בני זוג שהכירו ב-2010 בשידוך, נפרדו בחלוף זמן מה אך כשהאישה הודיעה שהיא בהריון הם חזרו להיות בקשר ונולדה להם בת. לאחר מכן, האישה נכנסה להיריון נוסף שהסתיים בלידת בן.

בסמוך ללידת בנם הצעיר האם, שלוקה בפיגור קל, עברה להתגורר במעון ומאז פסק הקשר בין בני הזוג לחלוטין. האב הפסיק להיפגש עם בתו בת השלוש ואת בנו לא ראה מעולם.

כשנתיים לאחר מכן הבת הבכורה הוכרזה כקטינה נזקקת ועברה להתגורר עם סבתה מצד האם, שמתקיימת מקצבת נכות מביטוח לאומי. התינוק הועבר למשפחת אומנה בסמוך ללידתו והתראה עם אמו אחת לחודש, בהוראת רשויות הרווחה.

לאחר נתק של שנתיים ביקש האב להיות נוכח בחיי ילדיו. ב-2016 הוא הגיש בקשה לבית המשפט למשפחה בחיפה לקיים עמם הסדרי ראייה ואולם בית המשפט לא התרשם מבקשתו וקבע כי רק אם יעבור בדיקת מסוגלות הורית ויימצא מתאים – יתאפשר לו לפגוש את בנו. לגבי המפגשים עם בתו נקבע כי הם יוכלו להתקיים אך רק ב"מרכז הקשר" ותחת פיקוח. מכאן ערעורו של האב.

האב, שבינתיים התקיימו בינו לבין בתו מספר מפגשים טען כי התרגלה אליו וכיום היא רואה בו חלק מחייה. הוא הוסיף כי הקשר ביניהם בריא, אוהב ואף חיוני לה, ולפיכך ביקש לקיים עמה מפגשים ישירים ללא תיווך "מרכז הקשר". לגבי בנו טען כי הוא כשיר לפגוש אותו, כשם שהוא כשיר לפגוש את בתו ואין להשליך עליו את הקשיים שיש לבן במפגשים עם אמו.

"אינו כשיר לגדל את בנו"

האם לא התנגדה לבקשותיו של האב, "בכפוף לטובתם האישית" של ילדיה, ואולם האפוטרופוס של הקטינים והיועץ המשפטי לממשלה הביעו התנגדות עזה. לטענתם מהתעודה הפסיכיאטרית שהציג האב עלה כי הוא אינו מסוגל לגדל לבדו את הקטין ורק בדיקת מסוגלות הורית תוודא את יכולתו להתחייב לקשר עם בנו, שספג זעזועים עד כה.

לגבי המפגשים עם בתו הביא האפוטרופוס את עמדת הרווחה לפיה מפגשים ללא פיקוח עלולים לגרום לרגרסיה בהתפתחותה. היועץ המשפטי לממשלה הוסיף טענה טכנית לפיה המועד להגשת הערעור חלף.

עו"ד איתן ליפסקר (צילום: צילום עצמי, צילום ביתי)
עו"ד איתן ליפסקר | צילום: צילום עצמי, צילום ביתי
אולם השופטת אספרנצה אלון סברה שאין קשר בין מסוגלותו ההורית של האב לבין זכותו לפגוש את בנו, שכן האב מודע לכך שאינו יכול לגדל את בנו, ולכן גם לא נקט בהליך משמורת. כל שביקש לפגוש את בנו, ולצורך כך השופטת סברה שאין הוא אמור או צריך לעמוד במבחן יכולות הוריות. לפיכך השופטת קיבלה את ערעורו בעניין זה וביטלה את קביעת בית המשפט בחיפה.

ואולם לגבי המפגשים עם הבת השופטת העדיפה את טענתם של המשיבים לפיה "מרכז הקשר" נועד לבנייה והבנייה של הקשר בין ילדים להוריהם, והיא חיובית עבור האב ובתו. בנוסף השופטת הדגישה כי הפגישות במרכז מיועדות להיות מוגבלות בזמן ואינן מהוות פתרון קבוע, והסבירה  שההחלטה הזו מהווה החלטת ביניים שאמורה להיבחן תקופתית על ידי הגורמים הטיפוליים ובית המשפט ואולי אף להשתנות עם הזמן. משכך השופטת דחתה את החלק הזה של הערעור.  

התוצאה היא אם כך, כי האב יזכה לפגוש בבנו שלא פגש מעולם ולהתראות עם בתו במרכז הקשר.  

ב"כ המערער: עו"ד מיכל שוויקה

ב"כ המשיבים: עו"ד הס בכר, עו"ד גילה ברזילי

ב"כ אפוטרופוס בשם הקטינים: עו"ד עמית לוי 

לכתבה המקורית

עו"ד איתן ליפסקר עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.