ליטל רק רצתה לקנות בושם ב-175 שקלים, ונעקצה ב-4,000 שקלים. זה קרה דרך האתרBsamimIL, שנראה לגיטימי לחלוטין, אבל בפועל לא תקבלו משם שום סחורה – ורק תחויבו באלפי שקלים. איך זה עובד? לאחר שתבחרו את המוצר שתרצו לקנות ותמלאו את פרטי האשראי שלכם, אשר יישמרו במערכת של האתר, בעלי האתר יפנו אליכם בוואטסאפ בתואנה שהם צריכים מכם קוד בן 6 ספרות כדי לאשר את העסקה. מדובר למעשה בקוד (שחברות האשראי מזהירות מלשתף אותו) שדרכו הם יחייבו אתכם באלפי שקלים דרך אתרים של העברות כספים. כמו ליטל נפלו בפח עוד רבים.
במקרים אחרים מתחזים לקונים באתר יד 2 מאתרים מוכרים שמעוניינים למכור פריטים מביתם, יוצרים עמם קשר ומבקשים מהם לשלוח את הפריט על ידי חברת שליחויות כיוון שהם גרים רחוק. כשהמוכר נעתר לבקשה, הם שולחים לו קישור לאתר "שליחויות" ומבקשים ממנו להזין פרטי כרטיס אשראי על מנת שיוכלו להעביר להם את הכסף. כשהמוכר עולה על העוקץ, ה"קונה" כבר נעלם.
העליות בהיקף התרמיות וברמת התחכום של הנוכלים לא מסתכמים רק בקנייה ישירה באתרים פיקטיביים יותר או פחות. אם גם אתם גללתם את הפיד באינסטגרם או בפייסבוק, בטח נתקלתם בהודעות ממומנות שמציעות מבצעים שונים. לפעמים המבצעים האלה כל כך מפתים, והאתר נראה אמיתי לגמרי. כל מה שאתם צריכים זה לענות על כמה שאלות, לכתוב כמה פרטים ולהוסיף את פרטי כרטיס האשראי שלכם ו... נפלתם קורבן לעוקץ.
המשותף לכל המקרים הללו הוא אחד: חברות האשראי מסרבות להחזיר את הכסף שנלקח. הן מסבירות שאם הן הזהירו כל כך הרבה פעמים לא להזין פרטי אשראי, לא לתת אותו טלפונית אם יוצרים אתכם קשר, ובטח לא לתת את הקוד ה"סודי" שנשלח אליכם - ועשיתם את זה - על פי חוק עשיתם כל כך הרבה מעשים אקטיביים, וממש התאמצתם ליפול בפח כך שהן לא ממש מחויבות לעזור.
מי שחושב אחרת הוא משרד המשפטים שפרסם חוות דעת בספטמבר 2021 והבהיר כי גם במקרים של עוקץ בהם נוכלים מתחזים לחברת אשראי או בית עסק — והלקוח מוסר למתחזה קוד חד־פעמי שקיבל — החוק מגן על הלקוחות ויש להשיב להם את הכספים שהוצאו מהם במרמה. כלומר, מסירה של קוד חד־פעמי שמאפשר ביצוע עסקה למתחזה, גם אם נלווית לה אזהרה כי אין למסרו לאדם אחר, לא מכרסמת בהגנה שיש לצרכנים.
עדיין אין החלטה, תתלוננו
אבל חוות דעת לחוד וחוק שירותי תשלום לחוד. כשפנינו למשרד המשפטים ושאלנו אותם מדוע אם כך חברות האשראי עדיין מסרבות להשיב ללקוחות את כספם, גם אם נתנו אותו באופן וולנטרי נאמר לנו כי עדיין אין החלטה בנושא והפנו אותנו לבנק ישראל. "המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כרמית יוליס, מקדמת תיקון חוק שירותי תשלום אשר יתייחס להונאות מסוג ‘פישינג׳ באופן מפורש", הובהר.
גם בבנק ישראל מיהרו להבטיח כי הם עובדים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים לתיקון החוק כך שיתייחס מפורשות גם למקרים אלה ויבהיר את המצב המשפטי. "במקרים כפי שתוארו על ידך המגיעים לפתחנו, אנו פועלים בהתאם לחוק שירותי תשלום ובשים לב לנסיבות המקרה ולעקרונות של חוות הדעת של משרד המשפטים", נכתב בתגובה.
אז רגע, תהינו מול הבנק. אדם שנפל בפח, נתן את פרטי כרטיס האשראי ואת הקוד שנשלח אליו - וחברת האשראי מסרבת לזכותו כי הוא היה כל כך תמים באופן פעיל - אמור לפנות אליכם ולהתלונן?
והתשובה מתברר, היא כן. לפי בנק ישראל, לקוח שפנה לנציבות פניות הציבור של חברת האשראי ולא קיבל מענה לשביעות רצונו מוזמן לפנות אל היחידה לפניות הציבור בבנק ישראל שיפתחו בבירור העניין מול חברת האשראי.
