הכי רחוק מחומוס שאפשר: כל מה שרציתם לדעת על אלירז

מתי הוא נולד: 18 בדצמבר 1982, מה שאומר שהוא כבר בן 28 ומזל קשת. שפרה קורנפלד, אגב, נולדה ב-9 בדצמבר 1980, וגם היא בת אותו מזל.

איפה גר: עד תחילת "האח הגדול" התגורר בדירת חדר באזור רחוב אבן גבירול בתל אביב. עכשיו הוא מתכנן לחזור לחדרה, להירגע קצת ולהתחיל לחפש דירה חדשה. מה הלאה? "הוא בטוח יהיה כוכב, יש לו את זה", אומר אחד מחבריו הטובים, "הוא היה כוכב בכל מקום בחיים שלו".

משפחה: טריפוליטאית מסורתית. אבא אהרון, בן 55, בעבר בעל עסק לחידוש חלפים לרכב, כרגע לא עובד. אימא אילנה, בת 52, אחות אחראית במחלקת הילדים של בית החולים "הלל יפה". האח הבכור עופר בן 29, נשוי טרי, מסיים לימודי משפטים. האח אסף הוא בן 20, חייל ביחידת "עוקץ" והאחות זוהר, בת 14 ותלמידת תיכון.

מה עבר עליו בחיים: אלירז נולד בחדרה, אבל כבר בגיל שנה וארבעה חודשים עברה משפחת שדה לקיבוץ ברקאי, מזרחית לחדרה. "קיבלתי עבודה כאחות אחראית במרפאה של הקיבוץ", מספרת אמו אילנה. כשהיה בן 6 חזרה המשפחה לחדרה, ובגיל 11 עברו לבית בקיסריה.

"לא היינו שייכים לעשירון, היינו רחוקים מהאליטות בשכונה", מבהירה אילנה. "ולמרות זאת, כל הילדים אהבו את אלירז וכל מיני ילדים של מנכל"ים פקדו את הבית שלנו. כולם באו לחפש את הבן שלי".

איזה ילד הוא היה: שובב. בתקופת הקיבוץ הסתדר בעיקר עם חיות, והקפיד להאכיל את התרנגולות והפרות בקיבוץ. "עם כלבים הייתה לו בעיה כי היה רגיש לפרווה שלהם", נזכרת אילנה. "אלירז היה הרבה שנים בקטע של חבורות ומחנות, ותמיד היה המפקד. הוא היה בונה בתים על עצים וגם אהב מאד פקקים וגוגואים. הוא היה לוקח סיכונים, מטפס על קירות של שני מטר כמו לטאה, קופץ ופותח את הראש. עוד חבלה ועוד צלקת ואלוהים ישמרני איפה היו לו חבלות. מתחת לעין מצד שמאל יש לו חתך שאני הדבקתי לו".

"אבל כמה שהוא היה שובב, במלחמת המפרץ הוא היה בכיתה ב' ואח שלו בג', נסעתי לקניות בקניון חדרה ופתאום הייתה אזעקה ונתקעתי בקניון, לא נתנו לי לצאת ויש לי שלושה ילדים קטנים בבית. הוא ועופר כמו ילדים בוגרים, בשיא השקט, שמו סמרטוט מתחת לדלת, שמו לאח הקטן שלהם בן שנה וחצי ברדס, לא טלפנו, לא נלחצו. עד היום אני זוכרת את זה".

בית ספר: למד בתיכון מעגן מיכאל הסמוך לקיסריה, במגמה ריאלית ובמגמת תזונה. "אף פעם לא נקראתי לבית הספר בגלל בעיות התנהגות", מבהירה האם, "יותר מזה, אני יכולה לספר שהרבה פעמים הוא היה האוזן הקשבת של המורות".

צבא: אלירז התגייס ב-1999 ליחידת 202 של הצנחנים. בספר סיום המסלול כתבו עליו החיילים: "הגיע אלינו קיסריוני קטן וחסר ביטחון ונהיה מפקד גדול". אחרי שסיים קורס מ"כים בביסל"ח, בזמן האינתיפאדה השנייה, חזר לפלוגה להיות מפקד כיתה שנלחמה בבית לחם וברמאללה. בהמשך היה רס"פ (רב סמל פלוגתי). 

"לא היה קל בשירות הצבאי", מספר חבר מהצבא, "לקראת סוף המסלול ב-2004 התחיל מבצע 'חומת מגן' והוקפצנו למשימה סודית בגדה. המבצע התגלגל ונמשך ארבעה חודשים והדרישות הפיזיות והמנטליות היו קשות. אלירז היה אז רק בן 19. ישנו בכוננות, עם נעליים, עם אפודים, 50 יום בלי להוריד גרביים. בתוך כל הסבל הזה אלירז היה הרוח החיה ששמרה על השפיות של כולם. הוא היה בא, פותח פק"ל קפה, מדליק סיגריה, מתחיל לשיר שירים ועושה צחוקים לכולם. הוא היה כזה בן אדם שמח ועם כל הבאסה שם, כל המחלקה התגודדה סביבו, הוא היה משנה לכולם את המצב רוח".

אחרי הצבא: "במשך חצי שנה עבד בחנות פירות בשוק חדרה כדי לממן טיסה לארה"ב ולעבוד שם, על מנת לעזור לאביו שנפגע מהמשבר הכלכלי. בהתחלה עבד בלוס אנג'לס ומכר בעגלות בקניונים, לאחר מכן עבר להובלות בחברת northstar moving, בה זכה להערכה וקודם לתפקיד ניהול המשרד. אלירז חזר לארץ עם סכום כסף נאה, שאותו השקיע במניות. אז הפסיד את כל הכסף שהשקיע.

הנפילה: "אלירז הפסיד את כל כספו בבורסה - ולא בהימורים", מדגישה אימו בעקבות דבריו של סער, שטען כי אלירז השתתף בהימורים לא חוקיים. "ארבע שנים הוא עבד בשביל כסף במובינג, והכל הלך אחר כך בבורסה", מסביר אחד החברים.

לימודים גבוהים: הוא לומד באוניברסיטה הפתוחה ראיית חשבון, ומממן את הלימודים בעזרת עבודת מלצרות. הממוצע שלו עד עכשיו: 95. "תמיד היה לו ראש מתמטי", אומר האח עופר, "אני ההומני בבית והוא הריאלי, טוב במספרים חישובים, חשבונות. פעם הוא היה קורא הרבה עיתונים כלכליים אבל הוא ירד מזה אחרי כל מה שקרה לו בבורסה".

סטייל: אלירז לא אוהב לקנות בגדים ועד היום נותן לאימו לעשות לו את העבודה. "אני קונה לו הכל", אומרת אילנה, "כל מה שהוא לבש בתוכנית היו דברים שקניתי לו. הוא נבהל מכמות הבגדים שהיו לו במזוודה". באשר לטיפוח, כאן התמונה מעט שונה. למעשה, החברים מהצבא זוכרים פקידה פלוגתית צפונית שהייתה מגיעה לבסיס עם ערכת פרפומריה עמוסה בקרמים לעיניים, לציפורניים ולרגליים. "אלירז מינה אותה להיות יועצת היופי שלו", מספר אחד מחבריו, "התפקיד שלה היה לעשות לו טיפול יומי והם פתחו שם ממש סלון יופי בתוך הקראוון".

בחורות: היו לו שתי חברות רציניות: הראשונה בתיכון, איתה היה בקשר במשך 4 שנים: "היא הייתה החברה הכי שווה באזור, יפיופה ממעגן מיכאל", אומרים החברים, "בכלל, הוא מביא פצצות על. תמיד היו לו המון מחזרות אבל הוא פחות בקטע של סטוצים, הוא איש של מערכות יחסים ארוכות". השנייה היא בר מזרחי, אותה הכיר בחו"ל אחרי הצבא, כשעבדו ביחד באותו משרד מובינג".

יש קטע אחד שהחברים לא ישכחו לו בחיים: "הייתה מסיבה אחת בווסט הוליווד, במועדון הכי נחשב בלוס אנג'לס, 'ספיידר', ופתאום יו הפנר נכנס עם השפנפנות שלו. 15 שפנפנות, לא ייאמן, שרוקדות ליד האיש הזקן הזה עם החלוק האדום שלו, ואף אחד לא מעז להתקרב אליהן. אלירז פתאום אומר שהוא מתחיל איתן ואנחנו קולטים אותן זורמות איתו, יוצאות מהחבל שהיה סביב המתחם של יו הפנר ובאות לשבת איתנו. ישר הייתה זרימה".

 האהבה עם בר מזרחי: אלירז ובר חזרו מארה"ב לפני כשנתיים והמשיכו להיות בקשר שלווה בהרבה ירידות ועליות, ולפי מקורבים גם בהרבה מריבות. עם זאת, בקיץ האחרון הם נסעו לטיול בבולגריה שמאוד חיזק את הקשר ביניהם, ובלילה שלפני היציאה ל"האח הגדול" היא כבר עזרה לו לארוז את המזוודות. "הם כמעט ולא נפגשו בימים האחרונים", מודה עופר שדה, "הימים שאחרי היציאה מהבית עמוסים ואין לו כמעט זמן, אבל הם זוג, והוא מחכה שיהיה לו יותר זמן בשבילה".

>>סער ואיילה: "החלטנו לא לדבר"