ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת פסל באחרונה צוואה שבמסגרתה נושלה אחת מבנותיה של המצווה מעזבון שכלל שתי דירות וכ-3.5 מיליון שקל. סגן הנשיא אסף זגורי השתכנע כי המצווה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה וכי נפלה קורבן לניצול ציני מצד אחת מבנותיה.
אם לשתי בנות נפטרה בשנת 2013 והותירה אחריה שתי דירות מוזנחות וחשבון בנק – משותף לה ולבעלה השני (שנפטר גם כן) – ובו כ-3.5 מיליון שקל.
מאז 2014 מתנהל בביהמ"ש למשפחה בנצרת מאבק עיקש על הירושה בעקבות צוואה מ-2012 שהגישה אחת הבנות ובה זכתה בכל הרכוש של האם המנוחה. יצוין כי הצוואה נערכה בעוד המנוחה שוהה בבית האבות כאשר שנתיים לפני כן מונה לה אפוטרופוס.
האחות השנייה התנגדה בכל תוקף לקיום הצוואה. בהתנגדות שהגישה באמצעות עו"ד יוסף אלברק היא ביקשה שלא לקיים אותה מאחר שנערכה תחת השפעה לא הוגנת ומעורבות אישית של המבקשת בצוואה, שעה שהמנוחה כבר לא הייתה כשירה. למעשה, נטען כי מדובר בצוואה שהכינה המבקש על דעת עצמה.
המבקשת, שלאורך ההליכים שכרה עורכי דין ופיטרה אותם, ולבסוף ייצגה את עצמה, טענה מנגד כי הצוואה משקפת את רצונה של אמה, המהווה ביטוי להכרת תודה על טיפולה המסור בה.
לא רצתה לחתום
עדים רבים ונטולי אינטרס העידו בפני סגן הנשיא השופט אסף זגורי, ובהם אנשי צוות בית האבות, כולל מנהלו, רופאים ועובדים סוציאליים.
רובם ככולם הובילו אותו למסקנות נחרצות: המנוחה לא הייתה כשירה לכתוב צוואה, הצוואה לא משקפת את רצונה האמיתי, ובתה הייתה מעורבת בצוואה עד כדי "ניצול ציני" של מצבה הרפואי והרגשי. ואם זה לא מספיק, אחת העדות אף סיפרה כי המנוחה לא רצתה לחתום על הצוואה.
השופט תיאר את מצבה של המנוחה, כפי שהשתקף בעיניו. היא הייתה אישה מוגבלת שסבלה מהתדרדרות רצינית במצבה המנטלי והקוגניטיבי כמעט עשור לפני עריכת הצוואה.
בהקשר זה השופט הסביר נקודה מעניינת: בעוד שבדרך כלל יש צורך בראיות חזקות ו"ממשיות" להוכחת אי כשירות, כשמדובר באדם כמו המנוחה, המאושפז במשך שנים ומוגדר כסיעודי הסובל מבעיות קוגנטיביות ואף ממונה לו אפוטרופוס, יש לקבוע כי "חזקת הכשרות" קלה יותר לערעור, וניתן להסתפק ב"ראיות רגילות".
בהתאם לכך, השופט השתכנע כי העדויות מספקות את הדרישה הראייתית במקרה זה. מלבד זאת, השופט ציין כי יש בצוואה מספר פגמים, כמו תאריכים שונים בעמודים שונים, ובנסיבות אלה המבקשת היא שהייתה צריכה להוכיח שהמנוחה כשירה – וזאת היא לא עשתה.
על כן, בסיכומו של דבר, השופט פסל את הצוואה ובמקום זאת הורה על הוצאת צו ירושה. הבת שביקשה לקיים את הצוואה חויבה לשלם לאחותה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
פסק הדין אף עסק בסוגייה מעניינת בנוגע לזכותו של בנו של בן זוגה המנוח של המנוחה - אותו ייצגה עוה"ד בלה כהן - ומעמדו כיורש, וקיבל את תביעתו שלפיה היה זכאי להיכלל בירושה (אם כי לא בדירות הרשומות על שם המנוחה), ואף חייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד בלה כהן
ב"כ הנתבעת 2 (המתנגדת): עו"ד יוסף אלברק