האם רשת סופר־פארם מרוויחה רווחים חזיריים על חשבון עובדיה וציבור לקוחותיה? על השאלה הזאת ניטשת מלחמה בין משרד האוצר לבין הרשת, לאחר שעבודת ניתוח כלכלית שפירסם השבוע הכלכלן הראשי במשרד אוצר, יואל נווה, הצביעה בדיוק על כך שסופר־פארם מנצלת לרעה את כוח השוק העודף שלה כדי לעשוק את הציבור.
סופר־פארם הגיבה בכל העוצמה לעבודת הניתוח, בגלל העיתוי הרגיש מאוד מבחינתה של פרסום העבודה — רגע לפני שרשות ההגבלים העסקיים צריכה להחליט אם היא מאשרת לרשת המרכולים שופרסל לרכוש את השליטה ברשת הפארם ניו־פארם, ובכך הופכת את ניו־פארם ממתחרה נכה למתחרה שנהנה מכל העוצמה של רשת שופרסל מאחריו, מהלך שצפוי לשנות מהותית את מפת התחרות בענף הפארם בישראל.
לפי הניתוח של הכלכלן הראשי, מאז 2010 חל גידול עצום בריכוזיות בתחום רשתות הפארם, וכיום ענף הפארם הוא ככל הנראה הריכוזי ביותר בישראל — הרבה יותר ריכוזי מהבנקים. מאחר שיש רק שתי רשתות פארם משמעותיות, סופר־פארם וניו־פארם, ואחת מהן מצליחה ומשגשגת, ואילו השנייה מועמדת למכירה, ככל הנראה על רקע הפסדיה — אין ספק מהיכן נובע הגידול העצום הזה בריכוזיות: ההצלחה האדירה של סופר־פארם, שהפכה לרשת ששולטת בתחום בתי המרקחת והפארם בישראל. הראיה הברורה לכך היא ההתרסקות של בתי המרקחת הפרטיים — מספרם דעך ב–40% ב–15 השנים האחרונות, לאחר שהם פשוט לא הצליחו להתחרות בסופר־פארם.
ראיה נוספת היא הגידול של 80% במחזור המכירות של חברות הפארם מאז 2003, ומחזור מכירות מצרפי של 7 מיליארד שקל ב–2015. מאחר שסופר־פארם דיווחה באותה שנה בהודעה לעיתונות על מחזור מכירות של 4.5 מיליארד שקל, ברור שנתח השוק של הרשת מגיע ל–65%. זו ריכוזיות עצומה, ללא אח ורע בענפים אחרים בישראל וגם בהשוואה עולמית.
אז אמנם נתח השוק הזה נובע מההצלחה של סופר־פארם, אבל עם ההצלחה הגיע כנראה גם התיאבון. הכלכלן הראשי באוצר מדווח על זינוק בשיעור הרווחיות בענף הפארם בד בבד עם הגידול בריכוזיות בו. שיעור הרווחיות הממוצע בענף ב–2015 הוא 4.3% (רווח נקי ממחזור המכירות). מאחר שהרווחיות של בתי המרקחת הקטנים היא 2%, ונמצאת בדעיכה מתמדת, ומאחר שרשת ניו־פארם כנראה מפסידה, עולה מכאן ששיעור הרווח של סופר־פארם הוא ככל הנראה הרבה מעל 5% מהמחזור. לשם השוואה, הרווחיות של רשתות המזון הגדולות (שופרסל וכדומה) היא כ–2% בלבד. כלומר, מדובר בשיעור רווחיות עצום.
אין ספק, רשת סופר־פארם היא אחת הרשתות האהובות על הצרכנים בישראל, בזכות ניהול מצטיין. הניסיון של רשת ניו־פארם להתחרות בה לפני כעשור דעך, כשהציבור הצביע ברגליים והמשיך לשמור נאמנות לרשת הוותיקה והמוצלחת יותר. במבחן הציבור, רשת סופר־פארם קנתה את הצלחתה בזכות ולא בחסד, ויש מעט גופים עסקיים שמגיעים לשיעור כזה של הצלחה ואהבת ציבור.
אבל בעידן שבו הציבור למד להיות חשדן כלפי הבנקים שלו, ספקי המזון שלו ורשתות הקמעונות שלו, הגיע הזמן לשאול אם האהבה של הציבור לרשת סופר־פארם עדיין במקומה, ואם מעמדה הבטוח והשאנן של הרשת אינו מוביל אותה בשנים האחרונות לניצול לרעה של כוחה — גם נגד הציבור גם כנגד עובדיה?
סופר־פארם: התחרות היא גם מול הדיוטי פרי
הבעיה עם השאלה הזאת, שהאוצר הניח השבוע לפתחו של הציבור ולפתחה של רשות ההגבלים העסקיים, היא שרשת סופר־פארם חולקת על נתוני האוצר. הרשת מציגה שיעור רווחיות נמוך בהרבה, שנע לאורך שנים בין 2.5% ל–3%, והוא אינו שונה מהותית מהרווח של קמעונאים אחרים בישראל. ניסיונו של TheMarker לגשר על הפער בשיעור הרווחיות עלה בתוהו, לאחר שהתברר שיש כאן פער עובדתי מובהק סביב השאלה אם הרווחיות שמציגה סופר־פארם אמיתית, או שמא הרווח מוטה מלאכותית כלפי מטה בשל משיכת רווחים בידי בעלי השליטה.
