בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שיש לקיים צוואה שהותיר אחריו מנוח לטובת חברו, תוך נישול אשתו. בכך שינו סגן הנשיא שאול שוחט והשופטים עינת רביד ונפתלי שילה את קביעת בית המשפט למשפחה שהצוואה בטלה מחמת השפעה בלתי הוגנת ושהעיזבון יוענק לאחיו של המנוח, בהתחשב בכך שאשת המנוח נפטרה ולא היו להם ילדים. לדברי השופטים השפעה כאמור לא הוכחה, וממילא הצוואה לטובת החבר – שרירה וקיימת.
בשנתיים ורבע האחרונות לחייו ערך המנוח חמש צוואות שונות: הראשונה מהן לטובת אשתו המנוחה והשאר למעט אחת – לטובת חברו, המערער. בספטמבר 2018 הלך המנוח לעולמו וחברו הגיש בקשה לקיום הצוואה האחרונה (שהייתה לטובתו), ולחלופין לקיום אחת הצוואות האחרות שנערכו לטובתו. לעומתו ביקש אחי המנוח, המשיב, צו ירושה על פי דין.
בית המשפט למשפחה קבע שהצוואות לטובת החבר בטלות מחמת מעורבות או השפעה בלתי הוגנת מצדו, תוך שהשית עליו הוצאות משפט. בית המשפט נימק את החלטתו בין היתר בכך שהמנוח העניק לחבר שתי דירות במתנה, פתח עמו חשבון משותף אליו העביר 300,000 שקל ואף חתם על צוואה לטובתו שבוע בלבד אחרי שערך את הצוואה לטובת אשתו - באופן המעורר חשד לניצול.
החבר לא השלים עם התוצאה והגיש בדצמבר אשתקד את הערעור למחוזי. לטענתו, בית המשפט שגה בקביעותיו ומוצדק להתערב בהן. כך, לטענת המערער לא חלף רק שבוע בין שתי הצוואות הראשונות, אלא שנה ושבוע. בנוסף, הסכום שהופקד לחשבון המשותף נועד לצרכי המנוח בלבד והוא מעולם לא ראה בו כסף שלו. בנסיבות אלה יש להכיר בו כיורש הבלעדי.
אחי המנוח, מנגד, ביקש לכבד את פסק הדין ולדחות את הערעור.
"הוא המלאך שלנו"
תחילה אישר השופט שילה, שכתב את פסק הדין, את קביעת בית המשפט למשפחה לפיה הצוואה האחרונה בטלה. צוואה זו נחתמה במהלך השבעה על אשתו של המנוח, כשהאחרון היה "שבר כלי" ומועד לניצול.
עם זאת, השופט סבר כי שונה הדבר ביחס לצוואה השנייה, שבזמן החתימה עליה הייתה רעיית המנוח בחיים וטיפלה בו במסירות, כך שהתלות של המנוח בחבר הייתה פחותה. בתוך כך השופט קיבל את טענת החבר שנפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט למשפחה – שכן בפועל חלפה יותר משנה בין הצוואה הראשונה לשנייה, ולא שבוע.
השופט ציין כי הראיות מלמדות שגם אשת המנוח תמכה בהחלטת בעלה להוריש הכל לחברו. גורם ברווחה שבדק בזמן אמת את עניין הענקת הדירות, העיד כי אשת המנוח אמרה לו שהחבר "הוא המלאך שלנו" וכי הם מעוניינים להעניק לו מרכושם בלב שלם.
השופט הדגיש בעניין זה שנושא הענקת הדירות במתנה נבדק בשבע עיניים על ידי גורמי הרווחה ונמצא תקין. מדובר בהתרשמות של אנשי מקצוע אובייקטיבים המתמחים בעבודה עם קשישים, והם מצאו כי רצונו האמיתי והחופשי של המנוח היה להעניק את רכושו למערער.
לסיום מצא השופט שלמעט 600 שקל בהם עשה החבר שימוש לבקשת המנוח כדי ללון לצדו בבית החולים, החבר לא משך את הסכום שהופקד בחשבונם המשותף, מה שמפיג את החשש מניצול.
לפיכך, בהסכמת יתר חברי המותב קבע השופט שהצוואה לטובת החבר תקוים וכי ייפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
ב"כ המערער: עו"ד בעז קראוס
ב"כ המשיב 1: עו"ד משה בן שימול
ב"כ המשיב 2: עו"ד נעה בן ארי
עו"ד טליה גיגי עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.