על פי כתב האישום שהוגש לפני כשנתיים, ביולי 2015 צעד הנאשם עם חברה ברחוב בן יהודה בכפר סבא כשלפתע חלפה מימינו רוכבת אופניים חשמליים שנסעה על המדרכה. בכתב האישום נטען שכשהרוכבת עברה את הנאשם הוא הכה באגרופו בזרועה. הרוכבת חזרה לכיוון הנאשם כדי לברר את פשר המכה והוא תקף אותה באגרופים בכל חלקי גופה והשליך את אופניה.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען שצעד לתומו ברחוב כשהמתלוננת חלפה לידו במהירות תוך שהיא נדחקת ברווח שבינו לבין שפת המדרכה. הוא ציין שנבהל מאוד שכן היא כמעט פגעה בו באופניה והוסיף שאיבד את שיווי המשקל ונאלץ לאזן את עצמו מאמצעות פשיטת הידיים לצדדים. הוא הוסיף שלא הרגיש שנגע במתלוננת אך יכול להיות שנגע בה קלות. בשלב זה לטענתו, המתלוננת הסתובבה על אופניה, הרימה זרועה לעבר פניו בתנועה סיבובית של "למה מי אתה?", נתנה לו סטירה והעיפה את משקפיו. הוא ביקש להתגונן, הדף אותה ממנו והיא נפלה.
המתלוננת סיפרה שנסעה בטיילת וחלפה על פני הנאשם וחברתו במהירות של כ-30 קמ״ש כשלפתע הרגישה מכה חזקה מאוד שנתן לה הנאשם בכתף ימין. בתגובה, היא הסתובבה וחזרה לכיוונו אך הוא ״השתגע״ דחף אותה והעיף אותה לעבר השיחים בשולי המדרכה.
היא סיפרה שהייתה במצב נפשי קשה במהלך האירוע ולאחריו ועד היום היא אינה נוסעת באופניים חשמליים בשל הטראומה.
רשלנות ושחצנות בחקירה
אך השופטת נאוה בכור מבית משפט השלום בכפר סבא ציינה שבגרסת המתלוננת עלו מספר סתירות מהותיות. כך למשל, היא העידה בתחילה כי סברה שאולי מדובר במכה שניתנה בטעות אך לאחר מכן אמרה שמדובר הייתה במכה כה חזקה ואלימה עד שלא ניתן לחשוב שניתנה בשגגה. בנוסף, הנאשם אדם בעל מוגבלות הסובל משיתוק חלקי ביד וברגל והמכות עליהן העידה המתלוננת אינן מתיישבות עם נכותו.
השופטת כתבה שלהתרשמותה, המתלוננת חזרה על עקבותיה ורדפה אחרי הנאשם וחברתו כדי ״ליצור ריב ומדון״ ולתבוע את עלבונה, באופן שאינו מתיישב עם גרסתה שחשה מאוימת מהאיש. גם בגרסת עדת הראייה למקרה התגלו ״סתירות מהותיות מאוד״ ונראה כי היא ניסתה לצייר את המתלוננת כחלשה למול הנאשם רק כי הוא גבר.
לכך מצטרפים מחדלי חקירה שנעים ״בין רשלנות מקצועית לבין שחצנות מיותרת״ כמו אי בדיקת מצלמות האבטחה ממשתלה סמוכה, תיעוד רשלני של גרסאות הצדדים ואי גביית עדות מעובר אורח מרכזי.
השופטת כתבה שלהתרשמותה, גרסת המתלוננת הינה גרסה מוגזמת ומופרזת שמטרתה לצייר את הנאשם כבריון ואותה כשברירת וחלשה, באופן שלא מתיישב עם התנהלותה באירוע או עם מצבו הרפואי של הנאשם. מאידך לדבריה, סביר להניח שהנאשם לא ״שש אלי קרב״ בקלות ולא יבחר להתחיל קטטה העלולה לסכן את מצבו הרפואי השברירי ממילא.
״בנסיבות אלה נשארות כפות המאזניים מאוינות באופן שאינו מטה את הכף באופן מובהק כלפי מי מהצדדים, כשמחדלי החקירה תורמים לערפול הראייתי״, סיכמה השופטת וזיכתה את הנאשם מחמת הספק.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד אלעד עובדיה עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.