בית המשפט המחוזי בנצרת דחה בשבוע שעבר את ערעורה של אישה שתבעה מהגרוש שלה, שנמצא בתרדמת מזה 7 שנים, מזונות אישה וילדים עבור בתם בת ה-14. פסק הדין עסק באפשרות לחייב אדם יהודי המצוי בתרדמת בתשלום מזונות.
ב-2007 עבר האיש תאונת דרכים ומאז הוא שרוי בתרדמת. ב-2014 הוכרזה האישה כגרושה על ידי בית הדין הרבני בצפת ולאחר מכן היא הגישה תביעת מזונות אישה וילדה בבית המשפט למשפחה, אך התביעה נדחתה.
הסיבה לדחיית התביעה טמונה בהלכה היהודית, שלפיה אדם המצוי בתרדמת מוגדר כ"שוטה" וככזה, הוא פטור מחיוב במזונות ילדיו אלא אם כן יש לו מספיק רכוש לקיום צרכיהם הבסיסיים.
על החלטה זו הגישה האישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שבו טענה כי ישנם מקרים שבהם ניתן לחייב גם "שוטה" במזונות ילדיו, והציגה פירושים של רבנים שונים התומכים בגישתה. לגבי מזונות אישה היא טענה כי נכותו הקשה של בעלה אינה שוללת את חובתו לזון אותה עד למועד הגירושים.
מנגד עמדו הוריו של הגרוש וטענו בשמו כי הוא מתפרנס בכך הכל מקצבה קטנה של ביטוח לאומי שנועדה לספק את צרכיו הבסיסיים מעבר למה שניתן לו בבית החולים, ולא נותר לו דבר "לחלק" לגרושתו או לבתו.
יש מימון
ואכן, הרכב השופטים אשר קולה, דני צרפתי והשופטת עירית טובה הוד דחו פה אחד את הערעור ופטרו את הגרוש ממזונות הילדה והאישה.
השופט קולה, אשר כתב את פסק הדין, הסביר שלא ניתן לחייב את הגרוש במזונות בתו משום שאין לו נכסים מלבד דירת המגורים המשותפת, שאין ספק שאינו משתמש בה והיא משמשת כיום כקורת גג בלעדית עבור גרושתו ובתו.
השופט הוסיף כי הילדה לא נשארת ללא מימון כיוון שהאישה מקבלת עבורה קצבה מיוחדת מביטוח לאומי בסך 844 שקל לחודש בנוסף לקצבת הילדים החודשית הרגילה (145 שקל).
בנסיבות אלה, היא למעשה מקבלת כיסוי לכל צרכיה ההכרחיים של הילדה, כולל מגורים.
בנוגע לחיוב בהוצאות משפט עקב ההפסד בערעור, הוחלט על הוצאות מתונות בלבד עקב נסיבות חייה המצערות של המערערת, שגורלה לא שפר עליה. לפיכך היא חויבה ב-5,000 שקל בלבד.
שמם של באי כוח הצדדים, עורכי הדין, לא הופיע בפסק הדין.
עו"ד אבי פרץ עוסק/ת בדיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק