יכולותיו של בית הדין הגדול להחליט בענייני משפחה בוערים גדלו בהרבה מאז הקמת בית המשפט לענייני משפחה והפיכתו לערכאה ראשונה מתוך שלוש ערכאות.
קודם לכן, כזכור, ענייני המשפחה נדונו בבית המשפט המחוזי וכל ערעור לבית המשפט העליון היה בזכות. היום כבר קשה להגיע לבית המשפט העליון בערעור על פסקי דין בענייני משפחה, שכן בהיותו ערכאה שלישית, בעל הדין מחויב לקבל רשות לערער אליו.
לעומת זאת, בית הדין הגדול הוא הערכאה השנייה והפנייה אליו היא בדרך כלל בזכות. יתרה מכך, מאחר שבהתאם לבג"צ 8497/00 פלמן נגד פלמן מצווה על הערכאות האזרחיות והדתיות לכבד החלטות זו של זו, חשיבות ההכרעות של בית הדין הרבני הגדול גבוהה.
סוף סוף ניתוח מעמיק בנושא מרוץ הסמכויות
פסק דין מקיף ומנומק שניתן לאחרונה בבית הדין הרבני הגדול בהרכב הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז, מציג ניתוח מעמיק המסדיר מושגי יסוד בפרקטיקה המשפטית העכשווית של הדיונים בענייני משפחה בכלל, ובפרט מפשט את שאלת מועדי הגשת תובענות במסגרת החוק להסדר התדיינויות בענייני משפחה נוכח הבעייתית הנוצרת בשל מרוץ הסמכויות.
פסק הדין ניתן בערעור שהוגש מטעם הבעל על ידי עו"ד זאב ולנר על החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה אשר קבע כי הסמכות לדון בתביעת חלוקת הרכוש נתונה לבית המשפט למשפחה בנצרת אף שנכרכה על ידי הבעל בתביעת הגירושין.
בית הדין הגדול, שהוא הערכאה העליונה של בתי הדין, קיבל את הערעור מכל אספקט משפטי שהציג הבעל, וקבע כי בית הדין האזורי בחיפה הוטעה על ידי האישה. בתוך כך הוא הרחיב בדברי פרשנות והבהרות בעלי חשיבות גדולה לציבור המתדיינים.
השאלה העיקרית לה נדרש בית הדין הגדול הייתה מה משמעות תביעה שכונתה "רכושית" שהגישה האישה בבית המשפט למשפחה כנגד חמותה בגין הסכם מתנה (הבעל נתבע פורמאלית בלבד). בית הדין בחן את ההשלכות של הגשת התביעה והאם היא חסמה בפני הבעל את הטענה כי הסמכות בתביעה לחלוקת רכוש ואיזון המשאבים שכרך לתביעת הגירושין כאמור נתונה לבית הדין הרבני.
שאלה חשובה לא פחות שנדונה בערעור קשורה לפרשנות החוק להסדר התדיינויות בענייני משפחה. בית הדין בדק מה ההשלכה של החלטת ערכאה שיפוטית "לסגור" תיק יישוב סכסוך (מהו"ת) על מרוץ הסמכויות ועל מועדי הגשת התביעות לערכאות.
החשיבות בפסיקה זאת של בית הדין הגדול מצויה בהבנת עומק של השימוש במונחים "תביעה רכושית" ו"סגירת תיקים" והשלכותיו על מרוץ הסמכויות.
השימוש במושג "תביעה רכושית"
השימוש הנפוץ בכתבי טענות והחלטות בסיווג תביעות כ"תביעה רכושית" יוצר לעתים בלבול מושגים עד כדי שימוש מטעה של ממש במושג זה.
מה קורה כאשר ערכאה שיפוטית עושה, במסגרת החלטה שיפוטית, שימוש במושג "תביעה רכושית" כשבפועל היא מתייחסת לתביעה לרכוש ספציפי של צד שלישי ולא לרכוש שנרכש במהלך הנישואין ושאינו כלול באיזון המשאבים?
מה הדין כאשר אחד הצדדים ממחזר את המושג "תביעה רכושית" בו השתמש בית המשפט וטוען לזכייה במרוץ סמכויות רק בשל התבטאות שגרתית ולא מדויקת זו?
השימוש במושג "סגירת תיקים"
מאז חוקק החוק להסדר התדיינויות בענייני משפחה נוהגות הערכאות לעשות שימוש במושג "סגירת תיק" לאחר שהצדדים לא הביעו הסכמה להמשיך ביישוב הסכסוך. האם המונח "סגירת תיק" הוא בעל תוקף משפטי או אך ורק מושג טכני? האם "סגירת תיק" על ידי בית המשפט מפעילה את מנגנון המועדים?
על כל אלה ועל סיטואציה עובדתית מעניינת שהיתה לפניו נדרש לענות בית הדין הגדול.
קצב הארועים כפי שמתאר בית הדין הגדול :
ביום 15/11/17 הגיש הבעל בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה בנצרת. ביום 29/11/17 הגישה גם האישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה בנצרת. ביום 11/12/17 הגישה האישה בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיאסור על חמותה ובעלה לערוך דיספוזיציה במשק בו גרים הצדדים. בית המשפט נענה לבקשתה וביום 13/12/17 הוציא את הצו המבוקש.
ביום 21/12/17 פנה הבעל לבית המשפט בבקשה להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בבקשה ליישוב סכסוך. הבקשה לא נענתה. ביום 24/12/17 נסגר תיק המהו"ת בהחלטת בית המשפט.
ביום 25/12/17 הגישה האשה תביעה כנגד הבעל ואמו בה נכתב: מהות התביעה: הצהרתית. בתביעה ביקשה האשה לקבוע שהיא והבעל הם בעלי הזכויות במשק של האם ולאכוף על הבעל ואמו לרשום הזכויות על פי הסכם מתנה שנכרת בין הורי הבעל לבין הצדדים.
האם רכש בית המשפט סמכות לדון בענייני הרכוש של הצדדים?
בית הדין הגדול קבע באופן חד משמעי שספירת הימים לא מתחילה מיום "סגירת התיק" על ידי הערכאה השיפוטית אלא בדיוק ובהתאם לנאמר בחוק: ממועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.
עוד קבע בית הדין הגדול כי האישה הטעתה את בית הדין האזורי בכך שהצביעה על החלטה שאינה קשורה לשאלת הרכוש של בין הזוג ככזו הנוגעת לרכוש המשותף, רק משום שבית המשפט עשה שימוש במושג "תביעה רכושית".
ומכאן אפשר לשאול: מה יעשו בתי המשפט לענייני משפחה ואיזה עמדה ינקטו? אם בתי המשפט לא יישרו קו עם הרבני תיווצר סיטואציה סיוטית של התנגשות מתמדת בין הערכאות.
עם זאת נציין, כי הגם שפסק דין של בית הדין הגדול אינו מהווה תקדים מחייב לבתי המשפט האזרחיים, נראה שבתי המשפט מיישרים קו עם הרבני. ראו לדוגמא פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה כחודש לאחר פסיקת בית הדין הגדול ברמ"ש 19448-07-19 (פורסם באתר פסקדין).
יצויין כי בינתיים הגיש בא כוח האישה, עו"ד ציון סמוכה, עתירה לבג"צ על פסק דין זה ועתה אמור בית המשפט העליון לומר את דברו.
* גילוי נאות: עו"ד זאב ולנר הוא מייסד ושותף באתר "פסקדין"
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל