"בואנה, הפתעת אותי", פונה אליי אחד הבחורים, בהפסקה, רגע לפני החזרה לכיתה. הוא מתקרב אליי בזמן שאני מתקדמת לעבר הדלת, ומישיר מבט. "תאמיני לי, ממש הפתעת אותי, את ממש לא נראית אחת כזאת שלומדת תואר דו-חוגי באוניברסיטה ויוצאת למשלחות באוניברסיטאות בחו"ל".
אני נעצרת במקום ומרימה מבט אל הבחור, כדורגלן בשנות העשרים לחייו ממוצא דרוזי. רק לפני דקה עוד ישבנו יחד בחצי מעגל, סיפרנו קצת פרטים יבשים והצגנו את עצמנו בפני הקבוצה, אבל הוא מרגיש מספיק נוח בשביל לאבחן לי את רמת האיי.קיו. חמוד. "סליחה?", אני מחייכת בהפתעה, "אז איך אני נראית בדיוק?".
"לא יודע, פקאצה כזאת", הוא עונה ומשחרר חיוך רחב ומרוצה. "נו, את יודעת".
אני מביטה בו עוד רגע, צוחקת ומסתובבת לצד השני. כשהתנדבתי להגיע ליום המיונים של העונה החמישית של האח הגדול כמתמודדת מן המניין היה לי ברור שאפגוש טיפוסים מיוחדים, אבל לא חשבתי שכל כך מהר גם אני אהפוך למישהי שרוצים להדיח. מילא לרמוז שאני נראית טיפשה, אבל כששעה קלה מאוחר יותר הבחורה הממושקפת שנלחמת למען הנהגת עונש המוות בישראל קובעת בפני כולם שאני "סוג של עב"ם", הצד המרוקאי שמעולם לא היה בי מתעורר. בינינו, היא בעצמה לא נראתה כעצם הרבה יותר מזוהה ממני.
ואולי זאת דווקא השעה שמוציאה ממני את כל זה. התכנסנו כאן כבר בשמונה וחצי בבוקר, לשלב השני של האודישנים בדרך להיות הקותים, השפרות או האלירז הבאים, ומנת קפאין אחת תוך כדי נסיעה לא באמת מספיקה לי כדי לשחרר את הסאנשיין שבי החוצה. עד שזה יקרה, אני מוצאת את עצמי יושבת עם עוד כ-16 איש מול שורת הבוחנים ומנסה לדגמן את החיוך הכי נונשלנטי שאני יכולה. עורך המשנה אלון ימין יושב שם, ולצידו המפיקה הראשית גרניט נוחם, המלהקת הראשית קרן מלאכי ושתי מלהקות נוספות. במרכז, לפניהם, מושך את רוב תשומת הלב, האח הגדול בעצמו, יורם זק, המכהן גם כעורך ראשי וכבמאי התכנית. "אתם צריכים לקוות שלא תשמעו מאיתנו בקרוב", הוא מסביר בקול רגוע לקבוצה הנרגשת. "התשובות השליליות יגיעו ראשונות, החיוביות יגיעו רק שבועות בודדים לפני תחילת התוכנית. בכל מקרה, הכל יכול לקרות ושום דבר לא סגור. עד שהדלת לא נסגרת מאחוריכם, אתם לא דיירים בבית האח הגדול". בניית מתח, אהבתי. שנתחיל?
"חמודה, את פשוט חווה אורגזמה"
התחרות האמתית, יודע כל מי שהיה כאן, מתחילה הרבה לפני שנכנסים לכיתה. מתוך 20 אלף האנשים שנרשמו לעונה החדשה ועשרת אלפים האנשים שזומנו לאודישנים, רק כ-480 התבקשו להגיע לשלב הדינמיקה הקבוצתית – ומבחינתם, שום רגע הוא לא מוקדם מדי כדי לנסות ולזרוח. כבר משלב ההמתנה בחוץ אפשר לזהות את המבטים הבוחנים ואת התחרות הסמויה על תשומת הלב, שגורמת לרבים כאן לפלוט לאוויר אמירות משולחות רסן אפילו אם אף אחד לא ממש מקשיב. גם האינטראקציה החברתית כבר בשיאה, וכולם מחפשים להדביק תוויות. הבחור שגילח את הזקן דווקא באזור הסנטר ועונד על ידיו שלשלאות מוגדר כ"מוזר", והצעיר מאשקלון ש"לא אוהב יותר מדי שאלות על הבוקר" הוא "ערס אמיתי". אני תוהה לעצמי איזו סטיגמה אני הספקתי למלא, אבל בדיוק אז מזמינים אותנו להיכנס פנימה.
את שלב הדינמיקות הקבוצתיות, המועבר לכ-30 קבוצות המורכבות מ-16 אנשים בכל פעם, מנחה פסיכולוג קליני וכולל שורה של שלבים ומשימות. מתחילים בהצגה עצמית, ממשיכים במשחק קלפים שבו בוחרים קלף אחד ועליו תמונה שהכי מייצגת את האישיות של המתמודד, וחברי הקבוצה גם מתבקשים להעריך זה את זה ורואים בכך הזדמנות לשלוף ציפורניים. כל אחת מההפעלות אורכת כשעה ורבע, ובין לבין יש הפסקות קצרות המספיקות לביקור חפוז בשירותים ולהכנת נס קפה על חשבון האח. בסיום הדינמיקה בכיתה תודיע אחראית המועמדים, רווית, על האנשים שנבחרו להיכנס לראיון נוסף. מה זה בדיוק אומר? אף אחד מאתנו לא ממש יודע.
הפעילות מתחילה, ומהר מאוד אני צוללת אל תוך עולמם של החברים החדשים שלי. יש כאן בחורה שאיבדה מחצית ממשפחתה בפיגוע, צעיר שיצא לפנסיה בתחילת שנות השלושים לחייו ובעלת חנות אביזרי מין בת 57 שדוחסת את חפיסת הסיגריות לחזייה כשהיא מתבקשת להציג את עצמה. "המטרה שלי היא להפסיק לטאטא את נושא הסקס מתחת לשטיח", היא פותחת. "אני מאוד ישירה ואף אחד לא יוצא מהחנות שלי עם אביזר בלי שאני יודעת בוודאות שהוא יעזור לו. היום גם אנשי עדות המזרח מגיעים אליי, ואפילו דתיים ואתיופים נפתחו לרעיון". כמה דקות מאוחר יותר, כשאחת המשתתפות האחרות מספרת על חיבתה הרבה לניקיון היא ממהרת לפרש: "חמודה, את פשוט חווה מזה אורגזמה".
קשה להתבלבל: מי שהגיע לשלב הדינמיקות הוא בדרך כלל אדם מעניין וייחודי. הבלגן מתחיל כשהוא פוגש את 15 האנשים המעניינים לא פחות שלצידו, ומתחיל איתם במאבק פטפטני במיוחד. התוצאה: קרוב לעשרים בני אדם הניצבים מול פסיכולוג מנחה וצוות שופטי ההפקה ומנסים להוכיח שהם מיוחדים וראויים להיות דיירי הבית.
"יש אנשים שמזיעים מדי בניסיון להתבלט, ואותם אנחנו לא מחפשים כי המאמץ הלא טבעי הזה יורגש גם בחוויה של הצופה בבית", מסביר זק בשיחה מאוחרת, כשהוא ממתין לקבוצה נוספת שאמורה להגיע למיונים. "לא כל מי שמגיע לבית האח צריך להיות דומיננטי בטירוף, וזאת הטעות של הרבה מהמתמודדים. אתה לא צריך להיות בולט מאוד, אתה צריך לסקרן אותנו – להיות מקורי, שנון, אינטליגנט, בעל הומור. בדינמיקה יש המון מקום למקוריות וכל אדם שימכור שם משהו שהוא רק שלו, יעניין אותי".
