המים נגמרים – והקופה תופחת

החודש נכנס לתוקף היטל הבצורת החדש, וכל משפחה שצורכת יותר מים מהמוקצב לה משלמת תוספת משמעותית בסוף החודש. לממשלה זה יוצא כמעט מיליארד שקל בשנה, ואם חשבתם שבמקביל לצינורות המס עובדת המדינה גם על פתרונות אחרים, צפויה לכם הפתעה.

לדברי ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים, ניתן בתוך חודשיים ובהשקעה של 10 מיליון דולר בלבד להתחיל בייבוא מים מטורקיה לישראל. חודשיים. תחשבו על זה. אמנם לא מדובר על קמפיין בהשתתפותן של בר רפאלי ונינט, אבל לפחות התוצאה החיובית מובטחת.

בינתיים, מתקני ההתפלה בישראל אינם פועלים בתפוקה מלאה - למרות המשבר החריף. בנוסף, ישנם מתקנים בהם ניתן בקלות להכפיל את התפוקה הנוכחית: "חלק ממתקני ההתפלה פועלים בשעות הלילה בלבד – כי זה יותר זול. ניתן להשתמש בכספי היטל הבצורת כדי להכפיל את שעות הפעילות ובכך להכפיל את תפוקת המים שלהם", אומר וייסמן.

לא רחוק מאיתנו, דברים עובדים אחרת. בקפריסין למשל הוחלט לאחרונה להתפיל 30 מיליון מ"ק מים: מרגע קבלת ההחלטה ועד לתחילת העבודה חלפו 20 חודשים בלבד. לא 5 שנים, כפי שמעריכים בארץ, ואפילו לא שנתיים. אבל בקפריסין, ככל הנראה, יש משבר מים חמור מאוד.

לאחרונה פורסם כי 164 מיליון מ"ק מים הולכים לאיבוד בישראל מדי שנה בשל פחת. למרבה המזל, קיימים כלים להתמודדות עם תופעת הדליפות והפחת. כיום ניתן בקלות ובשימוש בציוד המתאים לאתר דליפות ונזילות בעומק של עד 7 מטרים ובדיוק של עד 40 ס"מ ממקום הנזילה. בנוסף, ישנן שיטות רבות ומגוונות גם לטיפול בכל גורמי הפחת עצמם.

בארגון עובדי המים מספרים כי בסקרי מים שנערכו ברשויות מקומיות התגלו פחתי מים בסדר גודל של כ- %25. השקעה של 100 מיליון שקל באופן מובנה באותן רשויות וטיפול בשיקום וייעול תשתיות המים שלהן, אומר וייסמן, תביא לחסכון שנתי של כ- 50 מיליון מ"ק. שיטה דומה ניתנת ליישום גם בישובי המגזר הערבי - שם זקוקות התשתיות לטיפול יסודי.

"איבוד המים הנגרם בשל ליקויים בתשתית או תכנון לקוי של מערכות צנרת הוא עצום", מגלה וייסמן. "מי שאחראי לבזבוז הזה הוא לא האזרח, שישלם את המס, אלא בראש ובראשונה ספקי המים. על חברי הכנסת ועל רשות המים לעמוד על כך שכל מס המושת על הציבור ישמש לשיקום אמיתי, יעיל ויסודי של משקי המים - ולא לריפוד קופת המדינה".