כשזה מגיע לשופינג, הצרכן הישראלי מרגיש שהוא כבר ראה הכל. בעידן שבו נפתחים בישראל עוד ועוד מתחמי מסחר, אף יותר מהנחוץ, והקונים מתרגלים לקנות באינטרנט - ניהול קניון מצליח הוא משימה קשה במיוחד. רק מרכזי המסחר החדשניים ביותר מצליחים למשוך קונים ולייצר עניין.

מסקנות אלה עולות בבי­רור מדירוג הקניונים של TheMarker וצ'מנסקי בן שחר, שנערך זו השנה השישית. במציאות הנוכחית, אף אחד לא חסין: קניונים ותיקים שידעו להתחדש, לשנות תמהיל חנויות או את חזות הקניון בצורה ראויה - הצליחו להישאר בדירוג, לצד מרכזי קניות חדשים שהתברגו לטבלה תוך שהם דוחקים החוצה גם קניונים שעד לפני רגע נחשבו סיפורי הצלחה.

בישראל יש יותר מ-1 מ"ר של שטחי מסחר לנפש, לאחר שבין 2009 ל-2016 נפתחו בסך הכל 122 מרכזי מסחר בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר. ריבוי שטחי המסחר יצר קניבליזציה, והקניונים נגסו זה ברווחיו של זה, בלי ליצור רווחים חדשים. מספר הקונים ירד והלך גם בשל האפשרות לקנות בחו"ל - מהבית.


בסקר אינטרנטי שערכנו לקראת הדירוג בקרב כ-1,500 משתתפים, הצהירו 75% מהנשאלים כי הם קונים חלק ניכר ממוצרי האופנה באינטרנט, גידול של 3% בהשוואה לשנה שעברה. לדברי תמיר בן שחר, מצ'מנסקי בן שחר, כל 1% שעובר לקנות באינטרנט פירושו 10,000 מ"ר של חנויות אופנה שיצטרכו להיסגר.

הנשאלים אמרו כי כ-14% מההוצאה החודשית הממוצעת שלהם על מוצרי אופנה נעשים באינטרנט, לעומת כ-13% בשנה שעברה. בשאר העולם מצביעים הנתונים על 15%-20% מההוצאה החודשית, והגידול בנתון זה בישראל צפוי להימשך בשנים הבאות. חנויות האופנה מפסידות מכירות גם בשל הירידה במחירי הטיסות לחו"ל, שמאפשרת ליותר אנשים לצאת לחופשה ולעשות קניות גם מעבר לים.