הקונפליקט הראשון בהיסטוריה היה בין אדם וחווה על רקע של אינטרסים מנוגדים. החלטתה של חוה  לאכול מהפרי האסור השפיעה באופן ישיר על עתידו של אדם, שכן אלה היו קשורים זה בזה ותלויים אחד בשני בהיותם בעלי שביל משותף. פעולתו של האחד השפיעה באופן משמעותי על האחר. חווה מצטיירת כנמהרת וניתנת להשפעתו של הנחש ואילו אדם מתנער מאחריותו מול בורא עולם שעה שהוא מאשים כי "האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מהעץ ואוכל".

הקונפליקט בין המינים קיים מאז ומעולם כמו גם האהבה המחברת ביניהם – מעצם החיבור החזק כך גם קיים במהותו אינטרס מנוגד. החיבור החזק יוצר תלות הדדית בין השניים ולפיכך אף מעצים את הקונפליקט. העובדה שהחלטת האחד יכולה להשפיע באופן ניכר על האחר, גורמת לכך שעוצמת הקונפליקט מחריפה. מתווספת לכך העובדה שהקונפליקט כשלעצמו מהווה ניגוד גמור  לרצונם העז של המינים להתאחד ולהתמזג זה עם זה. הקונפליקט משמעותו, פילוג והפרת האחדות.

הדיאלוג כאופציה

פרדריק ס’ פרלס מיוצרי תורת "הגשטאלט" הרחיב בהתייחסותו לדיאלוג האדם כאופציה הניתנת לכל בר אנוש לנהל שיח שיש בו אינטגרציה, לעיתים גם בין הקצוות. פרלס מכנה את הקוטביות כסוג של משיכה ודחיה, למשל: הטוב מול הרע, אינטימיות מול ניכור וצדק אל מול העוול. כשמופיעים אצל אדם מאפיינים המנוגדים זה לזה, מתחולל בקרבו סכסוך פנימי המעורר מגוון של רגשות. כשהקונפליקט נוצר מול אדם אחר, אנו בדרך כלל ממשיכים להחזיק בעמדתנו.

הגישור היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי כמו עורך דין מסייע לצדדים להגיע להסכמה המבוססת על צרכים ואינטרסים משותפים ולהתגבר על חילוקי הדעות. הגישור מאפשר להגיע לפשרה ופיתרון ויכול להיעשות במיגוון תחומים כמו גירושין, סכסוכי שכנים, סכסוך משפחתי ובתחום העסקי.

הגישור המדיאטיבי  

שיטה זו מאפשרת לבדוק לעומק את המתח בין הצדדים הנובע מהשוני המהותי ביניהם, וכן את הקונפליקטים הנוצרים מהשוני בהשקפת העולם, מפחדים שמנהלים את הצדדים, מחינוך או מהתרבות שעליהם גדלו ועוד. 

בגישור מסוג זה למעשה מברכים על קיום הקונפליקט, שכן הוא משמש כר ליצירת הבנה מעמיקה של השוני, דרך דיאלוג בונה.

הגישור המדיאטיבי מבוסס קודם כל על העיקרון שלפיו מעצם קיומם של שניים ובעיקר בני זוג - קיים קונפליקט, וכי הוא חלק ממהות הקשר. כך למשל לא פעם  מקור המשיכה בין המינים הוא דווקא השוני הקיים ביניהם, וודאי שכך הדבר לגבי המשיכה המינית. עם זאת ולאחר שנות זוגיות ארוכות מתברר כי דווקא מקור המשיכה ההתחלתי (בדרך כלל השוני) הוא זה המהווה את הסיבה העיקרית לפירוד בני הזוג.

הגישה הרוחנית טוענת כי נשמה אשר באה לעולם מבקשת להבין את טיבה והיא עושה זאת תוך אבחנה מתמדת באמצעות שיקוף דרך הזולת.

לא בכדי יש זיווגים הנקראים בלשון האמונה היהודית  "תיקון", שמשמעותו "לרפא", להצמיח" משהו קלוקל שיש לתקנו. גם יתר האמונות הרוחניות טוענות כי לא בכדי בחרנו בזיווג כזה או אחר בחיינו, כשמטרת הקשר היא ללמדנו, לגרום לנו לצמוח ולגדול ולעיתים לרפא ולתקן דברים אותם לא פתרנו בגלגולים קודמים.

מהות הזוגיות

בגישור מדיאטיבי אנו בודקים את המהות הייחודית של הזוגיות, מה היה החוזה שבין הצדדים, במה הצמיח הקשר זה את זו, והאם יש עוד צורך בהמשך החוזה. עבודה זו נעשית בסימולציות שונות, כהחלפת תפקידים, חוויות וזכרונות טובים, התמרת אירוע מכאיב באירוע משמח ועוד. אנחנו בעיקר מבקשים להבין את "הקשר החוזי" ביניהם ואת התועלת אותה הפיקו במהלך השנים בצמיחתם מחוזה זה.

הבנת אישיותו של הזולת במהותה – היא זו אשר מסייעת לנו להגיע לליבו ולפתור את הקונפליקט עימו. כאשר אנו שבויים בתוך הסכסוך – בעיקר אם הוא פרי שנים ארוכות וחוזר ונשנה על עצמו, אנחנו נמצאים במעגל סגור בו אנו מגיבים באותו אופן כלפי הזולת. התנהלות זו בדרך כלל מחריפה את הסכסוך. באמצעות הגישור אנו לומדים תוך כדי התהליך מה הדרך הנכונה לפנות לבן הזוג או הדרך להציג את צרכינו ואת רצונותינו, לא כפי שנהגנו בעבר (דבר שהעצים את הסכסוך) אלא על דרך הבאת דיאלוג חדש ואחר. 

בתהליך של פרידה, אנו שואלים את עצמנו שאלות נוקבות, למה דווקא עכשיו? מה יהיה אחרי הפרידה? למה עכשיו לפרק את הקשר אחר שעמלנו עליו במהלך שנותינו היפות ביותר והיום אנו יכולים ליהנות מן הפירות? כמה זמן בזבזתי?

בגישור מדיאטיבי בודקים האם באמת יש צורך להיפרד, האם בשלה העת לדרך חדשה ואחרת. בתהליך נבדוק האם והיכן החוזה הסתיים, האם נותרו שבילים פתוחים שאפשר להמשיך ולצעוד ביחד? האם עדיין קיימות ויהיו נקודות מפגש? ואם כן מהן. מה הכלים והצידה עימה יצאו לדרך הפירוד?. לאחר שהצדדים הפנימו את הצורך בדרכם העצמאית והבנת מקורות הקונפליקט העיקרי, הדרך קלה הרבה יותר לעסוק בנושאים החומריים, כלכליים, מזונות ומשמורת הילדים.

עו"ד מזי ברזילאי  (צילום: צילום עצמי)
עו"ד מזי ברזילאי | צילום: צילום עצמי

מתי ניתן לפנות לגישור? 

ניתן לפנות להליך גישור בכל שלב בסכסוך, כל זמן שלא ניתנה הכרעה של בית המשפט. צדדים שיש ביניהם אי הסכמות רבות, יכולים לפנות לגישור לפני שהסכסוך גובר, הן ביחד והן לחוד. 

עו"ד מזי ברזילאי היא מגשרת משפחתית ועסקית.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.