על רקע השיחות הקואליציוניות בהן נשמעה דרישת המפלגות החרדיות לבטל את המסים שהוטלו על משקאות ממותקים ועתירי סוכר, יוצא בנק ישראל עם ממצאים של מחקר שביצע, המתבסס על נתוני חברת סטורנקסט.

בניתוח חושבו השינויים ברכישת המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו.

  • המס על משקאות ממותקים, שהוטל בתחילת השנה, הביא לירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש שלהם לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות.
  • הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה 1 ש"ח לליטר, פחתו ביותר מ-30%.  

"בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו וכך לצמצם את ההשפעות השליליות שלה, לרבות סוכרת, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ-10 מיליארדי ש"ח. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 ש"ח לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 ש"ח לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ומיצים טבעיים (להלן: משקאות מופחתי סוכר)," נמסר מבנק ישראל.

בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה). בבנק ישראל מדגישים, כי מתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים. בנוסף, בדצמבר 2021 הוחל פיקדון (בגובה 30 אגורות) גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5–5 ליטרים, העשוי אף הוא לצמצם את הרכישות. 

ערבים וחרדים חולים יותר במחלת הסוכרת משאר האוכלוסייה

מממצאי המחקר מראים, כי שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת : ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים.

על פי המחקר, בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים, באותם שיעורים כמו אלו לעיל, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה.

יש הדגיש שהניתוח אינו מכסה, בשל אי-זמינות נתונים, את הרכישות של משקאות על ידי השוק המוסדי (מסעדות ובתי קפה, מקומות עבודה, ישיבות וכוללים וכיוצא בזה) ובחנויות שלא כלולות בנתוני סטורנקסט (לרבות רוב מכריע מהחנויות במגזר הערבי), אשר על כולם חל המס.  

בהתאחדות התעשיינים לא אהבו לקרוא את המסקנות של בנק ישראל. נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, טוען שמס המשקאות נכשל כשלון חרוץ. "כל ניסיון להציג את הנתונים באופן אחר חוטא למציאות ולעובדות ולצערנו בנק ישראל ממשיך להציג נתונים לא נכונים ולא מדויקים. נתוני סטורנקסט קובעים בוודאות כי קיימת ירידה של כ -3% בממוצע בכל שנה בעשור האחרון בצריכת המשקאות הקלים ללא כל קשר למס. מס המשקאות רק תרם לעלייה ביוקר המחייה ויצר דרך חדשה לשאיבת מאות מליוני שקלים מהציבור לקופת המדינה, לצד עידוד תופעת ההברחות הלא חוקיות למדינת ישראל. הכנסות המדינה מהמס יגיעו בסוף השנה למיליארד שקל ולא ל-380 מיליון שקל כפי שהתחייב משרד האוצר מול וועדת הכספים״.