זאת ועוד, סופר־פארם חולקת על ניתוח השוק שביצע משרד האוצר, שהשווה אותה רק לבתי המרקחת הפרטיים ולניו־פארם — כלומר רק לגופים עסקיים שמוכרים תרופות, טואלטיקה וקוסמטיקה יחד. לטענת סופר־פארם, היא חשופה לתחרות נוספת, בכל פלח שוק בנפרד — הדיוטי פרי מתחרה בה רק בפלח השוק של הקוסמטיקה, בתי המרקחת של קופות החולים מתחרים בה רק בתרופות, ורשתות הקמעונות מתחרות בה רק בטואלטיקה. אם בוחנים את התחרות בכל אחד מפלחי השוק בנפרד, השליטה של סופר־פארם נראית הרבה פחות דומיננטית.
אז האם סופר־פארם היא מונופול חזירי ודורסני, שהציבור צריך לכוון את חצי הזעם שלו גם כלפיו? גם אם הניתוח של הכלכלן הראשי באוצר שנוי במחלוקת, ישנן עוד ראיות המחזקות את החשד כלפי הרשת.
סופר־פארם נאלצה החודש להגיע להסדר עם רשות ההגבלים על הפסקת הדרישה שלה למנוע פתיחת בתי מרקחת מקבילים לשלה בקניונים. הסכמי הבלעדיות הדרקוניים של סופר־פארם מנעו מקופות החולים לפתוח בתי מרקחת בצמידות למרפאות שלהם, ורק התערבות רשות ההגבלים הפסיקה את הנוהג הנפסד הזה — נוהג שבעליל פגע בציבור.
מצד שני, אין עוררין על כך שחלק גדול מבעיית יוקר המחיה בתחום הקוסמטיקה והטואלטיקה כלל אינו מצוי במגרשה של סופר־פארם, אלא במגרש הבעייתי עד מאוד של היבואנים הבלעדיים, שעל שיעורי הרווחיות מרקיעי השחקים שלהם פירסם הכלכלן הראשי באוצר עבודת ניתוח נפרדת, ומשרד הכלכלה, בראשות השר אלי כהן, כבר הכריז על תוכנית מיוחדת לטפל בהם.
ריכוזיות עצומה בקרב היבואנים הבלעדיים
באיחור ניכר התחילה גם המדינה להתעורר ולהבחין ביוקר המחיה המופרז של ענף הקוסמטיקה בישראל, שנובע כנראה מהריכוזיות העצומה גם בקרב היבואנים הבלעדיים וגם בגלל סופר־פארם. הטיפול בסופר־פארם עד כה היה מהוסס בלבד — כאמור, צעד יחיד של ביטול הסכמי הבלעדיות שלה בקניונים — אבל על הפרק מונחים שני צעדים מרחיקי לכת בהרבה. האחד הוא האפשרות להשית על סופר־פארם את ההגבלה שנקבעה בחוק המזון לגבי רשתות מזון שיש להן נתח של יותר מ–40% באזור גאוגרפי מסוים: על רשתות כאלה נאסר לפתוח סניפים נוספים, ולעתים גם מורים להם למכור סניפים קיימים. אין סיבה שדרישה דומה לא תושת גם על סופר־פארם.
הצעד השני, שממנו עיקר חששה של סופר־פארם, הוא הבחינה של רשות ההגבלים אתבקשתה של שופרסל לרכוש את ניו־פארם הנחלשת והולכת. בהתלבטות בין הגברת כוחה של שופרסל, החזקה גם ככה, ובין המאבק בהחלשת כוחה הדומיננטי של סופר־פארם, באמצעות רכישתה של ניו־פארם בידי כוח עסקי חזק, הנתונים לגבי הדומיננטיות העצומה של סופר־פארם צריכים להיות כבדי משקל. על פניו, שוק המזון הוא כיום תחרותי בהרבה משוק הטואלטיקה.
יש לאפשר יבוא מקביל של מוצרי קוסמטיקה
רק שבכך אין די. אין ספק כי לב הבעיה של יוקר מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה מצוי בגזרת היבואנים הבלעדיים. כדי לטפל ביבואנים הבלעדיים, המדינה חייבת לפתוח את שעריה ליבוא מקביל של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה. "רפורמת הקולגייט", המקבילה בענף הקוסמטיקה ל"רפורמת הקורנפלקס", ממתינה לכך שמשרד הבריאות יואיל בטובו להקל את הרגולציה שלו.
משרד הבריאות היה ונשאר אחד מחסמי הרגולציה הקשים ביותר במשק הישראלי. רק באחרונה פירסמנו כי המשרד עלול לספוג סנקציות ממשלתיות בגלל סירובו להקל את נטל הרגולציה שלו, והגיע הזמן שהציבור יפנה את ביקורתו גם לעבר המשרד המאובן הזה.
ואכן, גם הציבור חייב להתעורר, ולפתח תודעה צרכנית, כפי שהתחיל לגלות בנוגע למחירי המזון, גם בנוגע למחירי הקוסמטיקה והטואלטיקה שהוא משלם. משרד הכלכלה עורך בימים אלה השוואה של מחירי הטואלטיקה והקוסמטיקה בין רשתות הפארם, בתי המרקחת ורשתות המזון — וככל הנראה לפחות בחלק מהמוצרים רשתות המזון הן זולות יותר.
ההרגל של הציבור להיכנס לסופר־פארם, בגלל העוגן של בית המרקחת, ועל הדרך להשלים כבר את כל סל מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה שלו, צריך להיבחן מחדש. בהחלט ייתכן שעדיף לציבור יהיה לפצל את הסל שלו, ולקנות בסופר־פארם רק חלק ממוצריו.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