חוסר הבנה נוסף הרווח אצל המתמודדים באשר לדרישות התפקיד, מעיד זק, קשור למה שאפשר לכנות "הסיפור קורע הלב". "הרבה מפרטים כאן את סיפור חייהם בתקווה שהוא ירגש, אבל מה שהם לא תמיד מבינים זה שזה לא כל כך חשוב", הוא אומר. "אותי אנשים מעניינים באיך שהם מספרים סיפור, כל סיפור, ופחות במה שהם מספרים. האישיות והכריזמה שלהם היא זאת שתעביר לצופים לדיירים האחרים את רוב הזמן בבית, ולכן היא משחקת תפקיד הרבה יותר חשוב. אנחנו לא מחפשים סיפורי סינדרלה. מה שכן, לפעמים אנחנו בוחרים לתת את הבמה דווקא לאאוטסיידרים, כמו תמיר למשל, שנלחמו במהלך חייהם על הצורך להראות, על הצורך שיאהבו אותם".
"מליהיא גרינר יצאה אש"
הדינמיקה ממשיכה, הופכת מתישה, וככל שאנחנו נדרשים להיפתח יותר בפני הקבוצה מתגלים גם רבדים עמוקים יותר של המשתתפים. סיפורים על התמודדות עם שכול והטרדות מיניות נזרקים לאוויר, וגם כמה ויכוחים מתלהטים די מהר. "אם מישהו שונא הומואים למשל, או ערבים, נשבץ אותו דווקא בקבוצה שיש בה אדם כזה כדי לראות איך הוא מגיב", מגלה זק.
זה בכלל שלב שבו אתה כבר מצליח להתאהב במועמדים? יודע מי יהיה מעולה בעונה?
"יש דיירים שהתאהבתי בהם מהרגע הראשון. אצל ליהיא גרינר, למשל, זה היה ברור. יצאה ממנה אש בדינמיקה. גם 'אלעד הגמד' וג'קי מנחם בלטו בשלב הזה. ג'קי הצחיק את כולם בטירוף עם הדיבור שלו והבעות הפנים, וכבר אז קלטתי שיש בו משהו אחר. זה לא קורה תמיד שאני מזהה. אלירז, למשל, היה גבולי בדינמיקה, כמעט לא העברנו אותו. התלבטתי לגביו ומה שהכריע היה זה שקלטתי שנשים אוהבות אותו ונדלקות עליו מהר מאוד. הוא לא היה נראה לי אחד כזה, אבל במהלך הדינמיקה ראיתי שבחורה מאוד אטרקטיבית נוגעת בו ומתחילה איתו, וזה מה שהביא אותו לשלב הבא בחדר האח הגדול, שם כבר היה מעולה".
שלב "חדר האח הגדול" הוא השלב אליו עוברים חלק מהמתמודדים שמצאו חן בעיניי ההפקה. הם מתיישבים כבר באותו היום על ספת האח, בדיוק כפי שנראתה בעונה שעברה, מחבקים את כרית הפרווה האדומה ומתחילים בשיחה עם דמות ה"אח", אליה נכנס זק בקלות בחדר הסמוך, כשמסביבו שאר אנשי הצוות. אם יעופו שם ניצוצות, זה עשוי לשנות את חייהם. "זה שלב חשוב כי הדיאלוג עם האח הוא חלק מרכזי מהדמות שלהם בתוך הבית", מסביר זק. "אצל אלין קלטנו כבר בדינמיקה שהיא לא 'בלונדינית מטומטמת', אבל היא לא הייתה מרפקנית וגם לא ממש גנבה את השואו. בחדר האח הגדול, לעומת זאת, היא הייתה מצוינת ומאוד אהבתי אותה. שם הבחנתי שיש בה המון חן. אם תשאלי אותי, בעייני הרגעים הכי טובים שלה גם במהלך העונה היו שם, בתוך חדר האח הגדול".
