הקיטורים על יוקר המחיה לא נגמרים תמיד בפוסטים בפייסבוק או במחאות מאורגנות. לצד התלונות הרבות על הקושי להתמודד עם ההוצאות הגדלות, יועצים לכלכלת המשפחה בחברות ובעמותות שונות מדווחים כי באחרונה מורגשת עלייה חדה במספר המשפחות שפונות לייעוץ והכוונה כלכליים, שיסייעו להן להיחלץ מהחובות ולהתנהל נכון מבחינת כלכלית.

עוד ב-mako כסף:

"יועץ כלכלי למשפחות - או כמו שאנחנו קוראים לזה, מלווה משפחות, הוא מישהו שבוחן את הנתונים המספריים של המשפחה ומלווה אותה בתהליך באמצעות שיקוף המצב שלה, נותן לה כלים לקבלת החלטות ומסביר כיצד להסתכל קדימה", מסביר יואל קופלנד, מנהל אזור דרום־מרכז ירושלים בעמותת פעמונים, ארגון ללא מטרת רווח המעניק למשפחות ייעוץ כלכלי בחינם.

"אנחנו עוזרים לה להבין את המשמעות של ניהול תקציב בצורה אחראית, מול פיזור הכסף או שליטה בכסף. בשורה התחתונה אנחנו מלמדים כיצד להגיע למצב שבו במקום 
שהכסף ישלוט בנו - אנחנו נשלוט בכסף".

לדברי יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה ושותף מייסד בחברת אש־לידור־פילוסוף, היקפי החובות של משפחות בישראל גדלו באופן משמעותי בעשור האחרון. "עד 2007 הגיעו אלינו משפחות עם חוב של פי ארבעה מההכנסה המשפחתית. כיום מגיעות משפחות שהחוב שלהן הוא פי 20 מההכנסה המשפחתית. מעבר לכך, בשלוש השנים האחרונות אנשים שפונים אלינו מגיעים עם חובות, אבל בלי דירה, ולכן לא ניתן להפוך את החוב שלהם למשכנתא ולפרוס אותו ליותר שנים. הבנקים לא מוכנים לפרוס חובות כשאין בטוחה מנגד".

העוני רודף את המשפחה (צילום: ירון קמינסקי, TheMarker)
העוני רודף את המשפחה | צילום: ירון קמינסקי, TheMarker

לדבריו, תחום הייעוץ הכלכלי נמצא בצמיחה אדירה. "במשרד שלנו אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה מטאורית של משפחות שפונות אלינו - ובעיקר בתקופה האחרונה. אני מדבר על עלייה דרמטית של מאות אחוזים".

גם בארגון פעמונים מדווחים על עלייה חדה במספר המשפחות שפונות אליהם. בין היתר, אומרים בפעמונים, הזינוק במספר הפונים קשור לעלייה במודעות הצרכנית שמתפתחת בציבור מאז המחאה החברתית. כך, אם ב–2007 מספר המשפחות שפנו לארגון בבקשה לליווי כלכלי הסתכם ב–841, ב–2012 הוא טיפס ל–3,318, וב–2015 נרשם שיא עם כ–6,500 משפחות שהתחילו ליווי כלכלי - זינוק של כ–770% בכעשור.

במקביל לעלייה במספר מבקשי הליווי הכלכלי, בפעמונים מספרים כי חל שינוי באופי האוכלוסייה שפונה אליהם. כך, למשל, בארגון מדווחים כי מאז המחאה החברתית של קיץ 2011 היתה עלייה של יותר מ–20% בפניות של משפחות ממעמד הביניים. כמו כן, הם מדווחים כי שיעור המשפחות שפנו אליהם כשהן עם חובות היה 63% ב–2014, וכי נרשמה עלייה בממוצע החוב של משפחות (לא כולל משכנתא) שסיימו את הליווי שהם מעניקים ל–102 אלף שקל ב–2015 (לא ניתן לערוך השוואה מדויקת של הנתונים לשנים קודמות בשל שינוי שיטת הליווי בארגון; ר"ב).

אש מספר כי למשרד שלו מגיעים בעיקר העשירונים העליונים, אנשים עם הכנסה של 20–25 אלף שקל ויותר. לדבריו, "כלכלת המשפחה לא מתעסקת רק במשפחות שיש להן בעיה כלכלית: גם משפחה שלא נמצאת במינוס, אך מוציאה את כל ההכנסות שלה ולא מצליחה לחסוך, צריכה ייעוץ כלכלי".

מה טווח המחירים של ייעוץ כלכלי למשפחות?
אש: "המחירים הנהוגים בשוק הם 5,000–7,500 שקל לתהליך הראשוני. לאחר מכן העלות היא 400–500 שקל לפגישה, שלרוב מתקיימת אחת לחודש".

