הרווח הנקי הממוצע שזוקפת מונית שירות תל־אביבית לבעלי הקו מסתכם ב–2,000 שקל מדי חודש, שמשקפים כ-2% תשואה על ההון, לאחר הפרשות שכר לעובדים ובניכוי הוצאות דלק — כך עולה ממחקר של התוכנית לכלכלנים חברתיים מבית המכללה החברתית־כלכלית, שבוצע על שוק המוניות בישראל.

ממצאים מעניינים נוספים במחקר מלמדים כי השלכות מחיר הסולר על רווחיות המוניות נמוכה יחסית, וכי ככל שהקו ארוך יותר ועובר ביותר נקודות, התשואה להון גבוהה יותר. עוד מצאו החוקרים כי די בתוספת של שלושה מושבים לכל מונית כדי להגדיל את רווחיותן באופן דרמטי, עד ל-8% תשואה.

עוד ב-mako כסף:

בהיעדר נתונים ענפיים שנאספו על ידי משרדי הממשלה אודות שוק המוניות, נכנסו לתמונה גורמים ציבוריים שניסו למלא את הוואקום המוזר. כך עשתה המכללה החברתית־כלכלית, שהשלימה באחרונה מחקר אודות מוניות השירות, בשיתוף סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, מיטל להבי.

כותבי המחקר — יותם פרל, דניאל יהושע, גל ורצברגר ושרה סעדיה, בהנחייתו של אביעד נבו — בחנו את המודל הכלכלי של מוניות שירות, תוך הישענות על תל אביב כשוק המבחן. זאת, אף שהיעדר הפיקוח על מערך מוניות השירות מביא, לפי הערכות, לסכומים לא מבוטלים של "תשלומים בשחור".

לפי נתוני המחקר, בתל אביב פועלות קרוב ל-100 מוניות שירות, כאשר הקווים המרכזיים הם 4, 5 ו-16. הנחת העבודה של המחקר היא כי מוניות השירות משלימות את מערך האוטובוסים ולא מתחרות בו, מאחר שהן עונות על צרכים שהתחבורה הציבורית באוטובוסים לא נותנת להם מענה, ובהם תדירות מספקת בשעות שיא, תחבורה בשבתות, חגים ולילות — וכן פריסה גיאוגרפית תואמת יותר לביקוש.

המחקר מונה חסמים רבים שמקשים על מערך המוניות ומונעים את התרחבותו, באופן שמביא, לדברי החוקרים, לשירות לא אמין. כך, פורט המחקר שלושה חסמים פוליטיים: הלובי החזק של מפעילות התחבורה הציבורית המסובסדות במשרד התחבורה נגד מוניות השירות המתחרות; היעדר מסגרת ארגונית מאחדת; וכן העובדה שהפעילות בשבת מונעת את האפשרות למסד את המערך באמצעות מימון ממשלתי.

כמו כן, פורטו חסמים כלכליים (היעדר סבסוד ותעריפים ומסלולים מוכתבים) וחסמים טכניים (פערים טכנולוגיים, פריסה חלקית של הקווים והיעדר מסופים מוסדרים).

באמצעות בדיקה שנערכה במסגרת המחקר באשר לתלות בתחבורה ציבורית בתל אביב לפי שכונות, ביקשו החוקרים להדגים כיצד כיסוי התחבורה הציבורית חלקי ואינו תואם את אזורי הביקוש. כך, הראו החוקרים כיצד האזורים שסובלים מכיסוי תחבורתי לקוי הם דווקא האזורים שבהם התלות בתחבורה ציבורית היא הגבוהה ביותר, כמו בשכונות הדרומיות וביפו, ובצפון בסביבת האוניברסיטה ובאזור התעסוקה בקריית עתידים. זאת, בעוד שכל שינוי בתוואי הקו נדרש באישור — שכמעט לא ניתן להשיג ממשרד התחבורה.

מערך מוניות עירוני יעלה 40 מיליון שקל

האלטרנטיבה הראשונה שבוחן המחקר היא הקמת מערך היסעים עירוני בבעלות העירייה. "מדובר בשינוי קונספט, שלפיו העירייה לוקחת בעלות על השירות, עם מערך עירוני גמיש ודינמי למוסדות חינוך, למוקדי תעסוקה, על פי צרכנים עירוניים בזמנים שונים", מפרטים כותבי המחקר. אלא שאלה ערים לכך שמימוש הרעיון יגרור מאבק פוליטי עם תאגידי המוניות, משרד התחבורה והמגזר הדתי בעיר.

בנוסף, לפי הערכות תידרש עלות של כ–40 מיליון שקל להקמת המערך, לפני עלויות תפעול שוטפות שיצריכו מימון קבוע, שכן השירות לא נדרש להיות רווחי.

המחקר מתייחס גם לחלופה שמבטיחים במשרד התחבורה: הפעלת אשכולות קווים ברישיונות ובאופן משלים לאוטובוסים, תוך ביטול והנפקה מחודשת של הרישיונות הקיימים והרחבתם לאזורים נוספים. לפי המחקר, מהלך כזה יתרחש תוך סבסוד צולב למפעילים, שיקבלו קווים רווחיים לצד כאלה שרווחיים פחות או הפסדיים.

"יתכן שיידרש מימון עירוני עד הגעה לרווחיות (כמו פרסום ושיווק ודיגיטל). ניתן להתנות את המימון בביצוע מקצה שיפורים אלקטרוני או בשיפור רמת השירות, אך השירות נדרש להיות רווחי וללא מימון שוטף", נכתב בסקירת הרפורמה המתוכננת.

עוד מוצע להפעיל במסגרתה פיקוח במימון העירייה, תוך יצירת מנגנון דיווח למשרד התחבורה והפעלת קנסות במטרה לשפר את אמינות מוניות השירות.

אחד מכותבי המחקר, גל ורצברגר, אומר: "המלצנו לייצר מערך הסעים המשמר את הקווים הקיימים והרווחיים ומוסיף עליהם קווים חברתיים שישרתו את השכונות המוחלשות של ת"א, ויחברו אותן באופן יעיל עם מערך התחבורה הציבורית בעיר. לכל קו רווחי שקיים כיום יצורף קו חברתי חדש, כך שעלויות הקמת ותפעול הקו החברתי יכוסו על ידי הרווחים של הקו הקיים."

עוד אומר ורצברגר כי "מתן היתר להגדלת מספר המושבים במונית מ-10 ל-13 (המספר לו הן מותאמות מבחינה טכנית, אך משרד התחבורה אינו מאשר זאת) יכול להשפיע דרמטית על הכדאיות הכלכלית של המהלך. עם זאת, יש להתנות צעד זה בביצוע מקצה שיפורים טכנולוגי, בהנגשת הרכבים, ובביצוע סקר ביקושים עירוני-מטרופוליני מקיף".

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
הדיל החצוף בתולדות המדינה: אתם לא תדעו אם לצחוק או לבכות
הסוד הכי גדול של ההיי-טק הישראלי