אנו רואים אותם בכל מקום – שלטים מתנוססים מצהירים על פתיחתו של סטודיו חדש, קבוצות הריצה וה-TRX שממלאות את הפארקים, הפרסום הבלתי פוסק בפייסבוק. אם נדמה לכם שקבוצות אימון וסטודיואים לכושר צצים כפטריות אחרי הגשם, אלו לא רק רגשות האשמה של היותכם בטטות מדברים: עולם הכושר עבר שינוי בשנים האחרונות והפך ליותר אישי, כשהמילה "בוטיק" מגדירה את אותה חוויה שמחפשים המתאמנים, כמו גם המדריכים.
אם לא מזמן חשבנו שמועדוני ה"לואו קוסט" הם אלו שימחקו את חדרי הכושר מהמפה, ייתכן ויהיו אלו מכוני הבוטיק הקטנים והחצופים, שמצליחים לגרום לבני דור ה-Y להתאהב בגישתם האינטימית. סטודיו בוטיק לאימון פונקציונלי, סטודיו בוטיק לפילאטיס, אימונים בהתאמה אישית ועוד הגדרות תחת טרמינולוגיה זו, נפתחים בקצב מסחרר – רובם על ידי מדריכי חדרי כושר לשעבר שהחליטו לצאת לדרך עצמאית.
עוד ב-mako כסף:
- 11 סודות כלכליים שרק עשירים יודעים
- איך הפכה אפרת לקט לגורו של הדרכת הורים
- כך נפל מלך העגלות הישראלי של ארצות הברית
המגמה החמה תופסת תאוצה בניו יורק - שם הצעירים זונחים את חדרי הכושר לטובת סטודיואים המתמחים באימונים ספציפיים. האחרונים יקרים יותר מחדרי הכושר המסורתיים, אך המתאמנים העורקים מאמינים שבטווח הרחוק מדובר בהשקעה הטובה ביותר. ליליאן קיי מניו יורק, בת 30, מנהלת תיקי לקוחות בתחום האופנה, היא דוגמא מובהקת לדור הצרכנים הצעיר – דור ה-Y – שיודע בדיוק מה לעשות עם הכסף שלו, ושלא יעבדו עליו.
"היה לי מנוי זול לחדר כושר. היו חודשים שלא יכולתי להגיע להתאמן בגלל העבודה שלי, אז זה היה בזבוז של ממש". קיי החליפה את המנוי בחדר הכושר לשיעורי ריקוד אירוביים בסטודיו בוטיק, שעולים מדי חודש יותר מאשר חדר הכושר אבל בעיניה נחשבים לאפקטיביים יותר. היא מייצרת חברויות חדשות ואפילו קשרים עסקיים. "השיעורים האלו הם סוג של נטוורקינג מבחינתי".
מנגד, חדרי הכושר בתפוח הגדול מקפידים להתעדכן כדי להתמודד עם המגמה. "ניו יורק ספורטס קלאב", אחד מחדרי הכושר המוכרים בעיר, מיתג עצמו מחדש כיותר פרסונלי, עם שיעורים חדשים ובקבוצות יותר אינטימיות שיקרצו לבני דור ה-Y. זוהי טרנספורמציה שכמעט נכפתה עליו על מנת להשאיר את הלקוחות.
לא רק במרכז
"בהחלט מרגישים את השינוי", מגלה צחי נחום, המנהל המקצועי של רשת הולמס פלייס, שרכשה לאחרונה את רשת גו אקטיב. "יש לא מעט מדריכים שהחליטו לפתוח סטודיו משל עצמם, או שהחלו לעבוד כמאמני קבוצות קטנות או כמאמנים אישיים. זה שינוי שלא קורה רק באזור המרכז – אמנם העומס של הסטודיואים שנפתחים מאד מורגש שם, אבל גם בפריפריה קמו לא מעט מקומות חדשים".
גם בארץ המועדונים הגדולים נלחמים על הלקוחות, מתמודדים עם העריקה אל עבר הסטודיואים ומחזירים להם באותו מטבע – על ידי יצירת מתחמי בוטיק בתוך המועדונים הגדולים. בתוך כך השיקה אשתקד רשת מועדוני הכושר גו אקטיב את Go Active Express – מיני רשת של מועדוני בוטיק יעודיים לאימונים פונקציונאליים שבהם מתקיימים שעורי סטודיו, אימונים אישיים ואימונים בקבוצות קטנות של עד 15 משתתפים. המאפיין הבולט במתחם הוא שכמעט ולא ניתן יהיה למצוא בו את מכשירי הכוח הסטנדרטיים אלא ציוד יעודי לאימון פונקציונאלי, באופן שמזכיר את מכוני הבוטיק.