מה ההבדל בינך לבין עמותות שנותנות ייעוץ בחינם?
אש: "אני מכבד מאוד את העמותות, ובהן פעמונים. מי שאין לו כסף לשלם — פעמונים היא פתרון טוב. יש שם אנשים מוכשרים והם עושים עבודה טובה. אבל למי שיש כסף כדאי ללכת לייעוץ בתשלום כי זה בכל זאת ייעוץ קצת אחר, שגם מיועד לאוכלוסיות שונות".

כל אחד יכול להיות יועץ

כיום פועלים בשוק כחמישה גופים שעוסקים בייעוץ לכלכלת המשפחה. בנוסף אליהם, לפי ההערכות, יש עשרות יועצים עצמאיים שעוסקים בתחום באופן מלא, כלומר כמקצוע, ועוד כ–200 יועצים שעוסקים בכך באופן חלקי. עם זאת, בתחום הייעוץ הכלכלי למשפחות אין רגולציה, וכל אחד יכול להציג את עצמו ככזה, מה שעלול לגרום לנזק.

"אני מכיר משפחה עם מינוס והלוואות שניגשה לאדם שמציג את עצמו כיועץ שיכול לעזור לה, והוא ייעץ להם למכור את הבית", מספר אש. "הם מכרו את הבית, אך המשיכו להתנהל בגירעון — נכנסו שוב למינוס ולהלוואות, אבל כבר לא היה להם בית למכור. מה שהיועץ היה צריך לעשות מלכתחילה זה לטפל בהלוואות ובמינוס שלהם ולהקנות להם הרגלים לחיות במסגרת התקציב שיש להם. הוא לא טיפל בהרגלים שלהם. הוא פשוט נתן פתרון נקודתי רע".

בהקשר זה אומר אש כי חשוב לבחור ביועץ עם ידע והכשרה גם בתחום הכלכלי וגם בתחום ההתנהגותי, ולא באנשים שמגיעים רק מתחום המספרים — כמו רואי חשבון — מכיוון שהם לא יכולים לפתור את הבעיה במלואה. "אני ממליץ שמי שמחפש יועץ יוודא שהוא חבר באיגוד היועצים לכלכלת המשפחה. זה מבטיח לו שהוא עבר את ההכשרה המתאימה, עשה קורס עיוני, שבו גם צבר ניסיון בסיסי מתאים, וכן שהוא חתום על מערכת אתיקה ושהוא מעודכן", מדגיש אש.

לאילו משפחות היית ממליץ ללכת לייעוץ?

"רוב המשפחות בישראל אינן מנהלות את העניינים הכלכליים שלהן. בראש ובראשונה הייתי ממליץ למשפחות שלא חוסכות מספיק ללכת לייעוץ כלכלי, כלומר כאלה שמוציאות בהווה ולא חוסכות מספיק לעתיד. משפחות רבות חושבות שהמצב שלהן בסדר, כי כרגע אין להן מינוס. אבל כשאתה מסתכל על תוכנית עתידית אתה רואה שאין תוכנית ריאלית.

"בנוסף, הייתי ממליץ על כך לאנשים שנמצאים במקום עבודה לא יציב, למי שעומדים לצאת לפנסיה (בעיקר מוקדמת), שעוברים תהליכים כמו גירושים או שהתאלמנו, אנשים שמתכננים להרחיב את המשפחה, עוברים דירה או עושים שיפוץ גדול - כל אלה הן נקודות זמן שבהן מהלך החיים הרגיל עובר שינוי, לעתים דרמטי, ובהן כדאי לבוא לקבל ייעוץ".

אין תמונה
רוב האנשים לא יודעים לבנות תקציב

גם מועד ההגעה ליועץ כלכלי עשוי להיות קריטי, לטענת אש. לדבריו, 4.7% מהמשפחות בישראל אינן עומדות בתשלומי המשכנתא, וברוב המקרים זה כתוצאה מכך שהן קנו בית גדול מדי כשהיו זוג צעיר - בלי להתחשב ביכולת שלהן כשייוולדו להם ילדים.

"שינוי התנהגותי 
— לא מספרי"

כיצד מתבצע בפועל ייעוץ כלכלי? קופלנד מתאר את השלבים: "השלב הראשון הוא שיקוף הנתונים. אנחנו מנטרים את עיקר ההוצאות וההכנסות של השנה האחרונה כדי להבין את תמונת המצב, ובודקים גם את החובות והחסכונות. אחר כך אנחנו מתחילים בשלב שאנחנו קוראים לו 'חתירה לאיזון'. מתחילים תהליך שבו רושמים כל חודש את ההוצאות וההכנסות של המשפחה בפועל. מתוך זה בונים תקציב ראשוני, ומוודאים שהמשפחה מתנהלת על פי התקציב - כלומר, בודקים אם בנינו תקציב שמתאים למשפחה, מפני שיש הרבה שינויים תוך כדי תנועה, ולא תמיד המשפחה יכולה לעמוד בתקציב. לעתים יש הפתעות, מגלים דברים שהמשפחה שכחה לציין, ומתאימים את התקציב לצרכים המעודכנים של המשפחה.