לצד זק, יושב בחדר הקטן גם הפסיכולוג הקבוצתי, שליווה את המתמודד עוד מהשלבים המוקדמים של היום. "אנשים נפתחים כאן וחושפים סיפורים אישיים, והתפקיד שלי הוא אמנם להנחות את הדינמיקות וללוות את חדר האח, אבל גם לוודא שהמועמדים עוברים את השלבים האלה בצורה מכובדת", הוא אומר. "אני מנסה לשים לב שהם מרגישים בנוח עם מה שהם מספרים, ולא שואל פרטים מעבר למה שהם מעוניינים לחלוק. כמובן שרבים מהאנשים שמגיעים למיונים הם חסרי עכבות ובעלי מידה מסוימת של קיצוניות, אבל אחד צריך לוודא שהתכונות הללו מאוזנות מספיק. התפקיד שלי הוא להזהיר את ההפקה במקרה שבו אני מזהה מועמד שעלול לא לעמוד בלחץ אם ייכנס לבית".
כבר הזהרת מפני מקרים כאלה השנה?
"תראי, היו כמה דינמיקות שהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר. באחת מהן מתמודד לא הצליח לשבת בשקט והסתובב במעגלים במהלך כל הפעילות, באחרת בחורה הגיעה בלבוש ברבי מינימלי, הדגישה כמה היא נראית טוב והחליטה להרים את הבגד ולחשוף בפנינו את הישבן. אמרתי להפקה שייתכן שיש לה בעיה שיפוטית שלא מאפשרת לה להבחין בין טוב ורע. את ההמלצות שלי לוקחים בחשבון, ובכל מקרה, לפני הכניסה לבית, המתמודדים עוברים בדיקות מעמיקות יותר עם פסיכולוגית נוספת, שמלווה אותם גם לאורך העונה".
נושא הליווי הפסיכולוגי של מתמודדי האח הגדול עורר, כזכור, סערה תקשורתית עם פרסום "פרשת הכדורים הפסיכיאטרים". משרד הבריאות מינה אז ועדה מיוחדת שתבדוק את הנושא, והשבוע היא פרסמה את ממצאיה. הוועדה נמנעה מלפרסם מסקנות אישיות נגד ד"ר אילן רבינוביץ, הפסיכיאטר שליווה את המתמודדים בעבר, והסתפקה בקביעת כמה עקרונות מנחים לטיפול במתמודדי תכניות ריאליטי. בין היתר קבעה הוועדה כי יוקם צוות בלתי תלוי שיקפיד על בריאותם הנפשית והפיזית של המתמודדים, וכי יש להתנות השתתפות בתוכניות ריאליטי בחתימה על מסמך המאשר כי המועמד מודע לכך כי ייחשף במהלך התוכנית לגורמי לחץ שעשויים להביא למצוקה נפשית. בעונה הקרובה של האח הגדול, בכל מקרה, תלווה את המתמודדים עובדת סוציאלית, וזאת בנוסף לפסיכולוגים המלווים אותם בשלבי המיון ולאורך התוכנית.
המטרה: תוכנית על נהגי מוניות
בחמש וחצי אחר הצהריים, אחרי שאני נפלטת מותשת מהדינמיקה שלי, מתייצבת כבר קבוצה נוספת – והכל מתחיל מחדש. האמת? כשמביטים מהצד השני, הצד של השופטים, הכל נראה אחרת. בכל פעם שמתמודד מדבר אנשי ההפקה מציצים בלפטופ קטן הניצב מולם ומניחים לנגד עיניהם את הפרטים האישיים שלו ואת תמונתו כדי לא לפספס כלום בים הפרצופים שמסביב. לאחר כעשר שעות של האזנה רצופה למתמודדים, נדמה שזק מאבד את הריכוז לרגע, אבל דווקא אז הוא מזהה את המתח המיני שנוצר בין שני מתמודדים ומסמן לעצמו הערה.