"הקונספט הוא ממש כמו סטודיו בוטיק, למי שמחפש את האימונים האינטימיים באווירה מאד אישית ומגובשת", מסביר נחום. "הבנו שזה מה שאנשים מחפשים, ואנחנו מציעים להם את זה במחיר משתלם. כמו בסטודיואים, המחיר הוא פר אימון וניתן לרכוש כרטיסיות".
האם זה אומר שחדר הכושר המסורתי עומד להעלם?
"לחלוטין לא. לא מחקנו את חדר הכושר המסורתי, פשוט הוספנו אופציה. אנשים עדיין מחפשים את העבודה בחדר כושר גדול, עם מכשירים".
מה לגבי המדריכים שנוטשים את חדרי הכושר לטובת דרך עצמאית?
"זה נכון שחלק מהמדריכים חולמים על סטודיו משלהם, אנחנו מבינים את זה. אבל חשוב לדעת שמי שמגיע אלינו להדריך עובר מספר שלבים דרכם הם יכולים להתפתח כמדריכים לפי רמות של מקצוענות כאשר השכר גדל במקביל, כך שהם מתוגמלים כראוי. יש אצלנו לאן להתקדם".
מדריכים צריכים להבין שהם עסק בפני עצמו
רונן זינר עבד בחדרי כושר במשך שש שנים. "כבר לפני מספר שנים הבנתי שאני רוצה להפסיק לאמן בחדרי כושר, עבדתי בשישה חדרי כושר ושישה סטודיואים, ידעתי שאני רוצה לפתוח משהו בעצמי. בין לבין עברתי קורס מורי יוגה ואימנתי אימונים אישיים ובקבוצות. עדיין לא הייתי מוכר והייתי צריך את הפרנסה – אז המשכתי לעבוד במכונים. משבע משמרות בשבוע ירדתי לשלוש משמרות, עד שהפסקתי לחלוטין", הוא מספר. זינר פתח ממש לאחרונה את סטודיו GO STRONG לאימון פונקציונלי וכושר בקריית טבעון, יחד עם שותפים נוספים.
"יש בעיה בתחום. הרבה פעמים מאמני כושר שמסיימים את הקורס לא מבינים שהם עסק בפני עצמו, רובם נתקעים בחדרי כושר עם שכר לא מספיק גבוה וככל הנראה לא יסגרו את החודש. רוב המדריכים שאני מכיר עזבו את התחום תוך שנה-שנה וחצי. אלו שמצליחים לשרוד לאורך זמן מבינים שצריך להתייחס לעבודה הזו כעסק עצמאי, גם אם הם רק מעבירים שיעורים פרטיים מדי פעם. זה דורש שיווק, מציאת לקוחות, זה עניין של זמן. אחרי שמצליחים לייצר את זה – לאט לאט, אפשר לפתוח סטודיו. ואני הרגשתי שהגעתי לשלב הזה".
למה בעצם היה לך כל כך דחוף לפתוח סטודיו משלך?
"לפני הכל, האג'נדה האימונית של הסטודיו. אנחנו דוחפים קדימה אבל עדיין רואים את הבן אדם. זה לא מועדון ענק, האימונים המתבצעים בקבוצות קטנות ביחס של כמה מתאמנים על כל מאמן. בחדרי כושר אפשר להיות בחלל עם 70 מתאמנים, אין סיכוי להגיע לכל אחד מהם. אגב, כדאי לדעת שיש סטודיואים שמגדירים עצמם 'בוטיקיים' אבל בפועל מכניסים 30 מתאמנים לשיעור. אצלנו הקבוצות נעות בין חמישה ועד ל-15, כשהשאיפה היא להרחיב את לוח הזמנים ולא לנפח את מספר המשתתפים. עניין נוסף הוא הציוד - בכל מכון או סטודיו אחר הייתי צריך לעבוד עם ציוד ולהסתדר איתו, גם אם הוא לא נראה לי מתאים".
