חברה בשם "א. נדב" המפעילה עסק של משאיות בטון ביטחה שתיים ממשאיותיה בחברת "הפניקס".

הפניקס הוציאה לכל משאית ולכל משאבת בטון המורכבת עליה פוליסה נפרדת ובסך הכל ארבע פוליסות.

בתביעה שהגישה נדב נגד המבטחת לפני כשלוש שנים באמצעות עו"ד שרית חרל"פ היא סיפרה שבמרץ 2011 נפרצו שתי המשאיות כשחנו במגרש חניה עירוני בקרית ביאליק ונגנב מכל אחת מהן השלט שמפעיל את המשאבות.

לדבריה, הפניקס דחתה את דרישתה לתגמולי ביטוח על בסיס הטענה שנזקי האירוע נמוכים מגובה ההשתתפות העצמית לאחר שהחילה על המקרה את הפוליסות של המשאבות, בהן נקבעה השתתפות עצמית גבוהה במיוחד של 15,000-25,000 דולר.

לטענת התובעת, יש להתייחס להשתתפות העצמית הנקובה בפוליסות עבור המשאיות שעומדת על כ-7,000 שקל בלבד ונמוכה משמעותית מסכום הנזק.

התובעת הסבירה שהמקום הטבעי והאינטגרלי של השלטים הוא בתוך המשאית כחלק ממערכת הפעלת המשאבה. היא הוסיפה שבפוליסות שהונפקו עבור המשאיות קיימת החרגה מפורשת של משאבת הבטון אך אין החרגה של השלט ומכאן ניתן ללמוד שהוא כלול בפוליסות.

עוד טענה התובעת שאם קיימת אי בהירות לגבי תנאי הפוליסה, יש לפרשה לטובתה.

הפניקס שיוצגה על ידי עו"ד מרדכי תגר טענה מנגד שהשלט שייך למשאבה ולא למשאית ו"לא יתכן" שביטחה את השלטים בפוליסות של המשאיות שכן המשאית יכולה לפעול בלי השלט בעוד המשאבה לא יכולה לעשות כן.

הפניקס הפנתה לסעיפים בפוליסות של המשאיות שקובעים שכל מה שאינו חלק מהמשאית מוחרג, אלא אם הוסכם אחרת בכתב. לדבריה, השלט הוא "תוספת" המותקנת במשאית ואינו חלק אינטגרלי ממנה ולכן אין לו כיסוי.

הנתבעת סיכמה שקיים כיסוי ביטוחי לאירוע אך סכום ההשתתפות העצמית גבוה מסכום הנזק.  


פרשנות נגד המנסחת

אך השופטת חנה קלוגמן מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את עמדת התובעת. השופטת ציינה שהשלט ובסיסו נמצאים בתוך המשאית והוא ממלא פונקציות גם לגביה ולא רק ביחס למשאבה.  

היא ציינה עוד שהנתבעת הפנתה לסעיפים כלליים בעוד שבפוליסות הפרטניות של המשאיות והמשאבות אין כל התייחסות לכיסוי ביטוחי של השלטים המותקנים בתוך המשאיות ועניין זה פועל לרעתה כמנסחת. 

היא הוסיפה שכאשר הנתבעת רצתה להחריג פריטים שאינם מכוסים בפוליסות של המשאיות, כמו משאבות הבטון המורכבות עליהן, היא ידעה לעשות זאת "באופן מפורט להפליא" אך היא לא מצאה לנכון להחריג את השלטים.

השופטת הדגישה שעל פי כללי הפרשנות המקובלים כל עוד אין החרגה מפורשת קיים כיסוי ביטוחי וחיזוק למסקנה ניתן למצוא בעובדה שבפוליסות שהוציאה הנתבעת לאחר המקרה הוחרגו השלטים במפורש.

לפיכך קבעה השופטת שיש להחיל את הפוליסות של המשאיות על המקרה. היא אמדה את סכום הנזק למשאיות בכ-86,000 שקל ולאחר ניכוי השתתפות עצמית של כ-18,000 שקל חייבה את הפניקס לשלם לתובעת 67,561 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד שרית חרל"פ 

ב"כ הנתבעת: עו"ד מרדכי תגר

 לידיעה המקורית 

 לפסק הדין