ב-2010 החלה חיילת להתלונן על כאבים בברך שמאל. למרות בקשותיה היא לא הופנתה לצילום רנטגן. רק כשנפלה ושברה את הרגל התגלה גידול שפיר בירכה. קצין התגמולים הסכים להכיר בקשר של 50% בין השירות לבין נכותה אך בית המשפט המחוזי קבע שגילוי מוקדם היה מקטין משמעותית את הנזק ויש להגדיל את האחוזים משמעותית.
החיילת התגייסה ב-2009 ושירתה כמדריכת ניווטים. מתחילת שירותה התלוננה החיילת על כאבים בברכיים והחל מאפריל 2010 הפכו התלונות ממוקדות לברך שמאל. היא נבדקה אך למרות בקשותיה לא הופנתה לצילומי רנטגן.
באוגוסט 2010 דרכה החיילת על אוכל שמנוני בחדר האוכל בבסיס, החליקה ונפלה. בבית החולים אובחן גידול בירך שמאל ושבר באותו אזור. היא נותחה ונותרה עם נכות.
לאחר המקרה עתרה החיילת לקצין התגמולים בבקשה להכיר בנכותה. חוות דעת שהגישה קבעה שאם הגידול היה מאובחן בזמן, לא היה נוצר השבר והנזק היה נמנע.
תביעתה התקבלה באופן חלקי ונקבע שבשל האיחור באבחון יוכר קשר סיבתי של 50% בין נכותה לבין השירות. ערעור שהגישה החיילת לוועדת הערעורים נדחה.
החיילת לא השלימה עם התוצאה וערערה לבית המשפט המחוזי. בערעור שהוגש באמצעות עו״ד מרב וייס-קרטיה נטען כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לקביעות המומחה מטעמה שצריכות היו להוביל לקביעת קשר סיבתי בשיעור גבוה יותר.
לדבריה, המומחה מטעם הוועדה קבע מפורשות שניתן היה למנוע את השבר אילו הגורמים המטפלים היו שולחים אותה לצילום בזמן, כחודשיים לפני התאונה.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו״ד מילאד תלחמי מפרקליטות מחוז חיפה, ביקש שלא להתערב בפסק דינה של הוועדה וציין שגילוי מוקדם של הגידול לא היה מונע בוודאות את יצירת הנזק למפרק ואת השבר. הוא הדגיש שהגידול אינו קשור לשירות ושנסיבות המקרה הקשו על אבחון נכון שכן החיילת התלוננה לאורך תקופה על כאבים סימטריים בשתי הברכיים.
היה צריך לבצע צילום
אך השופטים יגאל בריל, בטינה טאובר וסארי ג׳יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלו את הערעור. הם כתבו שהמומחה מטעם הוועדה קבע שלנוכח תלונותיה של החיילת ראוי היה להפנות אותה לצילום רנטגן לכל המאוחר כחודשיים לפני נפילתה. עוד הוא קבע שגילוי מוקדם היה יכול למנוע את השבר וחלק מהנכות.
השופטים הבהירו שעל פי הפסיקה אי אבחון של מחלה במהלך השירות עשוי להקים זכאות להכרה על פי החוק.
לדבריהם, בנסיבות אלה ועל רקע קביעותיו הברורות של המומחה כפות המאזניים נוטות לטובת המערערת וראוי ונכון היה לקבוע קשר סיבתי בשיעור העולה על 50%.
בסיכומו של דבר קבעו השופטים שיש קשר סיבתי של 75% בין נכותה של החיילת לבין השירות הצבאי.
קצין התגמולים חויב בשכ״ט עו״ד של 10,000 שקל.
ב״כ המערערת: עו״ד מרב וייס-קרטייה
ב״כ המשיב: עו״ד צבא וביטחון מילאד תלחמי מפרקליטות מחוז חיפה