי עדיין מושקעת חשיבה ויצירתיות בבחירת המילים שיכולות להיכתב באינספור דרכים. 

בהמשך, השופט דחה את טענת תום הלב של הנתבע וציין כי האחרון העתיק את הטקסטים "באופן שיטתי וגורף" מתוך כוונה לעשות רווח, והחליט להסירם רק כשהוגשה כנגדו התביעה. כן הוא כתב כי טענת תום הלב לא מתקבלת על הדעת על רקע ההתדיינויות המשפטיות הרבות בינו לבין התובעת.

השופט קבע כי הנתבע ביצע 21 הפרות של זכויות יוצרים בכך שהעתיק 21 טקסטים שונים, אך בסיכומו של דבר החליט לחייב אותו בפיצוי בסך 63 אלף שקל בלבד בהתחשב בכך שמרבית ההפרות הנטענות נדחו.

לטובת התובעת נפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל.

לפסק הדין

ב"כ התובעת: עו"ד ערן סורוקר ועו"ד ליאור בן ארי

ב"כ הנתבע: עו"ד אבי מונטקיו

עו"ד יואב סלומון עוסק/ת ב- קניין רוחני 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.