ביקורת נוספת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למתן צו הורות לבני זוג חד-מיניים: בית המשפט למשפחה בתל-אביב יפו דחה לאחרונה דרישה להזמנת תסקיר סעד לפני מתן הצו רק משום שבנות הזוג הגישו את בקשתן יותר משנה אחרי לידת בנותיהן. השופט יחזקאל אליהו קבע כי התנהלות היועץ המשפטי לא משרתת את טובת הקטינות ואף לא את המערכת והציבור. "העמסת עבודה על שירותי הרווחה המצויים בעומס רב ממילא, במקרים בהם אין צורך בכך, ורק מטעמים פורמליים, מכבידה לחינם על שירותי הרווחה".
בנות הזוג הביאו לעולם שלושה ילדים מתורם אחד – שתי בנות שנולדו בשנים 2012 ו-2013 ותינוק שנולד לפני כמה חודשים. עם לידת הבן הן הגישו בקשה לצווי הורות שיכירו במי מהן שאינה האם הביולוגית כאם הילדים (אחת מהן הרתה עם הילדה הגדולה והשנייה עם שני הילדים האחרים).
לגבי התינוק לא הייתה בעיה והיועמ"ש הסכים להוצאת הצו. אלא שלגבי שתי הבנות הוא טען כי מאחר שהבקשה הוגשה יותר משנה אחרי הלידה ההנחיות מציבות הזמנת תסקיר סעד כתנאי סף.
בתגובה טענו האמהות כי האבחנה הטכנית שנערכה בהנחיות היועמ"ש בין מי שמגישים את הבקשה עד 90 יום אחרי הלידה – שלא נדרשים לתסקיר, לבין מי שמגישים אותה לאחר מכן לא התקבלה בבתי המשפט.
האמהות ציינו כי הזמנת תסקיר מתחייבת במקרים שבהם יש צורך לוודא את טיב הקשר הזוגי וטובת הילדים, אבל במקרה הזה הדבר מיותר שכן נושאים אלה נבחנו במסגרת צו ההורות שניתן לילד, ואין הבדל בינו לבין הבנות.
הפרדה מלאכותית
השופט יחזקאל אליהו הסכים עם טיעונים אלה. מרגע שהיועמ"ש קיבל את החומר העובדתי שהציגו המבקשות והתרשם שצו הורות לבן הקטן ישרת את טובתו, קבע, אין שום סיבה להזמין תסקיר לגבי הבנות רק מהטעם הטכני שהגישו את בקשתן באיחור.
השופט הוסיף כי המבקשות הציגו ראיות מוצקות המעידות על קשר זוגי חזק ויציב שמשרת את טובת הילדים. הן יחד כבר 9 שנים, רכשו את הזרע במשותף, חולקות משמורת משותפת, ערכו הסכם הורות, הוציאו תעודת זוגיות, מנהלות חשבון משותף, החליפו את שם המשפחה לשם משותף והסביבה מכירה בהן כאמהות של הילדים. בנסיבות אלה אין כל יסוד להבחין בין הבנות לבין הבן.
בצד זאת השופט הבהיר כי תסקיר לא אמור להיות עונש על איחור בהגשת בקשה אלא כלי מהותי למקרים שבהם יש צורך בבירור טובת הילדים. "המועד להגשת הבקשה אינו יכול להיות הטעם היחיד שבגינו יוגש תסקיר והדבר אינו עולה עם טובת הקטינים ואף לא עם טובת המערכת והציבור", כתב. "העמסת עבודה על שירות הרווחה המצויים בעומס רב ממילא, במקרים בהם אין כל צורך בכך, ורק מטעמים פורמליים, מכבידה לחינם על שירותי הרווחה...".
לפיכך השופט הוציא למבקשות צווי הורות ללא תסקיר, ובנוסף החליט שיחולו רטרואקטיבית – מיום לידת הבנות, בדיוק כמו הצו שניתן לאחיהן. "אין כל הבדל בין המציאות המשפחתית של הקטין לבין המציאות המשפחתית של אחיותיו ולא ברורה ההפרדה המלאכותית שעושה המשיב ביניהם", נכתב.
ב"כ המבקשות: דניאלה יעקובי, עו"ד לענייני משפחה
עו"ד עדנה אשכנזי עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל