תומר ירוחם יושב בבר, וניגשת אליו מישהי. עד כה, ערב רגיל. היא אומרת לו שהוא מוצא חן בעינה. עדיין ערב רגיל. היא מספרת שהיא ביחסים פתוחים, ומזמינה אותו לבוא אליהם הביתה, לווילה ברמת השרון. זה כבר לא ערב כל כך רגיל. "היא נראתה מעולה, הם רצו שאני אבוא איתם לבית שלהם ושהוא יסתכל. אמרתי תודה שהיא בחרה בי אבל לא תודה. מבחינת דת הכי גרוע זה להיות עם נשואה. מה זה, שאני אהיה עם אשת איש? לא, לא. לא אני. בכלל, במין קבוצתי יש משהו שלא מכבד אף אחד. הזמינו אותי כמה פעמים לאורגיות, תמיד סירבתי".
משפט שמתחיל בפלירטוט על הבר ונגמר בבונה עולם – זה תומר ירוחם של "מחוברים" (משודרת ב-HOT3 וזמינה לצפייה בHOT VOD). לא הכדורגלן הקלישאתי, אלא קצת ילד טוב, קצת ילד רע, ומלא הורמונים. ובעיקר, בן 23, מגן בית"ר שלא רק חי חיים של כדורגלן, מיוסר מקצועית אבל דוהר על התהילה, אלא אשכרה יודע לתמלל את איך שהוא מרגיש. "אומרים לי שאני לא כדורגלן טיפוסי, אבל אני לא יודע מה זה אומר", אומר ירוחם, "הרי יש הרבה כדורגלנים שלומדים, אנשים עמוקים שקוראים ספר ולא שומעים רק מזרחי, לא שיש רע במזרחי. בכל מקרה אצל כולנו, קודם כל זה הכדורגל. מה שאני עושה רוב היום זה לרדוף אחרי כדור, אני לא שונה מאחרים".
לרדוף אחרי כדור זה לא ממש חומר ל"מחוברים".
"תמיד אהבתי לדבר על רגשות. זה חוזק להרגיש ואני מפחד מהיום שבו לא ארגיש יותר. ככדורגלן מחוברים יכולה רק להזיק לי – בניגוד לשאר המשתתפים לא באתי לקדם משהו ולא באתי להיות מפורסם = אבל הבנתי שזאת חוויה שאני יכול לעבור, כמו טיפול, רק שלא תארתי לעצמי כמה היא עוצמתית. כשאתה שואל את המצלמה דברים והיא לא עונה, אתה צריך לענות בעצמך".
מה פתרת?
"את נושא הקנאה, שהוא חזק אצלי וקשור לגירושים של ההורים שלי. והאימפולסיביות. אני לוקח ללב יותר מדי, אם אני מרגיש משהו אני מוציא ואז מצטער. פעם הייתי יותר גרוע. אם הייתי מפסיד במשחק, הייתי יכול לצעוק על הבת זוג שלי שהיא לא הכינה לי אוכל טוב, ובגלל זה הפסדתי, ולמה אכלתי פחמימות ולא חלבונים. מי שמכיר אותי תמיד ידע לא לתת לזה יותר מדי משקל".
בשביל החשיפה הזאת ירוחם היה צריך לקבל את האישור של קבוצת הכדורגל שלו בימים בהם היחסים ביניהם לא היו בשיא. המתח מורגש - תומר, שגדל בבית"ר והיה קפטן נבחרת ישראל לנערים בעברו, מצא את עצמו על הספסל ברוב העונה החולפת. במהלך "מחוברים" הוא עובר בהשאלה למכבי יבנה ומקווה להתגלות שם סוף סוף, מה שקורה אחרי זה הוא לא ממש ספוילר עבור מי שעוקב אחר ליגת העל - תומר חזר לבית"ר, ועדיין לא עשה את הפריצה שלו. אולי בעונה הבאה. "שיחקתי סביב 8 משחקים מתוך 30 בעונה, זו לא הזדמנות אמיתית", הוא אומר, "אבל במכבי יבנה אני מרגיש שהשגתי את המטרות שלי. אם הייתי טייס ללא שעות טיסה לפני כן, זה לא המצב עכשיו".
הוא בא מבית בית"רי, ימני, פוליטי. סבו היה באצ"ל, אביו פעיל ליכוד ותיק, ועובד כעוזר הפרלמנטרי של צחי הנגבי; אמו עובדת בלשכת ראש העיר של מודיעין-מכבים-רעות. המסלול שלו, הוא ידע מגיל צעיר - יעבור במקומות האלה, אבל יגיע לשם דרך הרגליים. "כילד, כדורגל היה כל עולמי", הוא אומר, "לא הייתי תלמיד טוב, אם יש ילד רחוב, אני הייתי ילד מגרש. הייתי נעלם לאמא שלי עד 10, 11 בלילה, היה ברור שאני במגרש, השאלה היתה רק באיזה מגרש".
כשהיה בן 16 הוריו התגרשו, ותומר, סנדוויץ' בין שתי אחיות - הפך להיות גבר בבית של נשים. באחד מפרקי "מחוברים" רואים אותו שוכב עם אימו במיטה שלה, מתפנק בחיקה באופן שבו קצת מפתיע לראות גבר בוגר. "אני כמו כלב שחושב שהוא גור ולא מודע לגודל שלו", הוא מסביר, "אני לא רואה בזה משהו חריג. כאלה אנחנו, מאוחדים. אנחנו יודעים שאם נתחבק יהיה חם, אז אפשר גם לגור ברחוב ביחד".
עד כמה אמא שלך מעורבת בחיים שלך?
"כמה שאפשר. אני יכול לדבר איתה על כל דבר, זה עמוק כל כך שאני לא יודע מה הסוף של זה. אני גם מאוד קרוב לאבא שלי, אבל זה בנישות אחרות. אבא שלי תמיד היה ביום, בחוץ. הוא ליווה אותי למשחקים ואמא שלי זה בלילה, בבית, זה פן אחר".
אתה גם מאוד מגונן על אחותך הקטנה, ליהי.
"לא רציתי שלאחות שלי יהיה חבר בגיל 15. היא יכולה לחכות ל-18, לא בא לי שהיא תתאכזב ותידרדר בלימודים ותתרחק מחברות. זה כנראה מציף אצלי איך בגיל 15 הייתה לי חברה ששברה לי את הלב כשהתנשקה עם החבר הכי טוב שלי. בכל מה שקשור לאחות שלי אני קצת פרימיטיבי, לא אובר תל אביבי ליברל".
אני לא אבנה בית אם קיים סיכוי הכי קטן שהוא יתפרק
גם בחיים האישיים שלו קשה להגדיר אותו כאובר תל אביבי ליברל. בגיל 23 הוא בוגר שתי מערכות יחסים ארוכות, וכבר שבעה חודשים גר עם הילה קרוגמן, ציירת ודוגמנית בת 27, שגם בעברה חווית ריאליטי בשם TLV" – עושים את תל אביב". אל דירתם בצפון דיזינגוף בתל אביב, הילה ותומר עברו עם המצלמה של מחוברים, רגע אחרי שהיא נפתחה, שבועיים אחרי הדייט הראשון שלהם. "כשהתחלנו לצאת הילה גרה בחיפה ורצתה לעבור לתל אביב, אז יצא שאת הדייטים הראשונים שלנו עשינו תוך כדי חיפוש דירה בשבילה. ופתאום אנחנו באיקאה, צובעים ביחד, ואני בא אליה לאכול צהריים אחרי אימון ובכל פעם מגיע עם תיק גדול יותר, עד שהבנתי שאנחנו גרים ביחד. בשבוע השני שלנו יחד הביאו לי את המצלמה לטסט, ואני אמרתי לה - תהיה איתנו מצלמה. הילה הייתה נגד, היא פחדה ובצדק, אבל לא הייתה לה ברירה".
זה לא מסוכן לגור ביחד כשכמעט לא מכירים?
"זה היה הכי לא מתוכנן בעולם. רציתי לעזוב את הבית של אמא שלי, אבל בכלל לא רציתי תל אביב, כבר סגרתי על דירה במושב בן שמן עם סוסים שרצים מסביב, בית מתומן מעץ, מאה מטר, משהו מדהים. אבל הילה ואני זה פשוט קרה, בלי שהחלטנו ודיברנו על זה. ידעתי שבחיים לא היה לי קשר כל כך אמיתי, דבר כזה לא קרה לי".
אתה רוצה להתחתן?
"בטח. אני מסוגל לדמיין חתונה וילדים, ואני יודע שהילדים יהיו כל עולמי. אני מאוד זוגי, כשיש קרקע יציבה זה עושה אותי לאדם יותר טוב. לא טוב להיות מלא רק בעצמך. אם נרוקן את הכוס מעצמנו יהיה מקום לעוד. אם היא מלאה, היא תישפך. יש לי חברים מבוגרים ממני שאומרים לי שזה לא קיים יותר, אהבה לכל החיים, ואני בעצמי הרי ראיתי איך אהבה מתפרקת אחרי 20 שנה. אבל אני לא אבנה בית אם קיים סיכוי הכי קטן שהוא יתפרק. כשאהיה בטוח בלהתחתן ולהקים בית, אני אעוף על זה. האישה הנכונה יכולה להיות הכל בשבילך - בלילה היא תהיה המאהבת וביום האישה שמכינה לך צהריים וכשיהיו ילדים היא תהיה אמא".
איימת על הילה שבחו"ל תגשים איתה את כל הפנטזיות שלך. תרצה לפרט?
הוא מחייך חיוך רחב. "תשמעי, זה לא משהו קינקי, אבל אני אוהב לראות כפות רגליים וידיים יפות, זה עושה לי את זה ובא לי לגעת בזה. יחסית לסטיות זה ממש בקטנה. זה פטיש חמוד, לא?".
המיניות של ירוחם ניצבת בפרונט של דמותו הטלויזיונית. הוא ייצרי, רעב, מבעבע, לא רואה סיבה לצנזר את עצמו - גם לא בסלון של בית אמו. "זה ההומור שלי", הוא מתגונן, "אני מצחיק בעוד נושאים חוץ מסקס, אבל יוצא שזה מה שרואים". נדמה שיש כאן שיח משוחרר באמת ואפילו בריא, כזה שגם לא צריך לספור כיבושים כדי להרגיש גבר. "הקטע אצלי תמיד היה האיכות ולא הכמות", הוא אומר, "אם לבחורה קוראים בשם מסוים אם היא הולכת עם הרבה גברים - בעיני גם גבר שהולך עם הרבה נשים ראוי לשם הזה".
יש לזה שם. אנחנו קוראות לזה שרמוט.
"כן, נו. זה לא גאווה ללכת עם המון. תראי, אני בן אדם מאוד מיני אבל לא הלכתי עם כל אחת שיכולתי. יכולתי יותר מכפול ממה שהיה, זו האמת. צריך איזה חיבור כדי שזה יהיה שווה את זה, אחרת גם עם מישהי שיש לה פנים וגוף יפה, זה לא מספיק. אני מודה, היו תקופות פרועות, גם יצא לי להיות עם יותר מאישה אחת באותו יום כשהייתי בן 19, אחרי שנפרדתי מחברה אמרתי יאללה, אני משתגע. אבל זה היה אובר. הרי מה יש בזה? סוג של מירוץ ריקני לשום מקום. חודש לפני שהכרתי את הילה, הייתי עם מישהי בחו"ל, צרפתייה שבקושי מדברת אנגלית, זה היה כל כך ברור שיאללה למיטה, בלי הדברים שאני אוהב בין לבין, ואמרתי לעצמי 'תומר, בפעם הבאה זה יהיה מאהבה'".
בחורות שהיו איתך בתקופות הרווקות שלך יספרו שהיית נחמד?
"אני מאוד מקווה. גם אם לא הלכנו לקשר רציני כל אישה צריכה לקבל את הכבוד שלה. אצלי הכל ברור, אני משתדל לא לפגוע בנשים וכשהייתי רווק, בחורות שאולי היו נפגעות בסיטואציה אחרת, איתי הם לא נפגעו, גם אם לא התאהבנו. אני מכבד, כל הזמן בתקשורת ודיבור, אני לא אשלה אף אחת. אם מישהי שחשבה שקורה בינינו משהו ואני לא שם, לא יקרו ביננו דברים פיזים. אני אשים את הקלפים אצלה, הם על השולחן, שהיא תחליט מה עושים".
אתה פמיניסט?
"אני בעד שיוויון לכל נפש, לא משנה אם זה בגוף של גבר או אישה".
גברים כותבים לי בפייסבוק ואני אומר בנימוס שאני סטרייט וממשיך הלאה
לא פחות מהבחורות, מעניינים הבחורים. באחת הסצינות ב"מחוברים" ירוחם מבלה עם חבר גיי שפונה אליו בלשון נקבה ושואל אם הוא והילה זה "פות לפות". לפי התשובה של ירוחם אפשר להבין שהדיבור הזה לא מפחיד אותו ולא מאיים עליו. אפילו להפך, הוא נהנה. "החבר הזה, מאור, חבר שלי שנים, גם לפני שהוא יצא מהארון. כשהוא בא ואמר לי שהוא הומו זה לא הזיז לי. הוא יותר גבר מהרבה גברים אחרים, הוא איש סוד וחבר נפלא. לא מזיז לי מה הוא עושה בחדר המיטות".
דווקא נראה שמעניין אותך. אתם מדברים בחופשיות שנדיר לראות אצל הטרוסקסואל.
"פעם הייתי מתקן אותו כשהוא פנה אלי בלשון נקבה, ואז התחלתי לזרום, אם זו השפה שלו, אז מה? אני מספיק בטוח בגבריות שלי כדי לזרום איתו, והקווים שלי ברורים - אני לא הולך למסיבות של גייז ולא מתערבב. אבל כן, כמו שהוא יהיה בעולם שלי ויישב ביציע ויקלל, אז גם אני אזרום עם השפה שלו".
הגיעו אליך שמועות שאתה גיי?
"לא ממש. מתחילים איתי גברים, כמו שנשים מתחילות איתי, כותבים לי בפייסבוק ואני אומר בנימוס שאני סטרייט וממשיך הלאה".
מאיפה מגיעה הפתיחות הזו?
"מאמונה בקדוש ברוך הוא. אני מאמין מאוד, מניח תפילין, ומאמין בטוב שיש באנשים. אני חושב שהתפקיד שלי בעולם זה להפיץ אור ואהבה. הכל זה אנרגיות, גם את ואני עכשו מעבירים ביננו אנרגיה, אני מאמין שאני יכול לשאוב ממך משהו ואת ממני".
איך האור והאהבה מתיישבים עם אוהדי בית"ר, שצועקים מוות לערבים בזמן שאתה משחק?
"כשאני משחק, אני מרוכז במשחק ולא שומע מה צועקים סביבי. תשמעי, בכל מקצוע קיימים דברם רעים, אם אתה נהפך להיות חלק מזה, הפסדת".
הצבעת לליכוד?
"כן. אני לא חושב שיש כאן מנהיג יותר טוב מביבי נתניהו".
הזיגזוג בין פוליטיקת מגרש להשתתפות פעילה בחיים התל אביבים הוא מהלך שתומר עושה בהצלחה כבר כמה שנים. הוא לא סלב במקרה, אלא עובד בזה בהנאה. מי שהכניס אותו למשחק היה לירן דנינו, חבר ילדות שגם השתתף ב"כוכב נולד", וסביב תומר התגבשה חבורה שכוללת גם את יון תומרקין ועומר דרור – מסוג החבורות שמצלמות ממש טוב לפפארצי. הוא פוקד השקות, הספיק לגזור כמה אזכורים במדורי רכילות, למשל כשיצא עם טיטי איינאו ("היא מהממת, היינו ביחד רק שבועיים, עשו מזה יותר ממה שזה"), ועשה לעצמו ידידה אפלטונית מפתיעה: מאיה בוסקילה. ב"מחוברים" תומר ומאיה מבלים יחד בקריוקי, מדברים על יחסים, היא קובעת כי היא אחותו הגדולה וכן, גם היא פונה אליו בלשון נקבה.
"מאיה מדברת ככה לכולם", הוא מסביר, "אז יאללה, דברי איך שאת מדברת. הכרנו דרך חבר משותף, ואנחנו חברים טובים. הייתי אצלה בבית, עם הבן שלה לני, זו חברות על אמת. מעניינים אותי אנשים מורכבים, ומאיה היא דיווה דיווה. אני יכול להגיד בבטחון שהיא לא נעלמה, יקח זמן והיא תחזור לקדמת הבמה כמו שהיא צריכה".
אתה רוצה להיות טאלנט?
"אני רואה את עצמי אחרי הכדורגל בעסקים ובמדיה, אולי משהו מאחורי הקלעים, זה לא חייב להיות בפרונט. זה נכון שיש כאלה שלא הצליח להם אבל תראי את חיים רביבו, הוא איש עסקים מוערך, ואדם ישר עם קריירה מפוארת. זה מודל בשבילי".
אבא שלך אמר לך לעזוב את הכדורגל, שהכל רקוב. מה הוא היה רוצה שתעשה?
"חשוב לי להבהיר - כשהוא אמר הכל רקוב הוא לא התכוון לבית"ר. הוא בעצמו יודע שבכל מקום יש פוליטיקה, ויש לו חוש ריח טוב. אבל דעתו היא לא דעתי. הוא התכוון שיש לי לשון, חיבור עם אנשים, שאני מוצא דרך להתחבר לאנשים ממקום אותנטי ואולי הוא היה רוצה שאעשה עם זה משהו מקצועי. נראה מה יהיה".
בינתיים, תומר עומד לפדות את הגנטיקה שרכש מהוריו, לקמפיין של מותג מכוניות היוקרה DS. "מאז הגירושים של ההורים שלי אני חושב על פרנסה, הרי הכדורגל לא יהיה לתמיד", הוא אומר,
"דוגמנות היא לא הדבר הכי טבעי בשבילי, יש לי את המקום הפרימיטיבי שאומר שכדורגלן צריך להיות כמו דוגמן תחתונים על איילון. אבל מכונית זה משהו שמייצג אותי, ואין לי בעיה לעשות קמפיינים לדברים שמשדרים ספורטיביות, גבריות, אלגנט. מסי יכול לדגמן כל דבר כי הוא כבר הוכיח את עצמו, אבל אני לא שם".
אבל אתה יותר חתיך ממסי.
"אל תביכי אותי! אני מתבייש לדבר על איך שאני נראה ואני בכלל לא מסתכל הרבה במראה. היופי זה כלום ולא משנה ויום אחד לא יהיה. ואני גם מודע לעצמי שיש לי מפרצים בשיער ושיום אחד אקריח. זו לא בושה".
צילום: רונן פדידה | סטיילינג: שלו לבן | ע. סטיילינג: ליאת ל. אדרי | איפור: קרן שחם לסולו | שיער: בועז עוזרי לסולו | בגדים: חולצה שקופה וג'קט שחור: אדידס, ג'ינס: דיזל, נעליים: ולנטינו לפקטורי 54, סווטשירט cK: קלווין קליין לפקטורי 54, מכנס לבן: דיזל, סניקרס: יונייטד ניוד- UN, ברמודה וגרביים: אדידס, חולצת צווארון גולף לבנה: stussy שרונה, ברמודה אפורות cK - קלווין קליין לפקטורי 54, כדורגל: באדיבות אדידס