השופט נמרוד פלקס מבית המשפט למשפחה בירושלים חייב אב במזונות חודשיים של 7,800 שקל לשלושת ילדיו, בנוסף למחצית הוצאות רפואיות חריגות לאחר שהתרשם כי האם אינה יכולה לעמוד כלכלית בפרנסתם וכי האב זנח את חובתו המוסרית לדאוג להם.
אם לא די בכך, בניגוד למנהגו שלא להשית הוצאות משפט בתיקי מזונות, השופט פסק לאם הוצאות בסך 10,000 שקל ונזף באיש על התנהלותו בהליך, במהלכו צעק והעליב את עורך דינה והציג מצגים מטעים.
בני הזוג נישאו ב-2007 וכ-9 שנים לאחר מכן האישה הגישה תביעת גירושין ברבנות, ותביעות רכוש, משמורת ומזונות ילדים בבית המשפט למשפחה.
במסגרת תביעת המזונות, ביקשה האישה לחייב את אבי ילדיה – שלושתם מעל גיל 6 – במזונות של 10,000 שקל לחודש בטענה שסכום זה, בנוסף לקצבת הילדים מביטוח הלאומי, משקף את צרכיהם. בנוסף היא ביקשה כי האיש יחלוק בכל הוצאה רפואית או חינוכית חריגה שאינה מכוסה בביטוח.
האיש טען להגנתו, כי צרכי הילדים להם טוענת האישה מופרזים, וכי הכנסתו החודשית אינה עולה על 8,000 שקל נטו, ולפיכך לא יוכל לעמוד במזונות המבוקשים.
ואולם, מהימנותו של האיש נפגמה מספר פעמים: אישור מרואה החשבון שלו העיד כי הכנסתו החודשית מסתכמת ב-10,000 שקל. כמו כן, מפליטת פה שלו באחד הדיונים עלה כי "מסגרת התקציב החודשי" של המשפחה הגיע ל-15 אלף שקל ובנוסף הוא מצליח לעמוד בתשלומים של 6,400 שקל כל חודש בגין רכישת חנות.
בין צרכי הילדים לפערי ההכנסות של ההורים
בפסק דינו, השופט פלקס התייחס לכך שבמסגרת דיוני המשמורת האב התעקש על משמורת משותפת, אך בפועל סירב להתראות עם ילדיו ליותר משלוש שעות, פעם בשבועיים. בנסיבות אלה השופט קבע כי לו האם הייתה כוללת רכיב של "דמי טיפול" בתביעה הוא היה פוסק לה אותו, שכן לטיפול בילדים – המוטל על שכמה כמעט באופן בלעדי – יש ערך כספי. אולם מאחר שהאם לא כללה רכיב זה בתביעתה – השופט לא חייב בו את האב.
בתום חישובים מדוקדקים השופט ציין כי אף שחישובי האישה הועמדו "על הצד הגבוה", גרסתה אינה רחוקה מהמציאות. לפיכך המזונות נקבעו על סכום של 7,800 שקל כאמור, לא כולל השתתפות במחצית מהוצאות חינוך ורפואה שאינן מכוסות בביטוחים, ככל שיהיו.
שמות באי כוח הצדדים, עו"ד לענייני משפחה, לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד אורה בר-גיל עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.