זינר מגלה כי גם בצפון חדרי הכושר המסורתיים מנסים לתת פייט למגמת הסטודיואים המתפתחת באזור. "הרבה חדרי כושר מציעים מבצעי ענק תוך שמכניסים למשל שיעורי קרוספיט או TRX. זה לא עבד, לפחות לא באזור שלנו. מי שעושה מנוי בחדר כושר רוצה להרגיש 'הכל כלול', והשיעורים פחות התאימו. אלו חדרי כושר עם 3,000 מתאמנים ועשרה מדריכים".
אבל זינר לא רוצה להספיד את חדרי הכושר כל כך מהר. "הם כאן להישאר, פשוט ילבשו צורות שונות ויעשו שינויים. יש קהל שעדיין מחפש את חדר הכושר, כמו למשל מי שמגיע לקאנטרי עם בריכה, חוגים ומכשירים. מה שיפה היום הוא שיש עוד אופציות, וחדרי הכושר איבדו את המונופול – הם כבר לא מחזיקים את מירב הקליינטורה".
לא רק כושר - אנשים מחפשים את הקהילה
גם חנן סבר, בעל Sweatshop - רשת סטודיואים לנשים באזור תל אביב שנפתחה ב-2013 ומונה למעלה מ-2,000 מתאמנות, מסכים שמדובר בהתכווננות מחדש של עולם הכושר שמגיעה לא רק מהמדריכים, אלא מהאנשים.
"בשנים האחרונות התעורר צורך אצל אנשים למצוא קשר אישי. תרבות האונליין שסביבנו גורמת לחפש את הקהילתיות, הביחד ולא איש איש לעצמו מול המכשירים. בחדרי הכושר חסר הפן החברתי הזה, שבמקביל יכול גם לאתגר ולהוסיף רובד נוסף לאימון – כשמתאמן רואה את הישגי חבריו הוא מבין למה הוא מסוגל להגיע בעצמו".
סבר, שנמצא בתחום הכושר כתשע שנים, טוען כי גם מבחינת ההדרכה יש מיצוי מסויים בעבודה כמאמן בחדר כושר. "עבודה בחדר כושר היא בדרך כלל במסגרת של מכונות ומכשירים שנועדו לחסוך את הצורך בהכוונה מקצועית. לא סתם מדריכים מתחילים דרכם בחדרי הכושר. זה מאד בסיסי, אתה אחראי על בניית תכניות של עבודת גוף ומכשירים, זה פחות דורש הבנה תנועתית. ובאמת בשנים האחרונות מדריכים הבינו את זה והחליטו להתפתח, גם באמצעות קורסים שיעשירו אותם וגם לפתח את עצמם ואת המיומנות שלהם. מצד שני נוצרה נהירה של מאמנים שהחליטו לפתוח סטודיו, במחשבה שיהפכו ללהיט בן לילה. זה לא פשוט כמו שחושבים. בעיני, מה שחשוב הוא שתהיה ליבה לסטודיו – איזו שהיא שפה שהוא עובד על פיה, תורה של אימון הגוף, ולא נהירה אחר טרנד ספציפי שיעלם במהרה, כמו למשל TRX שהרצועות הן בעצם רק אלמנט".
לטענת סבר, מחירים של סטודיו עולים בין 20% ועד 50% יותר מחדר הכושר רגיל. "הקבוצות הקטנות נותנות לנו מקום לתקן אנשים, לדאוג ליחס אישי. בחדרי הכושר הם יכולים להרשות לעצמם להכניס יותר אנשים לכל שיעור".
אם לא הגעת לשיעור – נוזפים בך
המאמן ליאור יעקובי, בעלי L.Y fitness המציעה אימוני כושר קבוצתיים של TRX ואימון פונקציונלי, לא התחיל את דרכו בחדר הכושר כמו רוב המדריכים. "נכנסתי לתחום לפני שלוש שנים. הייתי שחקן כדורסל, פרקתי את הכתף וחיפשתי מה לעשות. הייתה לי תעודת מאמן מהתיכון וראיתי שתחום האימונים האישיים מתחיל לתפוס. מה שקורה בדרך כלל הוא שבשלב ראשון מאמן בחדר כושר מכיר לקוחות ועם הזמן צובר הכרה ושם. אצלי פשוט התחלתי מאימונים אישיים ולאט לאט צברתי קהל לקוחות".
