בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש אופנוען נגד נהג הרכב שפגע בו וגרם לשבירת רגלו, ונגד חברת "איי.די.איי" שביטחה את אותו נהג. בזמן התאונה נהג רוכב האופנוע ללא ביטוח ולכן הוא תבע את נהג המכונית בתביעה נזיקית רגילה. על רקע הליך שהתנהל נגד הנהג הפוגע בבית המשפט לתעבורה והסתיים בהרשעתו, קבע השופט יוסי ברכיה שהאחריות לתאונה גם ברמה הנזיקית – הינה של הנתבע. הפיצוי לתובע: למעלה מחצי מיליון שקל.

התאונה נשוא התביעה התרחשה בחודש מרץ 2016 על כביש חוצה שומרון. לגרסת התובע (52) הוא רכב עם בת זוגו דאז על נתיבי איילון ופנה בשלב מסוים מזרחה לכיוון צומת הכפר הירוק. באותו זמן, לטענתו, "חתך" הנתבע במכוניתו לכיוון ימין ופגע בדופן השמאלי של האופנוע. כתוצאה מכך התובע נדחק ימינה ורגלו נמעכה בין האופנוע לבין גדר ההפרדה.

הנתבע הציג גרסה מעט שונה לנסיבות התאונה. לטענתו, הוא נסע בנתיב הימני באזור מחלף גלילות כשלפתע נהג מהנתיב האמצעי סטה לכיוונו באופן שאילץ אותו להימלט לשוליים, ולרוע המזל התובע בדיוק עבר שם.

בעקבות התאונה הוגש נגד הנתבע כתב אישום שייחס לו עבירות של סטייה מנתיב נסיעה בנסיבות מחמירות ונהיגה בחוסר זהירות. הוא הודה והורשע תוך שהביע צער וחרטה על האירוע. בגזר הדין הושתו עליו קנס כספי, פסילה בפועל ל-5 חודשים ופסילה על תנאי.

חודשים ספורים לאחר מכן הוגשה נגדו התביעה האזרחית.

נסיעה בשול – עבירה

לטענת התובע כתוצאה מהתאונה רגלו נפגעה באופן משמעותי והוא נאלץ ללכת עם קביים למשך יותר מ-3 חודשים. בתוך כך הוא סיפר שעובר לתאונה הוא עסק בתחום השליחויות – הכולל הליכה מרובה – וכעת מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להתפרנס כראוי.

השופט ברכיה קבע שאין כל ספק כי האחריות לתאונה היא בעיקר על הנתבע, שהיה עליו לנסוע באופן זהיר ולהיות ער גם לאפשרות שרכב יפתיע אותו. בנוסף, אם הנתבע היה ערוך לבלימה פתאומית ושומר מרחק, הוא לא היה נדרש לסטות לשוליים בכדי למנוע תאונה.

עם זאת, השופט קיבל את טענת ההגנה לפיה אסור היה לתובע לנהוג בשוליים כך שיש לו תרומה משמעותית לקרות התאונה.

בהקשר לכך הצביעה התביעה על נוהל פנימי של המשטרה המתיר לרכב דו גלגלי לנסוע בשוליים בזמן פקק, אולם השופט קבע כי עצם העובדה שהמשטרה אינה אוכפת במצבים מסוימים נסיעה בשוליים לא הופכת את זה לחוקי. "נסיעה בשול הינה עבירה", כתב. בנוסף השופט הדגיש שמדובר בנוהל שיצא יותר משנה לאחר התאונה.

מכאן, לדברי השופט, שנסיעת התובע על השוליים מהווה רשלנות מצדו ומצדיקה להטיל עליו אשם תורם בשיעור של 15%.

בסוגיית הנזק כתב השופט כי אין ספק שהתאונה גרמה לפגיעה בהכנסותיו של התובע ומכאן שיש לפצותו בהתאם. בסופו של יום נפסק לטובתו – בניכוי אשם תורם וקצבאות ביטוח לאומי – פיצוי בסך 438,259 שקל עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק בלתי ממוני.

בנוסף נפסק לתובע שכ"ט עו"ד בסך 87,652 שקל וכן הוצאות משפט.

באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד גיא שמש עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.