היה כיף באייטיז. כל מי שהיה שם יגיד לכם. התמימות, המתיקות, התקווה לעתיד טוב יותר. היה גם הרבה פחות צפוף בחיק הטבע – והרבה יותר זול. או שלא?

1984 – מופע היחיד "פליטת פה" של דודו טופז, ששיקם את מעמדו אחרי שנצלה על הגריל בעקבות נאום ה"הצ'חצ'חים" שלו, שטח בעיות לא פשוטות במדינה של אז, שרק הלכו והתעצמו מאז, מהכפייה הדתית, דרך המסים הרבים ויוקר המחיה ועד השחיתות הציבורית. מה ידענו.

אבל המערכון הכי מפורסם במופע, שמדינה שלמה דקלמה בעל פה מאז ולנצח, היה כמובן "טיול לשבת", שכולם מכירים כ"משה והאורנג'דה". הוא נכתב עם מנחם זילברמן ויואל ריפל, וצוחק על כמויות האוכל הבלתי נגמרות שאוכלים הישראלים בטיולים שלהם. במערכון מתבקש ילד אחד על ידי המורה שלו לכתוב חיבור "הטיול של המשפחה שלי בשבת" – אז הוא כתב.

בבוקר שבת אחד יצאנו גם אנחנו לטייל. הרכב רק הותנע וכבר מהמושב נשמעו תחינות בת ה-7 לפתוח את הסנדוויצ'ים שהכנו לדרך (היתה ארוחת בוקר גם בבית, כן?). נזכרנו במערכון והתחלנו לדקלם לה אותו. היא ביקשה לשמוע את המקור, וכך היה. היוטיוב שידר לבלוטות', ודודו טופז סיפר על יום השבת ההוא, מ"אנחנו במשפחה שלנו אוהבים את חיק הטבע, כל שבת יוצאים טיול" ועד "חזרנו עייפים אך רעבים". בת ה-7 צחקה מאוד, אבל אני לא יכולתי להפסיק לחשוב, אלוהים אדירים, מה שהוא מתאר שם יקר כל כך, הם היו מוציאים היום הון תועפות על הטיול הזה. מפה לשם, חישבתי.    

רוב המקומות הספציפיים כמובן כבר לא קיימים, אך בדקתי את המחיר הממוצע במקומות הדומים להם באופיים – קנייה בקיוסק, קנייה בסופרמרקט לצידה מהבית, סטקייה בתחנת דלק וכו'. הלכתי על האופציות הזולות יותר, בהנחה שהם לא קונים במכולת השכונתית בעלת המחירים השערורייתיים כמוני, ופרגנתי גם על הרכיבים שנמצאים בבית, כמו תבלינים ושמן. במשפחתו של המספר ארבעה ילדים (חוץ ממנו אחיו שימי, אילנית ומשה), כך שאת רוב המנות הכפלתי בשש, אלא אם צוין שרק הוא אכל. החשבון לפניכם, ואם כל שבת הוא מוגש, הוא בהחלט עובר את השכר הממוצע במשק של ישראל 2024.

סטייקים על הגריל (צילום: ShutterStock)
אינסוף סטייקים זה לא מעט כסף | צילום: ShutterStock

צידה לדרך:

סטייקים בכרמל (190 לקילו* 3 קילו = 570 שקל)

סיר חמין: 200 שקל בשר +  קטניות (20 שקל) + תפוחי אדמה, שום, גזר ובצל (20) + תבלינים, ביצים, רטבים (10) = 250 שקל

סלט חצילים 10 שקלים

סלט מיונז 10 שקלים

מג'דרה 10 שקלים

פיתות 15 שקלים

ארוחת בוקר בבית:

שתי ביצים, חביתה, עין, וובוס, חמינדוס, שקשוקה, ביצה קשה

(2 תבניות ביצים 26 שקלים)

תחנת דלק בגשר הירקון:

2 ופלים כל אחד = חפיסת ופלים = 9 שקלים

2 קולה/אורנג'דה כל אחד =  9 שקלים לפחית *2 * 6 = 108 שקל

חבילת קרמבו = 20 שקל

נשנושים באוטו בדרך:

