הגבלות הקורונה מוסרות לאיטן וכשהכלכלה תיפתח, נראה עלייה דרמטית בצריכה הפרטית. אנדי הלדיין, הכלכלן הראשי של בנק אוף אינגלנד, הבנק המרכזי באנגליה, שכלכלתה נפגעה קשות ממגפת הקורונה, אמר לאחרונה כי במחצית השנייה של 2021 "הכלכלה הולכת לעשות מפנה וודאי עם אנרגיה פיננסית כבושה בהיקף עצום שממתינה להשתחרר, כמו קפיץ דרוך".

הפגיעה הכלכלית שחוותה ישראל בעקבות המגיפה חמורה הרבה פחות מהפגיעה באנגליה, ובכל זאת משמעותית. התמ"ג (התוצר המקומי הגולמי) ירד בשנת 2020 ב-2.4 אחוזים לעומת השנה הקודמת. הירידה בתמ"ג משקפת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית (9.4 אחוזים), בהשקעות בנכסים קבועים (4.8 אחוזים) וביבוא הסחורות והשירותים (8.1 אחוזים). כמו כן, הירידה בתמ"ג מגלמת בתוכה עליות ביצוא הסחורות והשירותים (0.6 אחוזים) ובהוצאה לצריכה ציבורית (2.9 אחוזים). מצבה של ישראל טוב ביחס למדינות ה-OECD - לפי תחזיות הארגון ירד התמ"ג לנפש בארצות החברות בו ב-5.9 אחוזים בממוצע ב-2020.

דווקא הירידה בצריכה הפרטית היא זו שגורמת לכלכלנים ישראלים לתמוך בהנחה של הלדיין לגבי תקופת זוהר צרכנית כשהצרכן הישראלי יפתח שוב את הארנק.

"הצריכה הפרטית בישראל צפויה לזנק אם המגבלות הבריאותיות יוסרו", אומר אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות "מיטב דש". "בישראל לא מפרסמים נתונים של חיסכון פרטי ברמה חודשית. אבל אם היו מפרסמים נתון כזה, היינו רואים שהחיסכון עלה באופן חד. ניתן לראות זאת גם בארה"ב וגם באירופה. בארה"ב, לדוגמה, החיסכון הפרטי עלה בשנת 2020 לרמה הגבוהה מאז מלחמת העולם השנייה".

זבז'ינסקי מציין שבישראל ניתן לראות עלייה בחיסכון בעקיפין, דרך עלייה חדה ביתרות העו"ש ובפיקדונות בבנקים של משקי הבית שנרשמה בשנה האחרונה.

לדבריו המשבר פגע בעיקר בשכבת האוכלוסייה בעלת רמת שכר נמוכה יחסית. "האחרים נפגעו הרבה פחות אם בכלל. הם ישבו בבית, המשיכו לקבל משכורת, אבל לא יוכלו להוציא כסף לדברים שהיו רגילים, כמו נסיעות לחו"ל, מסעדות, נופש ובילויים. צריכים לזכור גם את המענקים והתמיכות שהממשלה העניקה במהלך השנה. לא רק הכסף בבנק הצטבר אלא גם הרצון לצאת סוף סוף לחופש ו'לפנק' את עצמם".

 

"המשבר פגע בעיקר בשכבת האוכלוסייה בעלת רמת שכר נמוכה יחסית. האחרים נפגעו הרבה פחות אם בכלל. הם ישבו בבית, המשיכו לקבל משכורת, אבל לא יוכלו להוציא כסף לדברים שהיו רגילים, כמו נסיעות לחו"ל, מסעדות, נופש ובילויים"

אלכס זבז'ינסקי

את מה שהיה אפשר לקנות בשנת 2020, קנו בכמויות גדולות. צריכת מוצרי חשמל, רהיטים, מוצרים לבית ואף מכוניות התגברה. לכן, בכל המדינות מעריכים שהצריכה הפרטית תתחזק משמעותית אם המדינות יצליחו להתגבר על המגפה ולהסיר מגבלות.

"גם ישראל לא צפויה להיות יוצאת דופן. בכמה אפיזודות קצרות במהלך השנה האחרונה, כשמגבלות הסגר הוסרו זמנית, ראינו איך הצריכה הפרטית מתגברת במהירות. זה צפוי לקרות ובעוצמה חזקה ב-2021", אומר זבז'ינסקי.

תור של אנשים שמחכים להיכנס לחנות H&M (צילום: ביג מרכזי קניות)
תור בחנות H&M | צילום: ביג מרכזי קניות

פחות תחרות במשחקיות לילדים

התפרצות הביקושים הכבושים לצד עסקים שנסגרו והורידו את ההיצע תביא לעליית מחירים חוזה עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

זה צפוי להיות המצב במה שהוא מגדיר כ"ענפי הצעירים", שלא יחזרו למה שהיה בעבר. "חדרי כושר – אם החיסונים ניתנים לגילאי 16 ומעלה, אז הבת שלי שהיא בת 14 והייתה הולכת קבוע לחדר כושר, לא יכולה ללכת. תמונה דומה נמצאת במשחקיות לילדים גם נמצאים בסימן שאלה גדול".

קליין צופה שחלק מהשירותים האלה לא ימשיכו להתקיים. "חדרי כושר רבים נסגרו כי פשטו רגל – אם בעיר היו קודם 10 חדרי כושר ועכשיו יש חמישה, המחיר בחמישה יעלה, פחות היצע פחות תחרות. אותו דבר לגבי חנויות רחוב - אם בעיר יישארו שלוש חנויות צעצועים במקום שמונה קודם, המחירים בחנויות שנותרו יעלו. תוצאה ידועה של היצע מול ביקוש".

