במגילת זכויות האדם של האו"ם שנחתמה בשנת 1948 ע"י 120 מדינות כולל ישראל נקבע: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית-הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת ...".

מדינת ישראל מפרה מזה 69 שנה את ההוראה הזו כשהיא אוסרת על אנשים המוגדרים כ״ממזרים״ להינשא.

מיהו ממזר?  

במסכת קידושין נקבע כי "כל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין – הולד ממזר".

על פי ההלכה ממזר הוא בן או בת להורים יהודיים שנולד מתוך עבירה של איסור ערווה שחל על הוריו מן התורה, ואשר העונש על העבירה הוא כרת או מיתת בית דין (חוץ מהבא על הנידה). כלומר, ילד שנולד כתוצאה מיחסי מין שקיימה אישה נשואה עם גבר שאינו בעלה או מיחסי מין בתוך המשפחה נחשב ממזר. ממזר הוא גם מי שנולד להורים ממזרים (גם אם רק אחד מהם ממזר).

איסור הנישואין

האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בספר דברים: ״לא יבוא ממזר בקהל ה׳, גם דור עשירי לא יבוא בקהל ה׳״. מכיוון שבתחום המעמד האישי חלים בישראל דיני ההלכה, ממזר אינו רשאי להתחתן בארץ (אלא עם ממזרת או גיורת). לצורך מימוש ההגבלה הזו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים.

כפי שצוין לעיל, הנישואין הם  זכות וכריתת ברית בין אדם לבחיר/ת ליבו מהווה סמל של חירות. הכרזה על אדם כממזר פוגעת באפשרותו להינשא בארץ ולהגשים את זכותו לחירות המופיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מבחינה הלכתית, הממזר מצוי במעין חוסר אונים שכן חלים עליו חובות ואיסורים נוגדים. מחד, חייב הממזר במצוות פריה ורביה (הבאת צאצאים) ולכן לא מתקבל על הדעת שנאסור עליו לשאת אישה. מאידך, מעצם היותו ממזר, ילדיו יהיו פסולים כמותו. על פי ההלכה צאצאיו של ממזר נחשבים ממזרים עד דור עשירי, כלומר, זרעו של הממזר לא משתחרר מממזרותו לעולם והעונש שמוטל על הילוד הוא כבד מנשוא.

בהקשר זה מעניין לציין שהמגבלות היחידות המוטלות על ממזרים מבחינת ההלכה הם בתחום הנישואין והבאת ילדים לעולם. בכל יתר התחומים אין הבדל בינם לבין אחרים. כך למשל, אין מניעה שממזר ישמש בתפקיד ציבורי. יתירה מכך, אם נתמנה ממזר לרב ופסק הלכות – הולכים לפיהן.

״להיטהר לעתיד לבוא״

במסכת קידושין נאמר "עתידים ממזרים להיטהר לעתיד לבוא" אך העתיד עוד לא כאן ובתקופתנו טרם ניתן להצביע על פתרון שיגאל ממזרים מהתואר המפוקפק.

עם זאת, יש כמה דרכים עקיפות להביא ממזר בברית הנישואין ולעיתים גם להתיר אדם מעול ממזרותו:

  • הפקעת הקידושין הראשונים – אם נצליח להפקיע את הקידושין של אם הממזר לבעלה נהפוך את הילד להיות כשר, שהרי בדיעבד אמו הייתה פנויה בזמן הבאתו לעולם.
  • ״משפחה שנטמעה – נטמעה" – לפי כלל הלכתי זה אין לגלות משפחה שנתערב בה ממזר אף אם המגלה יכול להצביע בבירור מיהו הממזר באותה משפחה.
  • ממזר יכול להינשא לגיורת או ממזרת
  • ממזר יכול להינשא בנישואין אזרחיים
  • ממזר יכול להיות מוכר כידוע בציבור של בת זוגו

הזרעה מלאכותית והפריה חוץ גופית

האם ילד שנולד לאישה נשואה מזרעו של גבר אחר בהפריה מלאכותית נחשב ממזר? דוקטור יוסי גרין כתב באחד ממאמריו כי התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה האם הממזרות היא תוצאה של יחסי אישות או תוצאה של "מפגש" (ערוב) בין תאי הרבייה של מי שאסורים לבוא זה בזה. ד"ר גרין סבור, כי "הולדה בדרך זו בה ההיריון נוצר שלא דרך אישות, קוטעת את רצף הפסלות על ידי שלילת ייחוס הפסול של הילד למולידו הממזר״.

עו״ד ענבל טל-פאר (צילום: דנה אייל,  יח"צ)
עו״ד ענבל טל-פאר | צילום: דנה אייל, יח"צ
לסיום, חשוב להזכיר את הכלל שנקבע במשפט העברי שלפיו ״רוב בעילות אחר הבעל״. כלומר, כשיש חשד שאשה נשואה ילדה ילד ששייך לגבר אחר, כל עוד אין הדבר ודאי חלה ההנחה שלפיה הילד הוא של הבעל והוא כשר לבוא בבית ישראל.

הכרזה על ממזר היא נדירה וזאת בשל רגישותם של השופטים היושבים בדין והימנעותם מהיענות לבקשות בדיקת אבהות במקרים בהם עולה החשש לממזרות, אך עדיין ראוי שהמדינה תמצא פתרון ראוי לבעייתם של אותם אנשים שאינם יכולים לממש זכויות אדם בסיסיות על לא עוול בכפם ולא תאלץ את בתי המשפט להיות שומרי הסף.

לכתבה המקורית

עו״ד ענבל טל-פאר עוסקת בדיני משפחה והיא בעלת תואר שני במשפטים ומגשרת מוסמכת