"מודל של דמי-מנוי לעיתוני האינטרנט יצליח רק בפורנו"

העולם של אריאנה הפינגטון מלא בניגודים, ואולי אלו שילובים נדירים במיוחד שאפשרו לה להציע, בימים שבהם כולם מבכים את מצבה של העיתונות המסורתית, את המודל שנראה כהצלחה העיתונאית האולטימטיבית.

הפינגטון, יוונית במקור, עיתונאית וסופרת, היא אחת משלושת המייסדים והעורכת הראשית של הבלוג-עיתון Huffington Post, עיתון האינטרנט הפופולרי בעולם.

השילוב המיוחד של מוצר התוכן שהפינגטון מספקת בא לידי ביטוי גם אתמול בערב, כאשר ביקרה באירוע של הגראז'-גיקס באזור התעשייה בחולון, כחלק מביקור בן שבוע בישראל שלדבריה נועד גם כדי לחפש טכנולוגיות לשילוב באתר שלה.

לדבריה, את הביקור בישראל היא מתכננת זמן רב, מאז שגדלה ביוון. לפני שלוש שנים היא פגשה את איש העסקים יוסי ורדי בכנס האינטרנט DLD בגרמניה ומאז, לדבריה, זה היה רק עניין של זמן. אך לא רק הסקרנות האישית הביאה אותה לישראל. "אנחנו מחפשים שיתופי פעולה טכנולוגיים בכדי לשלב אותם באתר. זה נחוץ לשלב הבא של הצמיחה שלנו", היא אומרת.

הגראז'-גיקס הוא מקום אותו בדרך-כלל פוקדים אנשי טכנולוגיה מובהקים, אך הפעם הגיע קהל יעד שונה: בלוגרים, עיתונאים ואנשי תוכן, שבאו לשמוע את השגרירה המוצלחת ביותר של העיתונות החדשה.
"הפינגטון-פוסט" הוא עיתונות חדשה, ולא רק במובן המטאפיזי. האתר הוא בן 4 שנים וחצי, רווחי, מומן בתחילת הדרך על-ידי קרנות הון סיכון, ובעלת הבית שלו מאמינה בכל ליבה, או לפחות כך טוענת, שבעיתונות צריך לתמוך "ללא כוונת רווח".

המשקיעים הראשונים בעיתון היו זרוע ההשקעות של Softbank שהשקיעה 5 מיליון דולר, ולאחר מכן ביצע הבלוג-עיתון סבב גיוס ראשון מקרן Oak. לפני כשנה הוא השלים גיוס של 25 מיליון דולר נוספים.

יש לכם כוונות להנפיק?
"לא, תוכנית כזו לא עומדת על הפרק כעת".

הפינגטון ביצעה את הגיוס הראשון כדי להפוך את הבלוג שלה לעסק שעובד מסביב לשעון, כלומר מספק חדשות 24 שעות ביממה, וכוח האדם גדל בהתאם - מ-6 עובדים בהתחלה, לכ-75.

להפינגטון יש סבלנות לגעת בכולם, כך לפחות מעיד על הצלחת האתר שלה ורדי, המארח בביקור. אתמול היא הסתובבה באירוע, היא לחצה ידיים וחילקה כרטיסי ביקור לרוב, מקדישה זמן לבלוגרים שהתעניינו בגישתה לגבי עתיד העיתונות, ומנסה לשכנע אותם לכתוב לעיתון-בלוג שלה. שתי משרות פנויות ב"הפינגטון-פוסט": עורך חדשות לילי וכתבי טכנולוגיה.

מה שעמד מאחורי הקמת העיתון הוא לדבריה שתי תשוקות: "חדשות והדיון סביב החדשות". לאתר תורמים היום תוכן כ-7,000 בלוגרים וקהילה ענפה שמניעה 22 מיליון משתמשים ייחודיים להיכנס אליו בכל חודש. בעתיד, היא מעוניינת לספק את עיתון האינטרנט המושלם, זה שפונה לכל סקטור, וגם לקהילות גיאוגרפיות שונות.

"חייבים להתנתק"

הנוסחה של העיתון כוללת דיווח, בעיקר בתחומים הפוליטיים, ומסביבו נושאי סיקור נוספים - עסקים, מדיה, אופנה ואפילו הפרעות שינה. כל תחום מורכב משילוב בין המדיה החדשה לוותיקה - כלומר, דיווח חדשותי "רגיל" לצד טורים או כתבות, ובלוגים, של סלבריטאי צמרת, ועדכונים בטוויטר. במהומות באיראן לפני מספר חודשים זו הייתה הדרך הטובה ביותר לסיקור: הרבה דיווחים חיים שהסתמכו על טוויטר ובלוגים של אזרחים, שעברו סינון והתאמה והוגשו לקוראים באופן נוח וברור.

"לקח לעיתונות המסורתית זמן רב להבין את המדיה החדשה", היא אומרת, "והיא שילמה על כך מחיר כבד. אבל היום יש לעיתונים הגדולים דברים מאוד מוצלחים בתחום".

הגישה של הפינגטון לסיקור אינה כוללת רק נוסחה לסידור התוכן אלא גם נקיטת עמדה בנוגע לשאלות שעומדות על סדר היום. "כאשר אנחנו מסתכלים על פוליטיקה, אנו בוחנים אחרת את העניין של ימין ושמאל", מציינת הפינגטון, שהקריירה שלה כוללת גם ריצה למשרת מושלת קליפורניה ב-2003 מול ארנולד שוורצנגר, "אנחנו מגדירים מחדש את המרכז הפוליטי".

עם זאת, העיתונות, בעיניה, אינה עושה את המצופה ממנה. "העיתונאים של היום אמנם יודעים להוציא סיפורים אבל פספסו את שני האירועים הגדולים של התקופה: המתרחש באיראן והמשבר הפיננסי. אנחנו רוצים לסייע לעיתונות להצליח לנבא ולא רק לסקר את העבר".

מודל עיתונות האינטרנט המושלם בעיניה כולל גם מרכיב רווחי, אך היא לא מאמינה במודלים אותם מנסה לקדם איל המדיה רופרט מרדוק, של מיקרו-תשלומים או דמי מנוי, להפך. "אני לא מאמינה שהעתיד יהיה עם מנויים לעיתונות האינטרנט, אלא רק בנישה חזקה כמו פורנו. צריכה להיות מדיה פתוחה ולכן מודל הרווחים העתידי צריך להיות מבוסס על פרסום. בקושי גירדנו את פני השטח ממה שיש להציע בתחום הזה".

להפינגטון יש גם המלצה: "אנחנו חייבים ללמוד להתנתק. זה יהיה הדבר הגדול הבא. אני יושבת עם אנשים לארוחת ערב וכל דקה הם מוכרחים להציץ בבלקברי. כשנתנתק, נלמד להתחבר לעצמנו".