מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה על מדינת ישראל ממש לקראת סיומה של חופשת חגים ממושכת, תפסה אותנו במציאות בה אלפי ואולי מאות אלפי אנשים עוזבים ברגע את שגרת יומם ומוצאים את עצמם בשטחי כינוס לאחר קבלת צווי 8. מאות משפחות מצאו עצמן ביגון על הירצחם של יקיריהן ובאי ודאות לגבי קרובים שנמנים על הנעדרים והחטופים.
למציאות האזרחית הכאוטית שאותה לא ניתן היה לתכנן ולשער, יש השלכות משפטיות וכלכליות שלעיתים שזורות זו בזו. במאמר זה אעסוק במקצת מן ההשלכות, וההקלות שניתן להיעזר בהן בעת מצב החירום.
הלוואות
ערב תחילת המלחמה נטלו אזרחים התחייבויות בדמות הלוואות או רכישות בהמחאות ובתשלומים. ניכר כי במערכות הבנקאיות הרימו את הכפפה: כבר ביום ה-3 למלחמה החלו הבנקים בקול קורא להקפאת החזרי הלוואות ותשלומי משכנתה. בשונה למשל מתקופת הקורונה, בה נאותו הבנקים לאפשר דחיית החזרי משכנתה בלבד, כאן מאפשרים הבנקים גם דחיית החזרי הלוואות, וחלק מהבנקים אף נאותו לשאת בעצמם בשיעור הריבית החודשית. זאת ועוד, מספר בנקים אף הסכימו לשאת בעצמם למשך מספר חודשים בהחזרי המשכנתה החודשית וללא כל עלות מצד הלקוחות.
שיקים ללא כיסוי
רבים מבעלי העסקים שגויסו בצו 8 מסרו ערב המלחמה המחאות לספקים, בידיעה שיוכלו למכור את מרכולתם או שירותם ולפרוע את ההמחאות. אלא שהמציאות הארורה טפחה על פניהם כאשר מחד ההמחאות עשיות להיות מוצגות לפרעון ומאידך, אין בידיהם הכנסות. בהעדר הכנסה, עולה חשש כי ההמחאות עשויות להיות מסורבות מחמת "אין כיסוי מספיק" (אכ"מ).
חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי לקוח שבפרק זמן של שנה הוצגו בחשבונו 10 המחאות ללא כיסוי מספיק – חשבונו יוגבל. חמור מכך, סדרה נוספת של 10 המחאות ללא כיסוי גוררת סנקציה בדמות "לקוח מוגבל". יש לציין כי מדובר בהסתבכות לא פשוטה לאורך שנים שכן, החל מרגע שהבנק מדווח על סירוב ההמחאה נוצר "רישום שלילי" במערכות הבנקים וגופים פיננסיים נוספים. הרישום עשוי לסכל בעתיד את האפשרות שנקבל הלוואה או שירות פיננסי.
חשוב לדעת כי בהתאם להוראה שהתקבלה בשל מצב החירום, מי שעונה על התנאים הבאים רשאי לעתור בבקשה לגרוע המחאות מחשבונו כך שלא יירשם שהן חזרו מחמת אכ"מ:
- מי שמתגוררים באזור שהוכרז בו מצב מיוחד בעורף - בעל החשבון יוכל להגיש את הבקשה אם הצ'ק חזר בעקבות הרעה משמעותית בהכנסותיו בעקבות מצב החירום, שקרתה בין המועד שבו נרשם הצ'ק למועד שבו הוצג לפירעון.
- מי שגויסו למילואים בנסיבות חירום (צו 8 או צו 9 (ביום שבו הצ'ק סורב או ב-30 הימים שלפני כן, או שהצ'ק סורב לפני שעברו 15 ימים מהיום ששוחררו מהשירות.
יש לשים לב כי הזכאות של מגויסי המילואים לא תחול אם באותה עת היה בחשבון הבנק שלהם שותף שלא גויס ואינו בן/בת זוג. הסייג הזה מייצר קושי ממשי, למשל לבעל עסק שעל שולחנו סמוכים בני משפחתו והוא המפרנס העיקרי שלהם אך החשבון משותף לו ולרעייתו. אף שברור כי עיקר ההכנסות מקורן מן העסק, לכאורה לא ניתן יהיה לעתור במצב כזה בבקשה לגרוע המחאות מהחשבון.
עם זאת, אני סבור כי עניין זה הינו בבחינת "שכל ישר". מדובר כאן בשיקול דעת שיפוטי שאני מניח כי ניתן יהא להחיל על המקרה.
בכל מקרה, הליך לגריעת המחאות נעשה בדרך של עתירה לבית המשפט, שכן הבנק עצמו אינו מוסמך לגרוע את ההמחאות – זולת אם מדובר בטעות מצדו. אמנם, סניף הבנק יהיה המשיב לבקשה, אך "היריבות" הינה פורמאלית בלבד, שכן מדובר בעניין רגולטורי בפיקוח בנק ישראל. מומלץ, אך אין חובה, לקיים הליך זה באמצעות עו"ד הבקיא בתחום דיני הבנקאות.
בשורה לחייבים בפשיטת רגל וחדלות פירעון
סוגיה נוספת המטרידה מנוחתם של רבים, היא מה דינם של התשלומים החודשיים של החייבים בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, שמא חלילה ייחשבו כמי שבתקופה זו לא שילמו את התשלומים "כמפרי צו", דבר שעלול להוביל לביטול ההליכים מחמת ניצול לרעה.
במסגרת הוראות שהוציאו רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל) וכונס הנכסים הרשמי והממונה על חדלות פירעון, נקבע כי בשל מצב החירום שהוכרז ניתנה אפשרות לחייבים לדחות את התשלומים מבלי שיהיה צורך בהגשת בקשה ומבלי שהדבר ייחשב כהפרה של החלטה שיפוטית.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי הקפאת תשלומים אינה חלה על חייבי מזונות. כמו כן, בכל הקשור לחובות חייבים בהוצאה לפועל, זוהי אליה וקוץ בה – דחיית התשלומים אינה חלה על הריבית המשפטית המחושבת בתיק.
הכותב הינו מייסד משרד עו"ד מוטי ישר ושות', מתמחה בדיני בנקאות, משפט מסחרי, חדלות פירעון ומשפחה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.