ית המשפט המחוזי בחיפה פסק לבני זוג שלפני שנתיים היו אמורים לרכוש בית בקרית טבעון פיצוי של 325 אלף שקל לאחר שהעסקה בוטלה. השופט רון סוקול קבע כי אף שהמוכר לא חתם על הסכם המכר, ניתן ללמוד על כך שהיה מחויב לעסקה ממכלול הנסיבות שאפפו אותה, וכי נהג בחוסר תום לב כשחזר בו.
בתביעה שהוגשה לפני כשנה סיפרו בני זוג שב-2014 הפנה אותם מתווך לנתבע שהייתה ברשותו חלקה בקרית טבעון והוא התעתד לבנות עליה בית למכירה.
הם היו מעוניינים, ובינם לבין הנתבע התנהל משא ומתן מתמשך על המפרט והתמורה. בשלב מסוים הנתבע הפנה אותם לעורך דינו לצורך חתימה על מסמכי ההתקשרות.
לטענתם, מסיבה כלשהי עורך הדין הכין מסמכים בשני שלבים. בשלב הראשון הם הוחתמו על "הצעה בלתי חוזרת לרכישת דירה" שבמסגרתה התחייבו לרכוש את הבית תמורת כ-2.6 מיליון שקל כשהנתבע עצמו לא חתם עליה. במקביל הוצג להם הסכם המכר המפורט ונאמר להם שהוא ייחתם בהמשך עם התקדמות הבנייה, ולכל המאוחר עד לתחילת ינואר 2016. במעמד החתימה על "ההצעה" הם שילמו לנתבע 265,000 שקל "על החשבון".
אלא שכמה חודשים לפני תום התקופה נסוג הנתבע מהעסקה והודיע להם שהוא "דוחה את הצעתם". לטענת התובעים, התנהלות זו מהווה הפרת הסכם לכל דבר, המזכה אותם בפיצויים, שכן גם אם ההסכם נערך בשני שלבים כדי לסייע לנתבע להקטין חבויות מס, הדבר אינו פוגם בתוקפה של העסקה.
אולם הנתבע הכחיש שבינו לבין התובעים נכרת הסכם מחייב והבהיר שמתווה העסקה נקבע לבקשת שני הצדדים, שכן התובעים חששו להתחייב לרכוש את הבית בלי שראו את ״המוצר המוגמר״ והוא חשש להתחייב למועדים שביקשו.
שאיפות ותקוות שלא מומשו
אך השופט סוקול קיבל את התביעה. הוא קבע שאף שהסכם המכר לא נחתם אין ספק שהצדדים סיכמו ביניהם את התנאים המהותיים. השופט ציין שמהעדויות עלה שהתובעים רצו לחתום על הסכם מחייב ומי שלא היה מעוניין לחתום הוא הנתבע בלבד. עוד לדבריו, תכלית המשא ומתן הממושך הייתה לבצע עסקת מכר, ופיצולה לשלבים היה רק מתווה להשגת הרצון המשותף של שני הצדדים.
השופט הוסיף שגם לאחר החתימה על "ההצעה" הצדדים התנהגו כמי שרואים עצמם מחויבים בהסכם מכר – התובעים שילמו סכום משמעותי, היו מעורבים בשלבי הבנייה והנתבע מצדו נענה לחלק מבקשותיהם.
השופט התייחס להיעדר החתימה על ההסכם וציין שבתי המשפט הכירו בכך שדרישת הכתב בהסכמי נדל״ן יכולה להתמלא ממכלול המסמכים שנערכו בין הצדדים ולאו דווקא ממסמך אחד. במקרה זה, ההצעה, הכוללת את כל תנאי ההסכם והמפרט, נחתמה על ידי התובעים, ועורך הדין שפעל בשם הנתבע אישר שהוא מחויב אליה.
השופט הדגיש שאף אם היה מגיע למסקנה שלא נחתם הסכם מחייב, פרישת הנתבע מהמשא ומתן בשלב כה מתקדם מהווה התנהלות בחוסר תום לב המזכה את התובעים בפיצויים.
בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבע הפר את ההסכם וחייב אותו בפיצויים של 250,000 שקל, ובנוסף פסק לטובת התובעים פיצוי של 75,000 שקל על ״הזמן שבוזבז, על השאיפות והתקוות שלא מומשו ועל הסבל״.
מלבד זאת הנתבע חויב להשיב לתובעים חלק מהאגרה ששילמו – 2.5% מסכום הפיצוי שנפסק.
ב"כ התובעים: עו"ד גדעון סלעית
ב"כ הנתבע: עו"ד נדב כהן
עורך דין גבריאל ספרן עוסק בחוזים ומסחר
הכותב לא ייצג בתיק