נגד אזרח אריתראי, שוהה חוקי, הוגש באחרונה כתב אישום שייחס לו עבירות איומים ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש. הוא הואשם בין היתר בכך שלפני כשבועיים תקף בחור שישב בבית קפה עם בתו בת ה-8, חנק אותו, הכה אותו במוט ברזל ונשך אותו.


יום לאחר התקרית, הנאשם הובא לראשונה בפני השופט יורם ברוזה מבימ"ש השלום באשקלון. כבר בהחלטה זו השופט הורה על שחרורו, בשל העובדה שהמתלונן – שגם לא טמן ידו בצלחת –שוחרר למרות שהראיות נגד השניים היו זהות.

אלא שביהמ"ש המחוזי קיבל את ערר המדינה והורה על מעצרו של הנאשם לצרכי חקירה, זאת עקב דו"ח השוטרים ועברו של הנאשם הכולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות.

מספר ימים לאחר מכן עלתה השאלה האם להורות על מעצרו עד תום ההליכים. החלטות בדבר מעצר כזה מתקבלות על בסיס שתי עילות: מסוכנוּת הנאשם וראיות לכאורה לביצוע העבירות.

במקרה זה הייתה מחלוקת חריפה בין הצדדים בשאלה מה באמת קרה באירוע, כאשר הנאשם טען כי לא תקף את המתלונן אלא רק הגן על עצמו לאחר שזה תקף אותו.

הסניגור אף העלה שורה של טענות לגבי פגמים בהתנהלות המשטרה, והצביע על סתירות בעדויות ובכתב האישום. כך למשל, הוא טען בין היתר כי לא נלקחו טביעות אצבעות ממוט הברזל וכי המשטרה לא בחנה את גרסת המתלונן אלא קיבלה אותה ללא כל פקפוק. עוד נטען כי האירוע צולם במצלמות בית הקפה והשופט ברוזה התבקש לבדוק אותן.

האדם השלישי

לאחר שעבר על הראיות לעומקן, השופט הגיע למסקנה כי "בפועל מי שנחזה להיות מתלונן הינו התוקף ולא הקורבן".

השופט סקר בקפידה את עדויות של עדי ראייה שונים והצביע על סתירות רבות בנוגע לפרטים בשאלות כגון מי תקף את מי, מתי וכיצד.

לאט-לאט תיאר השופט כיצד הסיפור החל להשתנות לנגד עיניו, כך שעלתה תמונה של תגרה הדדית ולא של תקיפה.

ואז הוטלה פצצה מכרעת. במצלמות בית הקפה התגלה שהמתלונן הוא הראשון שתקף, כשלקח כסא והחל להטיח אותו בנאשם. לאחר מכן נראו אנשים מפרידים ביניהם כשהנאשם רק מתגונן. בנקודה מסוימת נראה "אדם שלישי" חובט בנאשם – אדם שמשום מה זהותו נותרה עלומה.

השופט הפנה לכך שבתיק החקירה אחד השוטרים מצא לנכון לציין כי הצילומים באחת המצלמות לא רלוונטיים. כמו כן, השופט שאל מדוע לא זומנו עובדי בית הקפה שלפי הצילומים ראו הכל, וישבו מבלי לנקוף אצבע, בניגוד לחוק לא תעמוד על דם רעך.

שאלות רבות הועלו בהחלטה, משפטים רבים הסתיימו בסימני קריאה או בסימני שאלה מהדהדים ונוקבים.

בסיכומו של דבר, השופט קבע כי "מחדלי החקירה, האכיפה הבררנית והכרסום הכבד בראיות... מובילים לתוצאה ולפיה לא ניתן להורות על מעצרו של המשיב ויש להורות על שחרור". השופט הורה להעביר את ההחלטה לעיונו של ראש חקירות המשטרה במרחב לכיש.

ב"כ המדינה: עו"ד יסמין מור

ב"כ הנאשם: עו"ד ראוף נג'אר

לידיעה המקורית

 להחלטה

עו"ד רעות שירה מורד עוסק/ת ב- פלילי 


 הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.