אז עד שיוכרע החוק בנושא, שחייב חברות אשראי לזכות לקוחות שנפלו בפח הפישינג, כנראה בנק ישראל יוצף בהמון תלונות פרטניות. בתקווה שיצליחו לעזור לכולם.
איך מזהים ניסיון עוקץ?
בחודשים האחרונים יש עלייה במקרי העוקץ מסוג זה. על מנת להיזהר, צריך לזכור כמה דברים חשובים:
- אין מתנות חינם. אם זה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי - זה לא אמיתי.
- לעולם אל תעבירו את פרטי כרטיס האשראי שלכם לגורם שאתם לא מכירים.
- אל תזינו קוד שהגיע אליכם ותעבירו אותו הלאה, לעולם, במיוחד אם הוא הגיע ממספר לא מזוהה.
- אל תיכנסו ללינקים שאתם לא מכירים. אם כבר נכנסתם, ודאו בשורת ה-URL שאתם אכן באתר הנכון. לעיתים ההבדלים עשויים להיות מינוריים ומבלבלים כמו סיכול אותיות, סיומת שונה או משהו אחר שמכוון כדי להטעות.
- סימני אזהרה נפוצים כי מדובר בעוקץ מהסוג הזה כוללים הודעות בעברית קלוקלת, ולחץ מהצד השני לבצע את העסקה בדחיפות.
מה עושים אם גנבו לכם את פרטי האשראי?
- מיד עם היוודע הגניבה צרו קשר עם חברת כרטיסי האשראי ובקשו לדווח על גניבה וחסימת הכרטיס. תהליך ביטול כרטיס האשראי הוא היום פשוט ומהיר וניתן לבצע אותו במספר דרכים: באמצעות מוקד השירות הטלפוני, אתר האינטרנט או באמצעות האפליקציה של הבנק או חברת האשראי.
- חוק כרטיסי חיוב קובע את הדברים הבאים: מרגע שמסר הלקוח הודעה לחברת האשראי על גניבת / אובדן כרטיס האשראי – הוא לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס. חברת כרטיסי האשראי מחויבת על פי חוק, לזכות את החשבון שלכם בתוך 10 ימי עסקים מיום שהודעתם על אובדן הכרטיס או גניבתו, בנסיבות בהן נעשה שימוש לרעה בכרטיס.
- יש לקחת בחשבון שאם עברו כמה ימים עד שגיליתם את דבר הגניבה, ועד הביטול, תוכל חברת האשראי לחייב אותו בסכום הנמוך מבין שני הסכומים הבאים: א. סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל. ב. סכום קבוע של 75 שקלים בתוספת 30 שקלים לכל יום מהמועד שבו נודע לכם על גניבת/אובדן הכרטיס ועד למועד מסירת ההודעה. בנוסף אם מסרתם את ההודעה בתוך 30 ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה בכרטיס, לא תהיו אחראים לסכום העולה על 450 שקלים.
- אם אתם לא בטוחים שהאשראי נגנב, או פשוט שכחתם אותו- עדיף להקפיאו בכל מקרה. נציג חברת האשראי יבדוק האם אנחנו רוצים לבטל את כרטיס האשראי לגמרי – כלומר, בכל מקרה נצטרך להנפיק כרטיס חדש; או להקפיא את השימוש בכרטיס בלבד – כך שאם הכרטיס נשכח, תוכלו להחזירו לפעילות בפשטות. החזרת כרטיס מוקפא לשימוש מתאפשרת בתוך 72 שעות מרגע הדיווח.
- אם הכרטיס לא נגנב פיזית, אלא פרטיו נגנבו אונלייין, החוק בישראל מגן על בעלי הכרטיסים מפני נזק כספי כבד במקרה של אובדן, גניבה או גניבת פרטי האשראי. באופן כללי, כל "עסקה במסמך חסר", כלומר חיוב כרטיס האשראי אונליין או בטלפון, יכולה להיות מבוטלת. יש להודיע לחברת האשראי 30 ימים מההודעה על החיוב, והיא מחויבת להחזיר לכם את סכום החיוב.
- במידה ובטלתם את הכרטיס עקב אובדן או גניבה – אין צורך לדאוג לגבי תשלומים למינויים דיגיטליים (טלוויזיה, אינטרנט וסלולר) או הוראות קבע (שכר דירה, חוגים ועוד): מרגע דיווח על הגניבה, האובדן או גניבת פרטי האשראי, חברת האשראי מנפיקה כרטיס חדש במקומו.
- ברוב המקרים, מנפיק הכרטיס – בין אם מדובר בכרטיס אשראי רגיל או כרטיס אשראי חוץ בנקאי – ינתב את בקשות הסליקה לכרטיס החדש. עם זאת, ישנם סוגי סליקה שנעשים באופן ישיר אל מול מספר כרטיס, ואלה ייתקלו בכרטיס שבוטל. לכן חשבו לבדוק האם יש צורך להודיע לבתי עסק או יחידים על שינוי הכרטיס.