ילדה פיליפינית כבת ארבע אומצה בלידתה על ידי דודה, תושב ישראל, לאחר שהוריה לא יכלו לגדלה מסיבות כלכליות. האימוץ הוכר בפיליפינים ביולי 2014.

הדוד ובת זוגו ביקשו בשנה שעברה שהאימוץ יוכר גם בארץ. במסגרת זו ביקשו השניים להתיר את כניסת הילדה לישראל על מנת שניתן יהיה לדון בבקשת האימוץ באופן ענייני.  

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ביקשה בתגובה לדחות את הבקשה על הסף וטענה שהתנהלות בני הזוג לאורך הליך האימוץ בפיליפינים "גובלת בפלילים" וכי אלה המשיכו בהליכי האימוץ גם לאחר שקיבלו תשובה שלילית מהרשות המרכזית בארץ.

היא הבהירה שאימוץ בין מדינתי חייב להיעשות בהתאם לחוק האימוץ ולקבל אישור של עמותה מוכרת או של הרשות המרכזית, מה שלא נעשה במקרה זה.

לדבריה, בני הזוג פועלים בחוסר תום לב ומושכים את ההליכים על אף שהם יודעים שהתנהלותם באימוץ הקטינה אינה עומדת בתנאי החוק ולא ניתן להכשיר את ההליך. היא סיכמה שהשניים "דילגו" למעשה על הליכי האימוץ הנדרשים בחוק וכעת הם מבקשים הכשר בדיעבד.

בני הזוג הדגישו מנגד שבינם לבין הילדה יש קשר הורי פסיכולוגי ושהם מנהלים איתה תקשורת שוטפת באמצעות ה"סקייפ". לדבריהם, על בית המשפט לשים לנגד עיניו את טובת הילדה כשהוא בא לפרש את חוק אימוץ ילדים ושיקול זה גובר על עניינים פרוצדוראליים.

בני הזוג הסבירו שאין בארץ עמותה שעוסקת באימוץ מהפיליפינים ופנייתם אל הרשות המרכזית נדחתה לאחר שהיא העלתה דרישה בלתי אפשרית וביקשה שהרשות בפיליפינים תישא באחריות לאימוץ.

מעגל קסמים

סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בראשון לציון, השופטת רבקה מקייס, ציינה שהמקרה אינו קל להכרעה.

לדבריה, אין מחלוקת שהליך האימוץ במקרה זה לא נעשה על פי ההליכים "הסטנדרטים" הקבועים בחוק אימוץ ילדים מאחר שהוא לא נעשה באמצעות עמותה מוכרת ולא קיבל את אישור הרשות המרכזית. היא הוסיפה שהתנהלות בני הזוג תמוהה ומעוררת לא מעט ספקות בדבר תום ליבם לאורך הליך האימוץ בפיליפינים.

עם זאת לדבריה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמאחורי הסיפור עומדת ילדה שדודה, המבקש, אימץ אותה בלידתה באישור בית משפט פיליפיני ושהוא רשום כאביה בתעודת הלידה.

במצב דברים זה, ראוי שההכרעה תיעשה לא בדרך הקלה של דחיית הבקשה על הסף מטעמים פרוצדוראליים אלא לגופו של עניין ומתוך בחינה מעמיקה של סוג וטיב הקשר בין בני הזוג לבין הילדה.

עו"ד רותם גליקסברג (צילום: אתי לירז אביטבול, פסקדין)
רותם גליקסברג | צילום: אתי לירז אביטבול, פסקדין
השופטת הדגישה שהעובדה שהקטינה אינה נוכחת בישראל הופכת את בקשת בני הזוג לאמצה לריקה מתוכן ונוצרת תחושה שמדובר ב"מעגל קסמים ללא מוצא". לפיכך, על מנת שניתן יהיה להכריע בבקשה יש להביא את הילדה לארץ לתקופה מוגבלת.

השופטת הבהירה שאם יתברר שטיב הקשר בין הילדה לבין הזוג שונה ואינו "קשר הורי מובהק" כפי שהם טוענים, בית המשפט יורה "ללא היסוס ובלב שלם" על השבתה לביתה שבפיליפינים.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את בקשת היועץ המשפטי לממשלה לדחייה על הסף והתירה את כניסת הילדה לישראל למשך 30 ימים, בכפוף להפקדת ערבויות מטעם בני הזוג.

לידיעה המקורית

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

עו"ד רותם גליקסברג עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.