בוטנים (20 שקל לחצי קילו)

בננות (8 שקלים לשש בנות)

בצד הדרך:

תותים בצד הדרך – 6 קילו כל אחד (30 שקל לקילו – פחות משוק הכרמל = 1,000 שקל)

קערת תותים  (צילום: Jukov studio, shutterstock)
6 קילו כל אחד | צילום: Jukov studio, shutterstock

סטקייה בנתניה:

2 סטייקים כל אחד 70*2*6 = 840

2 קולה/אורנג'דה כל אחד + 12*2*6 = 144

בית הפנקייק בכפר ויתקין:

4 המבורגרים (65*4= 260)

ואדי ערה:

גניבת תפוחים בשווי 100 שקל לפחות, לא מחושב

מסעדת אבו יוסוף בדליית אל כרמל:

כבש (80*6=480 שקל), פלפל ממולא (כנראה מהבית, לא חושב), פיתות, אורנג'דה (12)

כמה חיכינו למשקה הזה (צילום: Jeppe Gustafsson, ShutterStock)
מה יש'ך משה? | צילום: Jeppe Gustafsson, ShutterStock

בריכות דגים בדגניה:

בורי על הגריל (בפיתה עם חומוס טחינה סלט חצילים מג'דרה, צ'יפס, תפוחי אדמה) – לא נכנס לחישוב, בהנחה שדגו את הדגים ואת השאר הביאו מהבית. 

סה"כ: 3,792 שקלים

בחזרה ל-1984

כדי להבין את ההבדלים, צריך כמובן לחזור אל המחירים בזמן יציאת המערכון, בשנת 1984. כלכלית, זו הייתה שנה לא פשוטה. כי 1984 הייתה השנה עם האינפלציה הגבוהה ביותר בישראל – 445% (המחירים עלו בממוצע פי 5.5 בין החודשים ינואר-דצמבר 1984). לאחר שנה זו חלה תכנית הייצוב במשק שכללה גם מעבר לשקל חדש. השקל הישן שהיה נהוג בין השנים 1980-1985 הומר בספטמבר 1985 לשקל חדש לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד.

כיוון שהמטבע השתנה, ההשוואה המוחשית ביותר שניתן לבצע היא השוואת מחירים בדולרים. שווי דולר באוגוסט 1984 עמד, לפי נתוני בנק ישראל, על כ-400 שקלים ישנים ל-1 דולר. היום עומד מחיר הדולר על 3.72 שקלים.

לפי החישוב שלנו, הטיול של משה ומשפחתו היה עולה שהם כ-1,018 דולרים. השכר הממוצע במשק כיום הוא 14,108 ₪ לחודש, שווה ערך לכ-3,226 דולר. כך שיוצא שאם המשפחה הייתה יוצאת לטיול בימים אלה, היא הייתה מוציאה על מצרכי המזון לטיול זה כשליש משווי השכר החודשי הממוצע במשק.

השווינו מחירי כמה מוצרים לפי מחיריהם הדולריים כיום לעומת המחירים ב-1984. כך, למשל, סטייקים בכרמל עולים כיום כ-153 דולר. באוגוסט 1984 נמכר ק"ג בשר סטייק בכ-9,000 שקלים ישנים. 3 קילוגרם = 27,000 שקלים ישנים. מחלקים לפי שער דולר של 400 שקלים לדולר, ומקבלים כ-67.5 דולר הוצאה על הסטייקים. כלומר, במחיר דולרי היום, הם היו צריכים להשקיע פי 2.5 על הסטייקים.

סיר חמין, שעולה כיום כ-67.2 דולר, עלה ב-1984 כ-20 דולר בלבד.

2 תבניות ביצים רגילות עולות כיום כ-7 דולר. ב-1984, היה מחירן דולר וחצי.

12 פחיות אורנג'דה עולות כיום כ-29 דולר. ב-1984 עמד מחיר בקבוק קטן על כ-1.93 דולר ובסך הכל 23.16 דולר.