 

"חדרי כושר רבים נסגרו כי פשטו רגל – אם בעיר היו קודם 10 חדרי כושר ועכשיו יש חמישה, המחיר בחמישה יעלה, פחות היצע פחות תחרות. אותו דבר לגבי חנויות רחוב"

עפר קליין

גם ז'בז'ינסקי בטוח שבניגוד ל-2020, שאופיינה ברובה בירידת מחירים, ב-2021 מתחילה מגמה של עליית מחירים, שכבר באה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2021. מדד מחירי הדיור עלה ב-0.3 אחוזים לעומת דצמבר 2020. מדד ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.8 אחוזים.

עפר קליין (צילום: יונתן בלום,  יח"צ)
עפר קליין | צילום: יונתן בלום, יח"צ

"לא מן הנמנע שריבוי הסעיפים שעלו במדד ינואר 2021 ואופי ההפתעות כלפי מעלה מצביע על תהליך עליית מחירים ממושך יותר ההולך ומתגבש וזאת בניגוד למה שאפיין את רוב שנת 2020 שאופיינה בירידת מחירים. מדד המחירים לצרכן צפוי לשקף בשנת 2021 השפעות צד היצע כמו התייקרות מחירי הסחורות בעולם – סחורות חקלאיות, אנרגיה ועוד, עליית מחירי השילוח הבינלאומי ועוד".

ככל שתהליך ההתחסנות בישראל ימשיך ויתקדם בהצלחה, תוך כדי השגת התחסנות וחסינות טבעית של רוב גדול של מהאוכלוסייה, האפשרות להמשיך ולפתוח פעילויות שונות במשק תגבר, מעריך ז'בז'ינסקי. במקביל יגדל הביקוש לפעילויות הללו, כתוצאה מהשיפור הצפוי במצבם של משקי הבית, תוך עליית כמות הכסף שבידי הציבור. מנגד, ישנם ענפים מסוימים בהם ההיצע נפגע בצורה מתמשכת עקב קשיי השנה החולפת.

ז'בז'ינסקי מדגיש כי המצב הזה של אי התאמה זמנית בין ביקוש גובר להיצע מוגבל יכול להוביל להמשך עליות מחירים. "שנת 2021 צפויה להסתכם באינפלציה גבוהה יחסית שתביא לרמת מחירים גבוהה יותר במשק, אשר צפויה להישמר בשנים 2022-23. במבט קדימה, קצב האינפלציה השנתי, ב-12 החודשים האחרונים, צפוי לעלות אל מעבר ל-1 אחוזים, עם צאתם של המדדים השליליים שאפיינו את המחצית הראשונה של 2020. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנים עשר החודשים הקרובים תסתכם ב-1.4 אחוזים".

אלכס זבז'ינסקי  (צילום: רמי זרנגר,  יח"צ)
אלכס זבז'ינסקי | צילום: רמי זרנגר, יח"צ

אופי הצריכה ישתנה

הצריכה צפויה לחזור, ובגדול, אבל לא באותו האופן. הקניות באינטרנט שצמחו בימי הקורונה, יישארו גם אחריה. "זה יפגע בחנויות הרחוב. אם הבנות שלי הזמינו בימי הקורונה בגדים באתרי אינטרנט בחו"ל, אני בטוח שהן ימשיכו לעשות את זה", אומר קליין.

בנוסף, הוא מאמין שחזרת הביקוש לא תהיה סימטרית בכל הענפים. תיירות יוצאת ונכנסת, למשל. "גם אם כולנו נהיה מחוסנים, הרי שבכל 11 יום יש מוטציה חדשה. לענף זה ייקח יותר זמן להתאושש, בטח לא בשנה הקרובה".

אם צריך הוכחות בשטח, תומי שנפלד, מנכ"ל GROO, אתר הקופונים, מספר שמסגר לסגר הרגלי הצריכה שלנו הישראלים השתנו והושפעו מגורמים סביבתיים ונפשיים. "הצרכנים הישראלים התרגלו בתקופה האחרונה שפשוט יותר להיכנס לאתרי המסחר ולהזמין את כל מה שהם צריכים הביתה בנוחות וביעילות. ההרגלים האלה התעצמו מסגר לסגר".

תומי שנפלד (צילום: מייקי מור,  יח"צ)
תומי שנפלד | צילום: מייקי מור, יח"צ

לדברי, אם בזמן הסגרים הצרכנים הישראלים התמקדו בעיקר ברכישות יעילות ושימושיות יותר במטרה להעביר את הזמן בצורה נעימה ונוחה בחלל הביתי, כשהסגרים נפתחו זיהו באתר הקופונים מגמה של פינוק עצמי. כצפוי, הוא נבע מהרצון של הצרכנים לפצות את עצמם על התקופה המורכבת, בה הסתגרו בבתים ובפועל יוצא מכך גם בזבזו פחות כסף על בילויים, על חוגי ילדים, מסעדות וכו'. 

"עם היציאה מהסגרים זיהינו עליה בהזמנות של שוברים לספא, לאטרקציות באוויר הפתוח ובהזמנת חופשות בארץ. כעת, ביציאה מהסגר השלישי נרשמה העלייה הגדולה ביותר עד כה בהזמנות של בילויים מהסוג זה עם עליה של 264 אחוזים תוך מספר ימים בודדים. אנחנו מזהים את העלייה כמגמה שרק תימשך עם האווירה האופטימית של חזרה לשגרה".