השופטת עינב גולומב מבית משפט השלום בנצרת דחתה באחרונה את טענת "מאוחדת" כי אי אפשר היה לצפות את נפילת הארון ולכן היא לא אחראית לנזקי האחות שנפצעה. השופטת קבעה כי אפשר היה למזער נזקים באמצעות קיבוע פשוט של הארון לקיר, וחייבה את הקופה בפיצוי של 223 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט וכ-45 אלף שקל שכ"ט עו"ד.
תאונת העבודה התרחשה ב-2005. האחות (54) ניגשה לפתוח אחת ממגירות ארון עמוס בתיקים רפואיים, אך הוא נפל עליה והיא "נתקעה" בינו לבין שולחן הרופא. לדבריה, למרות שהאירוע כולו נמשך כ-5 דקות, הן נראו לה כמו נצח והיא הייתה נתונה בבהלה קשה, עד כדי כך שנגרמה לה באותו מעמד בריחת שתן לא רצונית.
לאחר שארבעה עובדים נחלצו לעזרה וחילצו אותה, האחות פונתה לבית החולים בני ציון שבחיפה. בתחילה לא נמצאו פגיעות בגופה והיא שוחררה, אך לאחר כשנתיים אובחנו אצלה קרעים בכתף, וב-2010 מצבה החמיר והיא עברה ניתוח.
בחלוף 7 שנים מהאירוע, האחות הגישה באמצעות עוה"ד אפרים גלסברג והילה יד שלום תביעת נזיקין נגד קופת החולים בה טענה שכתוצאה מרשלנות המעסיקה שלה נגרמו לה שלושה סוגי נכויות: אורתופדית, נפרולוגית (יתר לחץ דם) ופסיכיאטרית, כל אחת בשיעור של 15%. היא הגישה חוות דעת רפואיות התומכת בכך וציינה כי הנכויות הללו גרמו לה להוצאות והפסדים רבים, כמו ירידה בהיקף המשרה ובשכר, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות ועוד.
מנגד, עו"ד מארק שירין טען בשם קופת החולים כי לא ניתן היה לצפות את נפילת הארון – שנמצא במרפאה כבר שנתיים ולאף אחד לא הייתה עמו שום בעיה, ולכן אין לייחס לקופה רשלנות כלפי התובעת.
לגבי מצבה הרפואי, המאוחדת הגישה חוות דעת נגדיות שמעידות לטענתה כי הנכות שלה אינה עולה על 5% ואינה משפיעה משמעותית על יכולתה התפקודית.
הנכות השפיעה
בשלב הראשון השופטת גולומב קבעה כי קופת החולים תצטרך לשאת בפיצוי על נזקי התובעת.
השופטת הדגישה כי מעסיקים חבים בחובת זהירות כלפי עובדיהם. במסגרת זו, היה על הקופה לשמור על ביטחון העובדים שמשתמשים בארון – שדי בפתיחת מגירה כדי להפילו. כל שהיה עליה לעשות הוא לקבע אותו לקיר – פעולה פשוטה ביותר שהייתה יכולה לחסוך במקרה הזה הרבה מאוד נזקים ועגמת נפש. משלא עשתה זאת, הרי שהתרשלה.
בשלב השני השופטת בחנה את נזקי התובעת. נוכח הפערים בחוות דעת הצדדים היא מינתה שלושה מומחים וקיבלה את המלצתם להעמיד את הנכות הרפואית הכוללת של התובעת על 23%. שיעור זה כולל גם נכות בשיעור 15% בגין יתר לחץ דם כרוני אשר התפתח על פי קביעת המומחית עקב התאונה.
לגבי השפעת הנכות על יכולת התפקוד וההשתכרות של התובעת אחרי התאונה, השופטת קבעה כי מחומר הראיות עולה שלתאונה הייתה השפעה שלילית על חייה – כאשר ב-2009 נאלצה לרדת ל-70% משרה על רקע המגבלות הרפואיות שנגרמו לה בעקבות התאונה, ולאחרונה היקף המשרה שלה ירד שוב, ל-50%. בשתי הפעמים אחוזי המשרה ירדו בהמלצת רופא תעסוקתי מטעם "מאוחדת".
לנוכח הנתונים האמורים השופטת החליטה להעמיד את הנכות התפקודית של התובעת על 20% ובהתאם לכך, קבעה כי הפיצוי על נזקיה יעמוד על 631 אלף שקל – כולל התגמולים שקיבלה מביטוח לאומי.
לאחר ניכוי התגמולים נותר לקופת החולים לשלם לתובעת כ-223 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי.
ב"כ התובעת: עו"ד אפרים גלסברג, עו"ד הילה יד שלום
ב"כ הנתבעת: עו"ד מארק שירין