ביה"ד הרבני האזורי בתל-אביב הכריע בסכסוך בין שני הורים על משמורת בנם בן ה-12. שלושת הדיינים קבעו כי המשמורת תהיה אצל האב, ודחו את גישתה של האם, שהעלתה טענות שבעיניהם היו לא-רלוונטיות.

ההורים התגרשו ב-2012, ומאז ועד היום הם מסוכסכים. לפני הגירושין הם התגוררובאזור המרכז, אולם לאחר מכן האם עברה לצפון.

מאז התיק עבר גלגולים שונים בעניין המשמורת. בסופו של דבר, שירותי הרווחה, וכל המומחים שחיוו דעה בנידון, סברו שהמשמורת הקבועה של הבן צריכה להיות אצל אביו.

למרות זאת האם (התובעת בהליך) ביקשה מהדיינים לקבוע שהמשמורת על הבן תהיה אצלה. טענתה הייתה כי עם הגירושים האב "גזל" אותו ממנה. היא אף האשימה את שירותי הרווחה בכך שהיו לטובת האב בשל קשרים פסולים ומעורבות אסורה של בכירים המקורבים אליו.

לטענתה, תפקודה כאם מצוין ועל כך מעידה חוות דעת של אחד העובדים הסוציאליים, בעוד שהאב לא נותן לה מקום בחיי הילד. עוד היא טענה כי שירותי הרווחה ערכו בדיקה שטחית ולא בדקו מהם הצרכים האמיתיים הדרושים לנפשו של הילד.

מנגד, האב-הנתבע הכחיש מעורבות כלשהי בהמלצות שירותי הרווחה. לטענתו, כל הבדיקות שנערכו במשך כחמש שנים מלמדות שלילד טוב לילד אצלו, והוא אף רוצה בכך, מצליח בלימודים, מעורב בחברה ומשתתף בפעילויות ספורט.

שניהם הורים טובים

אב בית הדין, הרב מאיר פרימן, הסביר שההכרעה בעניין המשמורת תתבסס רק על טובת הילד, ולא על אף שיקול אחר, ואף לא על טענות בנוגע לדברים שקרו בעבר. 

"יש לתת חשיבות לרצון הילד היות שמדובר בילד בוגר בגיל שתים־עשרה שנים הבונה את עולמו העצמאי. כפייה על הילד לעבור להתגורר עם אימו במקום חדש ומרוחק נגד רצונו עלולה לגרום להתדרדרות בהתנהגות ובמבנה האישיות של הילד", כתב.

בנוגע לטענות האם בדבר "גזל" או מעורבות פסולה של האב מול שירותי הרווחה, הדיין כתב כי "טענות מעין אלה צריכות להתברר ברשויות המוסמכות לכך, והאם רשאית לפנות לגופים המוסמכים לחקירת טענותיה".

הדיין אף התרשם שבדיקות העובדים הסוציאליים והפסיכולוג שהיה מעורב בתיק נעשו באופן מקצועי ומעמיק, ללא שיקולים זרים.

בנוסף לכך הדיין הזכיר שלפי ההלכה, בן מעל גיל שש צריך להיות אצל אביו (ואילו בת אצל האם). הדיין אף ציין כי נראה ששני ההורים הם הורים טובים אולם השאלה אינה מי הורה טוב יותר אלא מה טוב יותר עבור הילד.

להתרשמות הדיין, הילד נמצא בקשר עם האם והאב מעודד אותו. בתוך כך הוא ציין כי "טוב הייתה עושה האם לו הייתה עוברת לגור במקום הקרוב לילד, כך היא תוכל להוות אם משמעותית בחיי הילד. העובדה שהאם בחרה לעבור לצפון גורמת לריחוק שלה מהילד ומעולמו".

הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט הצטרפו לפסק דינו של הרב פרימן. בסיכומו של דבר, נקבע כי המשמורת תהיה אצל האב. הדיינים הורו לשירותי הרווחה לבחון כיצד ניתן להרחיב את הסדרי השהייה של הבן עם האם, ואף הורו להפנות את הצדדים לטיפול אצל מתאם הורי.

ב"כ התובעת: עו"ד משפחה מירב כהן

ב"כ הנתבע: לא צוין 

">לכתבה המקורית


עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- דיני משפחה 

הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.