בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה הרשעה של אב שהודה במסגרת הסדר טיעון בתקיפת בנו התינוק. המאשימה הסכימה לעונש קל אך התנגדה לביטול ההרשעה. השופט שאול אבינור התחשב בכך שמדובר בעבירה יחידה, שהאב פנה מיד לאחריה לטיפול פסיכולוגי וחשף בעצמו את דבר העבירה, ובכך שהרשעה תפגע בעבודתו כמהנדס בהייטק.
הנאשם (39) נשוי ואב לשתי בנות ותאומים, בן ובת. הוא הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש. לפי כתב האישום, במרץ 2019 בשעה חמש לפנות בוקר, כאשר ניסה להרגיע את בנו שהיה בן חודשיים וחצי, אחז ברגלו בחוזקה ועיקם אותה במטרה להכאיב לו. התינוק פרץ בבכי, נגרמו לו כאבים עזים באופן שלא יכול היה ליישר את הרגל במשך כשבוע והוא נזקק למעקב רפואי.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם בעל תואר שני ועובד בחברת מחשבים, חווה בעבר קשיים על רקע גירושי הוריו ומותו הטרגי של אחיו. טרם האירוע אשתו הייתה בשמירת הריון, נטל הטיפול בבנותיו נפל עליו והוא חש קושי ובדידות והתקשה למצוא טיפול.
העבירה בוצעה בנסיבות בהן הוא חש תסכול כשלא הצליח להרגיע את בנו בזמן שבכה. האב הידק את האחיזה ברגלו של התינוק וכשהרגיש "משהו זז" נבהל וקרא לאשתו. שירות המבחן התרשם שהנאשם קיבל אחריות על המעשה וחש חרטה עמוקה. לאחר האירוע הוא פנה לטיפול פסיכולוגי וחשף בפני המטפל את המעשה. שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה והטלת ענישה שיקומית.
המאשימה הסכימה כי בנסיבות המקרה, בו הנאשם חשף מיוזמתו את העבירה ופנה לטיפול, אין להטיל עליו מאסר בפועל. עם זאת היא טענה שהתנאים לביטול הרשעה אינם מתקיימים שכן מדובר בעבירה חמורה והנאשם לא הצביע על נזק שעלול להיגרם לו מההרשעה.
הנאשם מצידו ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את ההרשעה. סניגורו טען שנסיבות המקרה יוצאות דופן. לדבריו, הנאשם, שעבד שעות ארוכות בהייטק ונדרש גם לטיפול בילדיו, ביצע את העבירה בהיותו סהרורי בשעה 5 לפנות בוקר לאחר לילה ללא שינה, ונטל אחריות מלאה על כך באופן מיידי. עוד נטען כי מתוקף עבודתו הנאשם נדרש לנסיעות מרובות לחו"ל והרשעה עלולה לפגוע ביכולתו לקבל ויזות עבודה למדינות מסוימות.
לעודד אחרים
השופט אבינור ציין שהימנעות מהרשעה או ביטולה תיעשה רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, וקבע לבסוף שמקרה זה עונה על התנאים.
הוא הסביר שאומנם מדובר בעבירה חמורה, אך הייחוד של מקרה זה הוא הדיווח העצמי של הנאשם, שמיד לאחר המקרה פנה לטיפול פסיכולוגי וחשף בפני המטפל את דבר העבירה ולמעשה, ללא הדיווח העצמי העבירה לא הייתה מתגלה. כמו כן ציין השופט כי מאז העבירה הנאשם ממשיך בטיפול הפסיכולוגי וניכר כי הוא עושה זאת על מנת להיות הורה טוב יותר לילדיו.
בנסיבות אלה, ציין השופט, ראוי שבית המשפט יעודד אחרים לדווח על מעשיהם ולקבל טיפול, כפי שנהג הנאשם.
בנוסף, השופט שוכנע שהרשעה אכן עלולה לפגוע בעבודתו של הנאשם. פגיעה שכזו עלולה להקרין על משפחתו, שכבר חוותה טלטלה קשה עקב האירוע, ועל ההליך השיקומי שהוא עובר.
לאור זאת השופט ביטל את הרשעת הנאשם. בצד זאת הוא השית עליו עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן לתקופה של 18 חודשים.
ב"כ המאשימה: עו"ד סולי לביא
ב"כ הנאשם: עו"ד גיל גבאי
עו"ד תומר יפרח עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.