התותים מצד הדרך, 36 קילו מהם, עולים כיום כ-270 דולר. ב-1984 כמות כזו הייתה עולה לכם 36 דולר בלבד.

המבורגרים, שכיום עולים כ-70 דולר, עלו למשפחתו של משה כ-20 דולר בלבד ב-1984.

השכר הממוצע שעושה את ההבדל

בהערכה גסה, משפחתו של משה הוציאה כ-250 דולר על מצרכי המזון בטיול ב-1984. כיום עומד הסכום הזה על 1,018 דולר. אפשר להבין את המשמעות מהמחיר עצמו, שקפץ, אבל גם מהפגיעה במשכורת. השכר הממוצע במשק, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, עמד בסוף אוגוסט 1984 על כ-213 אלף שקלים ישנים, שהיו שווים אז כ-533 דולר. כלומר, ההוצאה של המשפחה עמדה על כ-47% מהשכר החודשי הממוצע. היום המשפחה הייתה משלמת כ-33% מעלות השכר הממוצע.

"על פי מדד המחירים לצרכן, היתה עליית מחירים של 600 אחוז בקירוב מאז אמצע שנות השמונים, כלומר המחירים עלו פי שבעה", מסביר עידו אייזדרופר, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן, "כשבודקים רואים כי גם השכר הריאלי עלה בהרבה, ויותר מהמחירים (השכר הריאלי הוא השכר הנומינלי, הכסף שמרוויחים, חלקי השינוי במחירים) ."

השכר הריאלי השתנה מ-7,000 שקל ליותר מ-10,000 שקל, כל עשור בממוצע ב-10 אחוזים. כלומר, כוח הקנייה של הישראלים גדל מאז. כלומר אנחנו יכולים לצרוך היום יותר, בערך כ-40 אחוז.

"כמובן שהמערכון הוא בצחוק והוא מוגזם, וגם אם אז היו קונים את מה שקנו באותו יום הייתה הולכת להם כל המשכורת", אומר אייזדרופר. "אבל צחוקים בצד, אם מסתכלים על הנתונים, אנחנו חיים ברמת חיים גבוהה יותר מ-40 אחוז לפחות מזאת שהייתה בשנות השמונים. הסתפקנו במועט אז ואלה באמת היו הבילויים הנפוצים - הפיקניקים, העל האש והמסעדות העממיות. כמות הדברים שאנחנו קונים היום גדלה מאוד. מסעדות, בתי קפה, פעילויות פנאי, טיסות לחו"ל – כל אלה היו נחלתם של העשירים בלבד ולא דבר שבשגרה כמו אצל רובנו היום. גם בבאר שבע של היום קונים הרבה יותר מבאר שבע של שנות השמונים, המצב לא דומה, למשל, באפגניסטן".

עם זאת, מסייג אייזדורפר, החישוב הוא בעצם ממוצע של כל המחירים הממוצעים, שלא מתייחס למוצרים ספציפיים. "כלומר, אנחנו יכולים לקנות יותר טלוויזיות, יותר מחשבים, יותר טלפונים, יותר בגדים, אבל כשמסתכלים למשל רק על הדירות, ומבודדים את הנתון הזה, רואים ירידה – הדיור הידרדר ריאלית, חד משמעית, וכך גם גני ילדים פרטיים לפעוטות למשל. ויכול גם להיות שמוצרים מסוימים נוספים התייקרו גם אם סל המזונות כולו הוזל. האם מחירי מסעדות עממיות התייקרו מאז שנות השמונים? הנתונים לא מראים את זה אבל אני משער שהבילויים העממיים לא התייקרו, מבחינת הסכום מתוך השכר.

"עוד בעייתיות בלהסתכל רק על הממוצע היא ששכבות מסוימות מצבן טוב, אבל יש שכבות שהמשכורת שלהם לא עלתה כך, והם סופגים יוקר מחיה גדול יותר. אז משפחה כזאת כמו במערכון, מהעשירונים התחתונים, לא בהכרח שמצבה השתפר".

השתתפה בהכנת הכתבה: רונית מורגנשטרן