הקבוצות של יעקובי עובדות בפארקים – פארק הירקון, פארק הרצליה והפארק הלאומי ברמת גן. בתחילת דצמבר יפתחו סטודיואים בבבלי בתל אביב וברמת השרון – "כי זה הזמן לעלות שלב, וגם זה יותר נוח בחורף".
מבחינת מחירים, יעקובי מספר שהמנוי הכי משתלם הוא הגעה חופשית ב-350 שקל בחודש ועד ל-500 שקל בחודש למי שקשה לו להתחייב. "יש למתאמנים אפליקציה בה רואים את לוח הזמנים של האימונים ונרשמים דרכה. יש הגבלה של עשרה משתתפים. אם מישהו לא מגיע לאימון הוא מקבל הודעה נוזפת או שיחת טלפון – זה מאד אישי ומשפחתי, בשונה מחדר כושר שבדרך כלל לא מתייחסים אליך ולא ישימו לב אם תתנוון".
"אצלנו בסטודיו נוצרה תחושה של בית, נעים להגיע ולקבל יחס אישי - דרך קשר רציף עם הלקוחות עד לרמה של מתנות בחגים, שיחות אישיות, ברכות ימי הולדת ומעקב אחר ההתקדמות שלהם והמגבלות הרפואיות שלהם", מגלה קארין לזרוביץ' זנזורי, מורה בכירה לפילאטיס ובעלת סטודיו Pilates City הפועל למעלה מחמש שנים.
זנזורי עסקה כל חייה בתחום הכושר. במשך מספר שנים התגוררה בברצלונה ולימדה בהולמס פלייס, סניף של הרשת העולמית. "לימדתי שיעורי אירובי דאנס, מדרגה, מתיחות ואימוני כושר אישיים בחדר הכושר, בשיעורים קבוצתיים מרובי משתתפים. במצב זה, מקצועי ככל שיהיה המדריך, תמיד יהיה קשה להגיע לכל מתאמן, לתת לו את היחס הנדרש ולדייק את עבודתו עד לרמה מושלמת.
בספרד רכשתי את רוב הכשרותיי בפילאטיס מכשירים ומזרן ותוך כדי גיליתי שהעבודה האינטימית הזו בקבוצות קטנות היא מה שאני רוצה להתמחות בו. החלום שלי היה לפתוח מקום שיהווה בית למתאמנים. כשחזרתי ארצה פגשתי את תום צור, שותפתי לעסק, והחלטנו לפתוח יחד סטודיו בוטיק לאימוני פילאטיס מכשירים. בשיעור יש לנו עד שבעה מתאמנים. כאשר עובדים במקום שמונה מאות עד אלפי לקוחות לא תמיד ניתן להגיע לרמת יחס כזה. זה כמובן גם מאוד תלוי באופיים של המתאמנים והמדריכים. המגמה היום היא שיש סטודיו כמעט בכל שכונה, בתל אביב וגם מחוצה לה. יש משהו בלפגוש את אותם אנשים ואת אותם מדריכים שיוצר ביטחון ותחושת קביעות שעוזרת למתאמנים לשמור על שגרת אימון לאורך זמן".
זנזורי טוענת כי אחד היתרונות המובהקים של קבוצות קטנות הוא מיקוד בקהלי יעד. "בקבוצות גדולות לא ניתן לספק אימון שונה לכל אדם, בסטודיו אנו מייעדים שיעורים לקהלים ספציפיים כמו אימהות לאחר לידה, נשים בהריון, ספורטאים ויכולים לתת מענה למתאמנים עם בעיות בריאותיות ומגבלות תנועה, דבר שקשה להעניק בקבוצות גדולות".
האם בעיניך אפשר לומר שחדרי הכושר הגדולים גוססים?
"לא לגמרי, תמיד יהיו מי שיעדיפו את האופציה הזו - במיוחד באימונים אירוביים, אבל במסגרת החיים המודרנית האינטנסיבית שלנו נוצר הצורך להפיק את המקסימום מהאימון במסגרת השעה הנתונה, אנשים מחפשים עבודה יעילה וממוקדת בחלון הזמן שיש להם וקבוצות קטנות נותנות לכך פתרון".
יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il