"אחרי שרואים שהמשפחה עומדת ביעדים האלה, אנחנו נכנסים לשלב של בניית תוכנית הבראה. זה בעצם לקחת את כל החובות ואת המרכיבים של המשפחה, ולבנות תוכנית מקיפה לטיפול בהסדרי החובות, הנושים ודומיהם. כל זה קורה רק אחרי שאנחנו יודעים שהמשפחה חיה באיזון באופן שוטף ונשארו לה רק החובות הגדולים".

קופלנד אומר כי בשלב זה עושים תכנון עתידי וסיום ליווי. "מתחילים לחשוב על תקציבים של אירועים בלתי־צפויים וחוסכים בצד לכל מיני דברים - כל משפחה לפי היעדים והמטרות שהיא מגדירה. אנחנו נותנים כלים. לכל שלב כזה יש כלים פרקטיים, ואנחנו מלמדים את המשפחה איך להתמודד עם ניהול כלכלתה. כל התהליך אורך שישה־שמונה חודשים".

לדברי קופלנד, גם אחרי שהתהליך נגמר, המשפחות יודעות לאן לפנות במקרה הצורך. כך, העיקרון מאחורי העבודה הוא להשאיר בידי המשפחה את הכלים ואת התפישה הנכונה של התנהלות כלכלית ותקציבית עצמאית. "חשוב להדגיש שהשינוי הוא לא מספרי - אלא התנהגותי. זה החלק המרכזי של התהליך, וכשרוצים לשנות התנהגות, לוקח הרבה זמן להטמיע זאת. אלה תובנות חדשות, פתאום צריך לחשב קניות בסופר, דלק, חשמל ועוד".

"עוצרים את 
כדור השלג"

אפשרות נוספת לקבלת סיוע והכוונה כלכליים למשפחות, ללא תשלום, היא מעמותת ידיד - ששואפת לצמצם פערים חברתיים ולקדם יכולות כלכליות של אוכלוסיות מוחלשות. לעמותה מרכזי זכויות בקהילה ב–16 יישובים בישראל. אף שבעמותה מציינים כי הם מסייעים בייעוץ כלכלי לא רק לאוכלוסיות שנמצאות בקשיים, אופי העמותה, ששמה דגש על מיצוי זכויות, מתאים יותר למשפחות שנמצאות בחובות.

"הטיפול שלנו במשפחות שמגיעות אלינו הוא הוליסטי", מסבירה יהלום עוזרי, מנהלת מרכז זכויות של קרית גת בעמותת ידיד. "אם אדם בא עם חוב לחברת סלולר, למשל, אנחנו לא מטפלים רק בחוב - אנחנו בודקים אילו זכויות הוא יכול למצות מעבר לחברת הסלולר, שיעזרו לו לסגור את החוב הספציפי וחובות אחרים. כך, למשל, אנחנו מבקשים רשימת תיקים מההוצאה לפועל כדי לראות אם יש לו עוד חובות. עוברים על המשכנתא, אם יש כזו, ובמקרה שהוא גר בשכירות בודקים אם הוא זכאי לסיוע בשכר דירה או לדיור ציבורי. אנחנו בודקים זכאות למס הכנסה שלילי, ומנסים לבדוק את כל האפשריות שיש לאדם — לראות תמונה הרבה יותר רחבה, ולא רק לטפל נקודתית בחוב מסוים".

לטענת עוזרי, אמנם רוב הפונים אליהם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, אך יש גם כאלה ממעמד הביניים. "מי שמגיע ממעמד הביניים פונה אלינו בעיקר בנושא של משכנתאות ודיני עבודה, אבל זה יכול להיות בהחלט עוד דברים - משהו ששינה את המרקם המשפחתי, מחלה ממושכת של אחד ההורים, הונאה או הסתבכות בתרגיל עוקץ. במצבים כאלה משתנה פתאום משהו בהכנסה. גם חוב לביטוח לאומי או לארנונה, שהוביל לעיקול חשבון ולחזרת תשלומים, הם כדורי שלג שמובילים לכך שאנשים מאבדים את הרגליים והידיים".

אבי ואיילת וולפסון
אבי ואיילת וולפסון

"הייתי רגילה לכך שאם אני רוצה משהו - אני קונה"

"פנינו לקבל ייעוץ כלכלי בערך לפני שנה, אחרי שבמשך הרבה זמן ראינו שאנחנו ממש לא סוגרים את החודש והמינוס לאט־לאט התחיל לגדול — לא בצורה רצינית, אבל הרגשנו שזה לא בשליטתנו, ואם נמשיך ככה הוא ימשיך ויתפח", מספרים איילת (27) ואבי (32) וולפסון מלוד, שעברו תהליך של ייעוץ כלכלי בפעמונים.

