העיקר שמצאנו גז

הגאות בשווקים, התעוררות שוק ההנפקות, רשתות התקשורת שמוקמות וכמובן תחילתו של חודש אוגוסט מובילים אותנו לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בהפיכתנו לעולם גלובלי יותר, קטן יותר, ושטוח הרבה יותר. אני מדבר על הנפקת חברת הסטארט אפ, נטסקייפ, אשר פיתחה את דפדפן האינטרנט המסחרי הראשון, ב-9 לאוגוסט 1995.

הנפקה זו זכתה לימים במקום של כבוד בתור אחד האירועים החשובים בספרו המצוין של תומס פרידמן, "העולם הוא השטוח".

זהו גם זמן טוב לעשות חשבון נפש נוקב לעצמנו.

נטסקייפ הונפקה בתקופה שמהפכת המחשבים האישיים כבר הייתה בעיצומה וכשבוע לפני השקת תוכנת הדגל של מיקרוסופט - מערכת ההפעלה חלונות 95. קצב מכירות המחשבים האישיים היה בשיאו והציבור היה צמא לחידושים, זמן מושלם בכדי לחשוב על המהפכה הבאה - מהפיכת האינטרנט.

הדואר האלקטרוני באותה שנה כבר תיפקד ושיפר בצורה משמעותית את תעבורת המידע אך העולם חיכה לדבר הגדול הבא, המוצר שיצעיד אותו לעבר שנות האלפיים, נטסקייפ הייתה בדיוק שם.

החברה הציגה דפדפן אינטרנטי מהיר וידידותי שפותח כשנתיים קודם עוד בתקופה שהאינטרנט נתפס ככלי לשיתוף מידע אקדמי ותו לא ומנה רק כ-50 אתרים. קשה להאמין אבל לנטסקייפ באותה תקופה היו 12 משתמשים בלבד.

ההצלחה הייתה מיידית ומסחררת, בתוך כשנה הצטרפו לחברה מיליוני משתמשים, משרדי ממשלה וחברות רכשו את התוכנה ומיליוני אנשים פרטיים קיבלו לידיהם את התוכנה בחינם. מייסדי נטסקייפ הבינו כבר אז שהשגת מסה קריטית של לקוחות היא היא זאת שתוביל את מהפיכת המידע.

וכך היה - מהפיכת האינטרנט הקפיצה מדרגה נוספת את מכירות המחשבים האישיים, מנועי חיפושי, מעבדים, מכירות שבבים, פרסומות, הימורים ומה לא? למעשה נטסקייפ היוותה אחד מאבני הבניין החשובים ביותר ביצירתו של ענף כלכלי חדש, ענף שמגלגל מאות מיליארדים של דולרים מידי שנה האינטרנט.

מדינת ישראל לא נשארה מאחור

"המוח היהודי" ידע, כמובן, גם הוא להרוויח מהאינטרנט ולהרוויח טוב. פיתוחים ישראלים רבים כגון מעבדים זהירים, רכיבי תקשורת, ציוד תשתית מתקדם, פרוטוקולים חדשים להעברת נתונים עזרו בבניית רשת האינטרנט העולמית ויצרו עשרות אלפי מקומות עבודה. חברות הענק לא יכלו להתעלם מהפוטנציאל שטמון פה והחלו לבצע השקעות עתק.

אינטל הקימה מפעלי ייצור והשקיעה הון במחקר, מיקרוסופט הקימה מרכז פיתוח מתקדם וגוגל ויאהו פיתחו גם הן זרוע פעילות בישראל (ואלו כמובן רק חלק קטן מהדוגמאות). והכול רק כדי ש "המוח היהודי" יישב וימשיך לחשוב ולפתח את מוצרי הדור הבא - פשוט מושלם.

האומנם

לצד החיוכים, הנוסטלגיה והכסף הגדול התחיל להיווצר בישראל מצב מדאיג אשר מחייב חשבון נפש נוקב. האם אנו עושים ככל שביכולתו לשמור על יתרוננו היחסי והבולט בתחום הטכנולוגי,האם אנו יכולים להישאר אדישים לנגד הירידה ברמת החינוך, והאם המדינה אכן עושה ככל שביכולה בכדי לשמר את המשאב הגדול ביותר שלנו ,ההון האנושי.

התשובות הן כמובן לא לא ולא.

מבט על החינוך בישראל מציג את התמונה כולה, והיא אינה ורודה כלל: נכון בישראל בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית במספר הזכאים לבגרות אולם הישגי התלמידים בישראל במבחנים בינלאומיים מטילים צל על הישגיהם בבגרויות. במבחן פיזה שנערך ב־ 2006 ניצבה ישראל במקום ה־ 40 מתוך 57 מדינות בקריאה, במקום ה 37 מתוך 57 במדעים, ובמקום 31 מתוך 40 במתמטיקה. במבחן פירלס דורגה ישראל ב־ 2006 במקום 31 מתוך 45 ובמבחני טימס 2007 דורגה ישראל במקום 24 מתוך 49 במתמטיקה ו־ 25 מתוך 49 במדעים. ישראל לא רק מדורגת במקום נמוך יחסית במבחנים הבינלאומיים, אלא גם מובילה בפערים בין ציוניהם של תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך - כלומר הפערים ממשיכים לגדול. התוצאות אינן מפתיעות כלל, נוכח העובדה כשבכיתה ממוצעת בישראל לומדים 32.8 תלמידים בכיתה בהשוואה ל 23.8 במדינות ה OECD.

בה בעת, מעמדו של המורה בחברה הישראלית מעולם לא היה נמוך יותר ומערכת החינוך מתקשה למצוא כוח אדם איכותי שיכשיר את דור העתיד. הרפורמה שדרושה היא אדירה בזמן שמורה בישראל מרוויח כ 68% מהתוצר המקומי לנפש (במונחי כוח קניה) מרוויח עמיתו האירופאי כ 128% מהתוצר המקומי לנפש פשוט מושלם.

החינוך מהווה רק בעיה אחת

החינוך אמנם מהווה את הבעיה העיקרית בניסיון לשמור על מעמדנו הטכנולוגי אך מדובר רק בשלב הראשון, מדינת ישראל חייבת לחשוב על פתרונות יצירתיים שיעצרו את בריחת המוחות המאסיבית, יפתו עוד ועוד חברות להשקיע בישראל, ימגרו את ההפרה הכול כך בוטה של זכויות יוצרים בישראל ויילחמו בשורה ארוכה של תחלואים אשר עשויים לפגוע בקטר הצמיחה העיקרי של המדינה ההיי טק.

לסיכום

בשעה שהשקל ממשיך להתחזק, רמת החינוך יורדת והכדאיות הכלכלית של להעסיק מדען ישראלי הולכת ויורדת, ובשעה שבמקביל עשרות אלפי סטודנטים בהודו רוכשים השכלה ראויה ודורשים כרבע משכרו של מהנדס ישראלי זה הזמן לעשות חשבון נפש. ממדינות רעבות הפכו מדינות העולם השלישי למדינות רעבות לידע להצלחה, לכוח ולכסף.

אם נישאר קפואים והמדינה לא תתחיל באופן מיידי בעידוד משקיעים, בהורדת מס החברות, בגידול בתקציבים של המדען הראשי וחשוב מכל - בהקצאת משאבים בלתי נדלים לחינוך. אנו עלולים למצוא את עצמנו ,כמו נטסקייפ, בתוך שוקת שבורה בה איבדנו את יתרוננו היחסי היחידי - ההון האנושי.

העיקר שמצאנו גז.