גם הפעם ההרכב ססגוני: רקדנית הבטן יושבת לצד המאפרת לשעבר, ולצידן גבר חסון בן 53 הנראה כגרסה האינדיאנית ליוסי בובליל. בגיל צעיר, הוא מספר, החל לעבוד בהובלות – ועד מהרה זיהה שהכוח הפיזי שלו יכול להיות שימושי גם במקצוע אחר: גניבת ופריצת כספות. "נקראנו כנופיית 'חור בקיר'", הוא צוחק, "מהר מאוד התחלתי עם סמים קשים ובגיל 28 כבר נכנסתי לכלא ל-13 שנים". הקבוצה משתתקת בבת אחת והוא ממשיך ומספר שהיום, לאחר שחבר לשבט בדואי, הוא מתגורר במדבר יהודה ומעביר את ימיו בפיסול ובשמירה על קשר עם נכדיו, המשתייכים לחסידות ברסלב. "האמת שלא הייתי ניגש לכאן ונרשם בעצמי, פשוט התקשר אליי מלהק מהתוכנית וביקש שאגיע", הוא אומר. "לא האמנתי, חשבתי שהוא מנסה להתחיל איתי, אבל הצליחו לסקרן אותי. הסקרנות הרגה את החתול".
פ', ציירת יפהפייה בת 22, מביטה בו ומחייכת חיוך כובש. היא ילידת טבריה שעזבה עם משפחתה לחו"ל בגיל צעיר, וכשהייתה בת 18 החליטה שהיא חוזרת. בתחילה הקימה בדיזנגוף סנטר גלריית אומנות, אבל העסק לא השתלם והיא החלה לעבוד כברמנית וכמוכרת בחנות בגדים יוקרתית. "אני אדם שקט", היא מסבירה בקול תמים, "הייתי רוצה ללמוד יותר על עצמי. על מי שאני ועל איך שאני מתנהגת במצבים קיצוניים. אלה דברים שאני עדיין לא יודעת".
כשהיא נרגשת מדי מכדי לדבר ממהר נ', נהג המונית שיושב לצידה, להציע לה מבקבוק המים שלו. בגיל 56 ועם תינוקת בת יומיים מאשתו השלישית, הוא מדלג באופן קבוע בין אודישנים לתוכניות הריאליטי. "אני באתי לשחק", הוא מסביר, "באתי להיחשף, ואם אהיה טוב, זה יכול להיות בונוס. מי יודע? יכול להיות שיתנו לי מתישהו תוכנית על נהגי המוניות".
זק מסתכל עליו ומגניב חיוך עייף. הרבה עבודה צפויה לו בשנת 2013, אז מתוכננות שתי עונות נפרדות בבית הכי מפורסם במדינה – עונה רגילה ועונת VIP, כשהמיונים לשתיהן מתקיימים במקביל בימים אלה. "האמת שהדיירים בעונת ה-VIP עוברים תהליך מיון הרבה יותר קצר", הוא אומר. "אלה אנשים שמוכרים לכולם, ולכן הם מגיעים בדרך כלל ישירות למשרד שלי ואנחנו מקיימים פגישה מסודרת. למוכרים קצת פחות אנחנו עושים אודישן אחד מול מצלמה, בדומה לשלב הראשון למיונים בעונה הרגילה, למקרה שנצטרך להציג אותם בפני אחד ממקבלי החלטות. החוויה בעונת ה-VIP היא פחות עמוקה משום שהיא מסתיימת לאחר חמישה שבועות, זמן שבו בעונה רגילה רק מתחילה להתפתח העלילה. המתמודדים 'הרגילים' עוברים תהליך הרבה יותר עמוק שמתחיל במיונים הארוכים ומסתיים לאחר שלושה חודשים, או מתי שהם יוצאים מהבית. יש לנו הרבה זמן להיקשר אליהם".
וגם הרבה זמן להציץ להם.
"כל טענה על כך שמדובר במציצנות היא נורא דמגוגית בעיניי. הרי אף אחד לא מציץ כאן בחשאי מתוך איזשהו חרך קטן בקיר. את יכולה לראות את כל האנשים שמגיעים לכאן ולהבין שלא רק שמדובר כאן בהצצה בהסכמה, אלא שמדובר בהצצה מרצון. זה חוזה לא כתוב שברור לשני הצדדים".