בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה באחרונה להוסיף עוד 150 שקל לסכום המזונות שנפסק לילדה כבת 4, אף שהאם לא הוכיחה את צרכיה והסתירה את הכנסותיה. בתוך כך השופט ישעיהו שנלר המליץ לעדכן את סכום המזונות המינימלי שנהוג לפסוק כשאין הוכחות, כך שיכלול צרכים הכרחיים חדשים כמו אמצעי תקשורת ומחשוב.
האם ערערה בתחילת השנה שעברה על פסק דין של בית המשפט למשפחה שחייב את אבי בתה במזונות חודשיים של 1,450 שקל בלבד והשתתפות בשליש משכר דירה שהוגבל ל-3,200 שקל בסך הכל.
האם, שלפי טענותיה הגיעה בעקבות הפרידה למצוקה כלכלית, טענה כי מדובר במזונות לא סבירים לאור העובדה שהאב מרוויח כ-40 אלף שקל בחודש ואילו היא אינה עובדת ומגדלת את הילדה בגפה.
האם הוסיפה כי לאורך שנות הזוגיות היא לא עבדה והסתמכה על בעלה שדאג לרמת חיים גבוהה שכלל חופשות ונסיעות לחו"ל. כמו כן היא טענה כי העובדה שנשארה עם הילדה בבית אפשרה לו להתקדם ולפתח את עצמו בעוד שהיא נותרה מאחור, וכיום אינה מסוגלת להתמודד לבדה עם ההוצאות.
לסיכום היא טענה כי בית המשפט צריך להתחשב בפערים הכלכליים האדירים בינה לבין האב ולפסוק לבתה מזונות גבוהים יותר של כ-8,500 שקל בחודש.
טענות האב הציגו מצב שונה. הוא טען כי דיווחיו לרשות המסים מוכיחים שהכנסתו נמוכה משמעותית ממה שהאם ניסתה להציג, ונעה בין כ-9,000 ל-12,000 שקל בחודש בלבד, למעט תקופה קצרה שבה נכנס לו פרויקט מיוחד וחד-פעמי.
לטענתו האם מטעה את בית המשפט ומסתירה את מצבה הכלכלי האמיתי, שכן מדובר באישה משכילה ורבת כשרונות, שלא טרחה לפרט את הכנסותיה מפרויקט שהרימה לפני כמה שנים. עוד נטען כי המזונות נפסקו לפי סכום הצרכים ההכרחיים הנהוג בפסיקה מאחר שהאם לא הוכיחה את הוצאות הילדה כנדרש בתביעת מזונות. לראיה הוא הפנה לקביעתו של בית המשפט למשפחה כי תביעת המזונות הייתה "נגועה בחוסר תום לב".
בשביל הילדה
בדיון בבית המשפט האם הגיבה לטענות אלה, כשבין היתר ציינה כי מעולם לא הרוויחה מהפרויקט, וכי אינה מצליחה להשתלב בשוק העבודה חרף נסיונותיה ומאמציה. אולם השופט שנלר, שכתב את פסק הדין על דעת סגן הנשיא ד"ר קובי ורדי והשופטת עינת רביד, לא סבר שיש הגיון בדבריה, שהרי לא ייתכן שלאורך שנים לא הרוויחה מהפרויקט דבר.
עם זאת, השופט התייחס גם להכנסות האב וקבע כי לא הוערכו במדויק שכן בית המשפט למשפחה לא לקח בחשבון שמדי פעם נכנסים לו פרויקטים "שמנים".
בתום הערכת המצב הזו, השופט קבע כי בסופו של דבר עומדת בתווך ילדה שטובתה היא החשובה. ולכן, השופט מצא שהפתרון הנכון הוא להוסיף לסכום המזונות עוד 150 שקל ולהגדיל את תקרת דמי השכירות ל-4,000 שקל. הפרשים אלו ישולמו לאם רטרואקטיבית ממועד הגשת תביעת המזונות המקורית.
לא נפסקו הוצאות.
ב"כ המערערת: עורך דין לענייני משפחה עוז רודה
ב"כ המשיב: עו"ד נסים שלם, עו"ד תימור שלם גורדון
עו"ד אביגיל שיינין עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.