בית המשפט המחוזי הורה באחרונה על אימוץ סגור של פעוטה כבת 4 שנולדה לצעירה כבת 18 ולפליט סודני ששוהה כיום במאסר לאחר שנטש את התינוקת לבד בדירה. פסק הדין חשף סיפור קורע לב על אם צעירה שלא הצליחה להתמודד עם תלאות החיים.
רשויות הרווחה מצאו את הפעוטה בדירה נטושה בדרום תל-אביב באוקטובר 2014, כשהייתה כבת שנה בסך הכל. התברר כי אמה עזבה את הדירה לאחר התעללות קשה מצד אבי התינוקת, פליט סודני שנשלח בעקבות המקרה למאסר.
בחלוף הזמן ניסו שירותי הרווחה לסייע לאם אך לא הצליחו בכך משום שכל ניסיון לרקום קשר בינה לבין בתה הסתיים בהיעלמותה.
באפריל השנה, לאחר שנמצאה לילדה משפחה מאמצת, בית המשפט למשפחה הכריז עליה כבת אימוץ. עם זאת, ובניגוד לעמדת פסיכיאטר שסבר כי עדיף שהאימוץ יהיה סגור, תוך ניתוק מוחלט מהמשפחה הביולוגית, הוחלט לאפשר קשר מסוים עם האם וגובש מתווה הדרגתי למפגשים (מה שמכונה אימוץ פתוח).
חודש לאחר מכן הגיש היועמ"ש ערעור על פסק הדין בטענה שהאימוץ הפתוח יסב לילדה יותר נזק מאשר תועלת. נטען בין היתר כי לא הייתה הצדקה לסטות מהמלצת הפסיכיאטר בהתחשב בעובדה שהחוק והמחקר האקדמי רואים באימוץ סגור, המספק לילד יציבות והורות ברורה, את דרך המלך.
האם, שנעדרה מהדיון בערעור, יוצגה על ידי עורך דין שטען בשמה כי מחקרים עדכניים שינו את הגישה המסורתית הרואה באימוץ סגור כפתרון אולטימטיבי. בתוך כך הוא הדגיש שמדובר בילדה שנולדה להורים כהי עור ותועבר לאימוץ אצל משפחה לבנה ולכן הקשר עם משפחתה הביולוגית חשוב אף יותר מבדרך כלל.
עורך הדין הסביר שהאם נקלעה למצב קורע לב לאחר שעברה התעללות קשה, אולם מצבה ישתפר בעתיד, ולכן חידוש קשר הדרגתי הוא פתרון מצוין.
תעודכן פעם בחצי שנה
לפני כחודש הוכרע ערעורו של היועמ"ש על ידי השופטים שרה דברת, אריאל ואגו ויעקב פרסקי.
השופטת דברת, שכתבה את פסק הדין, סקרה את גישת הפסיקה, החוק והאקדמיה לגבי אימוץ וקבעה כי אף שישנם מחקרים שמטילים ספק בעדיפותו של אימוץ סגור, הוא עדיין נחשב לפתרון הטוב ביותר עבור הילד.
כדי לסטות מדרך המלך של האימוץ הסגור יש לבחון שלושה שיקולים עיקריים: טובת הילד והתועלת שתצמח לו אם יהיה בקשר עם הוריו הביולוגיים, בחינת היכולת של ההורים לכבד את המשפחה המאמצת ולהשלים עם גבולות הקשר ועמדת ההורים המאמצים.
במקרה הזה ההורים המאמצים מתנגדים לאימוץ הפתוח ועמדת המומחים והרווחה היא שאימוץ כזה יזיק לילדה. השופטת ציינה כי לא ניתן היה להתעלם מעמדתם שנבעה בין היתר לנוכח חוסר היציבות של האם והעובדה שהילדה – שננטשה שוב ושוב בגיל כה צעיר – זקוקה לביטחון ולשגרה.
השופטת הבהירה עוד כי את הקשר של הפעוטה עם שורשיה אפשר לשמר גם במסגרת האימוץ כפי שהמשפחה המאמצת הבהירה שתעשה.
עם זאת, ומתוך התחשבות בטובת האם, שלשופטת לא היה ספק לגבי מידת אהבתה לבתה, היא הורתה לרווחה לעדכן אותה אחת לחצי שנה בדבר מצבה של הילדה ולמסור לה תמונות אחת לשנה.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.