כמה פעמים תהיתם מה היה קורה אילו יכולתם לשנות דברים בעבר שלכם ולעשות אותם אחרת? כיצד זה היה משנה את חייכם? למרבה הצער, במרבית המקרים הדבר לא אפשרי אך לא כך בנוגע לעבר הפלילי של אדם.

הרישום הפלילי של אדם נמחק בחלוף השנים באופן אוטומטי, ומשעה שהוא נמחק משתנה הסטטוס של האדם מ"בעל עבר פלילי" ל"נעדר עבר פלילי". ניתן לקצר את תקופת ההמתנה למחיקת הרישום באמצעות בקשת חנינה מנשיא המדינה. עוד יש לדעת כי עבר פלילי יכול לבוא לידי ביטוי גם במרשם המשטרתי, אף במקרים שבהם התיק נסגר.

בקשת חנינה מנשיא המדינה

בקשת חנינה מיועדת אך ורק לאותם תיקים שהגיעו אל בית המשפט והסתיימו בבית המשפט - בין שהסתיימו בהרשעה ובין שלא.

בקשת חנינה בנוגע לרישום פלילי יכולה להתייחס אל תקופת ההתיישנות, תקופת המחיקה או שתי התקופות יחד. תחילתה של תקופת ההתיישנות הוא ביום מתן פסק הדין בערכאה הראשונה ותקופת ההתיישנות של הרשעה תיגזר מהעונש שהוטל על מי שהורשע ומהשאלה האם העבירה היא עבירת אלימות סמים או מין. אי הרשעה מתיישנת במעמד גזר הדין (אך לא נמחקת).

הבקשה מוגשת אל נשיא המדינה והוא מעביר אותה להתייחסות גופי התביעה. התייחסות התביעה מבוססת על התיק ולעיתים יש צורך להזמין את התיק מהארכיון. מסיבה זו התהליך עשוי לארוך מספר רב של חודשים. יחד עם עמדת התביעה, תובא בפני הנשיא גם עמדת המתלונן או המתלוננת בתיקים בהם העבירה בוצעה כלפי אדם אחר, גם אם חלפו שנים רבות.

החלטת הנשיא בבקשה אינה ניתנת לערעור, אך ניתן לשוב ולהגיש בקשות נוספות מדי ששה חודשים. חרף העובדה כי ניתן לעשות כן, נדמה שבהעדר נתונים חדשים אין טעם לשוב ולהגיש את הבקשה כבר בחלוף ששה חודשים או שוב ושוב .

חיילים ששרתו שרות צבאי אפקטיבי מאותרים על ידי קצינת רישום פלילי בצה"ל, ומובאים בפני וועדה המוסמכת להמליץ לנשיא המדינה על חנינה ביחס לכל העבירות שעברו טרם גיוסם לצה"ל.

בקשה לביטול רישום משטרתי

מהו הרישום המשטרתי? האם יש הבדל בין הרישום המשטרתי והמרשם המשטרתי? כמה שנים צריכות לחלוף עד שהרישום יימחק? כיצד ייתכן שלאחד מכל 8 בגירים במדינת ישראל יש רישום משטרתי – וכיצד ניתן לנקות את הרישום?

המרשם המשטרתי

בנוסף למרשם הפלילי המשטרה מנהלת מרשם משטרתי שכולל מידע לגבי "רישומים משטרתיים" כמו למשל תיקים שנסגרו בשל חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור ונותרו כרישום במרשם המשטרתי. לאחרונה התארכה באופן מטריד רשימת הגופים אשר רשאים לדרוש ולקבל לידיהם את מידע על תיקים סגורים (לרשימת הגופים ראה התוספת השישית לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים-2019). 

נתון מטריד נוסף ביחס לרישום המשטרתי, הוא שיש עבירות שלא יימחקו לעולם ואם לא תוגש בקשה מיוחדת בעניינן הן יוסיפו ויישארו במרשם המשטרתי שנים רבות ואולי גם כל החיים. שלא כמו הרישום הפלילי שנמחק בחלוף השנים באופן אוטומטי (גם בעבירות חמורות מאוד כמו הריגה) הרישום המשטרתי של תיקים סגורים בעבירות מסוימות לא יימחק אלא אם תוגש בקשה מיוחדת בחלוף 7 שנים.

אילו עבירות יימחקו ואילו לא?

העבירות הפליליות מתחלקות לעבירות שהעונש עליהן בחוק הוא עד 3 שנות מאסר (כולל) ולהן קוראים "עבירות עוון" ועבירות שהעונש עליהן הוא למעלה מ 3 שנות מאסר ולהן קוראים "עבירות פשע". עבירות עוון – למעט קבוצה של עבירות שהוגדרו כ"עבירות מיוחדות", יימחקו בדרך כלל בחלוף 7 שנים באופן אוטומטי.

ואולם, אם קיימים מספר תיקים סגורים, או אם מדובר בעבירה מסוג פשע – כדי למחוק את הרישום צריך להגיש בחלוף 7 שנים בקשה מיוחדת למחיקת רישום התיק הסגור, אליה יש לצרף מסמכים תומכים, ככל שישנם, כגון: אישורי תעסוקה, שירות צבאי, המלצות, לימודים וכיוצא בזה.

בקשה לשינוי עילת גניזה

החוק מקנה סמכות לתובע או קצין משטרה במקרים מתאימים, לסגור תיקים פליליים בגלל העדר אשמה, העדר עניין לציבור או חוסר בראיות מספיקות להעמדה לדין.

סגירת תיק החקירה לא מוחקת אותו והוא הופך ל"רישום משטרתי". החריג לכך הוא סגירת תיק בעילת "היעדר אשמה", שאז רישומו של התיק נמחק מרישומי המשטרה ולאדם לא נשאר כל כתם או רישום.

סגירת תיקים בעילה של "חוסר ראיות" והשארתם כ"רישום משטרתי", יש בה כדי לכרסם בחפות האדם. באופן מצער, "חוסר ראיות" זוהי עילת הגניזה הנפוצה ביותר, ולפי דו"ח מבקר המדינה מדובר על כ-40,000 תיקים בממוצע בשנים 2019-2020.

משום כך, במידה שאדם אינו אשם עליו לעקוב ולהקפיד כי הגורם הממונה יורה על סגירת התיק הפלילי בעילה הנכונה של "היעדר אשמה", ובמידת הצורך לא להסס גם להגיש "ערר על עילת הגניזה" ולבקש לשנות אותה ל"חוסר אשמה".

עו"ד יהל בן-עובד (צילום: צילום עצמי)
עו"ד יהל בן-עובד | צילום: צילום עצמי

כותבת המאמר עו"ד יהל בן-עובד עוסקת בדין הפלילי

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.