לדבריהם, הם עברו מלוד למודיעין כדי לחסוך בשכר דירה, אבל זה לא הספיק. "ניסינו להבין איך אנחנו יכולים להצליח לסגור את החודש. ידענו שאנחנו צריכים להמעיט בהוצאות ולחסוך, אבל לא ידענו איך לעשות את זה", הם אומרים. בעקבות זאת, פנה הזוג לפעמונים, "שאמרו לנו שלפי המגמה, אם לא נלמד להתנהל כנראה שנבוא אליהם בעוד כמה שנים במצב קשה יותר".

הזוג מספר כי "בתהליך שעברנו בעמותה היה לנו מלווה אישי, שממש ישב אתנו על כל דבר — עבר אתנו על כל החשבונות ובדק על מה אנחנו מוציאים כסף. עשינו שיקוף של ההכנסות וההוצאות שלנו — כמה אנחנו מוצאים על כל דבר: אוכל, ביגוד, בילויים, חשמל — והכנסנו את הכל לתוך תקציב חודשי. בפגישות הראשונות הוא הגיע אלינו בשמונה בערב ויצא מפה באחת בלילה. הטיפול הוא עד הסוף והמסירות מוחלטת. גם במהלך השבוע הוא בדק שאנחנו עושים את הדברים שסוכמו ומדי פעם שלח הודעות".

בעקבות התהליך, איילת ואבי מתארים שיפור משמעותי במצבם הכלכלי. "השינוי המרכזי הוא במודעות", אומרת איילת. "אחרי שיושבים על כל הפרטים, פתאום מתגלים דברים שאתה לא שם לב אליהם ביומיום". אבי מוסיף: "למשל, הוצאות מזדמנות לאורך השנה שצריך להכניס לתקציב חודשי".

הם מציינים שעיקר החיסכון אצלם הוא בבילויים. איילת מדגישה כי "אנחנו נהנים ועושים הכל, אבל מודעים יותר לכך שלא נכון לצאת לבלות כל הזמן, אלא במידה. הנקודה היא תכנון".

איפה היו הקשיים?
אבי: "לשנינו יש בעיה גדולה של ארגון. זו הסיבה שבעצם פנינו לפעמונים. הם מלמדים אותך איך לארגן את הדברים. לפעמים היה קשה לנו להושיב את עצמנו לעשות את המשימות. היינו צריכים מישהו שיקבע אתנו זמן, כי אנחנו נוהגים לדחות את המשימות שלנו. המערכת היתה טובה מאוד בזה, אבל בהתחלה היועץ יכול היה להגיע אחרי שבוע ולראות שיש דברים מסוימים שדחינו ואפילו לא הספקנו לעשות".

איילת: "היה לי קשה פתאום להיות על המשמר, ולחשוב לפני אם אני קונה או לא. הייתי רגילה לכך שאם אני רוצה משהו — אני קונה. ופתאום זה השתנה: יש תקציב לבגדים, יש תקציב לקוסמטיקה ויש לאוכל. כל הזמן צריך לחשוב אם לקנות או לא, אם אני ממש חייבת את זה או לא".

לדבריה, "לא הייתי מודעת למצב הכלכלי שלנו כל הזמן. זה היה אבי שמטפל בחשבונות ורואה מה קורה בחשבון הבנק שלנו. לפעמים הייתי אומרת לו: 'אל תגיד לי מה קורה בבנק'. כיום שנינו צריכים לדעת בדיוק מה קורה ולקח לי זמן להתרגל לזה".

איילת מסבירה כי היא מעדיפה את המצב החדש. "המצב כיום פחות מלחיץ אותי, כי אני יודעת שלפעמים אני יכולה לבזבז כסף. לפני כן חשבתי שאני מוציאה סכומים אף שאני לא יכולה והייתי בלחץ מזה. זה שם אותי במקום של מודעות — לדעת מה קורה, לדעת לחסוך ולדעת מתי אני יכולה לפרגן לעצמי".

אבי מציין כי הוא לא מסתיר בפני חברים ומכרים שהם הלכו להתייעצות כלכלית בפעמונים. "אני מספר לאנשים וממליץ להם על כך כי זה חשוב וממש יכול להציל חיים. אני גם לא חושב שאם הייתי משלם למישהו הייתי מקבל תוצאה טובה יותר".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

 

כתבות נוספות:
ההתלבטות של נאמני מגה: תנאי העובדים או מחירי המזון
נתניהו יחליט בימים הקרובים מי יהיה הממונה על ההגבלים העסקיים