כתבו עליו שהוא מתנשא, רגיש, גס רוח, מרגש, ציניקן, חרמן ומה לא, אבל שי גולדן הוא בכלל החבר שאתם מאחלים לעצמכם. זה שיתקשר לבדוק מה שלומכם ברגעים הקשים, זה שיעשה הכל כדי למצוא לכם עבודה, זה שאתם יודעים שתמיד יהיה שם כשתצטרכו. אני יודע, האיש חבר שלי כבר שנים.
רגע לפני שקופי המעבדה של דורון צברי משתחררים מחוות הניסויים של "מחוברים" ועוברים לעולם שכולו שידורים חוזרים, הושבתי את הגולדן לשיחת סיכום. מנסה להבין למה כל בנות המערכת נמסות כששמו עולה, מה הוא מאחל ליעל בר-זוהר ולמה גבר מחוספס בן 39 בוכה כמו ילדה שאיבדה את הברבי שלה.
אז למה באמת עשית את זה לעצמך דביל?
"שלוש סיבות. אחת, אני מנסה לספר את הסיפור שלי כבר 35 שנה. אחרי הספר רציתי לנסות לספר אותו גם בשפה אחרת, ובעיקר, אני חושב שרציתי 'לרצוח' אותו. להשאיר אותו מאחוריי. שתיים, רציתי להתנסות במשהו שרק 15 בני אדם בעולם התנסו בו (בעוד חודשיים תעלה העונה השנייה של מחוברות – י.ב). שלוש, לפעמים פשוט בא לבנאדם להשתגע. מה קרה?".
מה ההבדל בין שי האמיתי לשי ממחוברים?
"מה ההבדל בין עגבנייה בטלוויזיה לעגבנייה בצלחת שאתה אוכל? אין ביניהן שום קשר. זה נראה כמו עגבנייה, זה מריח כמו עגבנייה, אבל זו לא עגבנייה. זה רק הייצוג שלה. מי שצפה בתוכנית יכול להגיד שהוא יודע עלי הרבה יותר מאשר הוא ידע קודם - אבל אם מישהו חושב שהוא מכיר אותי עכשיו, הוא טועה. אי אפשר להכיר בנאדם דרך צפייה בטלוויזיה. צריך להיות איתו, לחיות איתו, לגעת בו. אנשים ראו אותי בסך הכל ארבע שעות. אפשר להכיר מישהו אחרי ארבע שעות? ממש לא".
הסדרה לקחה אותך למקומות עמוקים, אתה חושב שהיא גרמה לך באיזו מידה להשלים עם סיפור החיים שלך?
"בלי ספק. אם יש דבר ש'מחוברים' עשתה, זה לגרום לי להיפרד מסיפור החיים שלי. לשים אותו מאחורי, להגיד 'לא רוצה לדבר על זה יותר, להתראיין על זה יותר, לכתוב על זה יותר'. וזה יותר טוב מכל טיפול פסיכולוגי.
בכל פעם שאני רואה אותך אנשים מסתערים עליך וזורקים לאוויר משפטים כמו "אתה הכי מקסים, אתה הכי מדהים, מצאתי את עצמי בזכותך", זה נשמע לך שפוי? אנשים מעריצים אותך.
"קיבלתי בחודש האחרון מאות מיילים. זה מתחלק לשתי קבוצות: אלו שכותבים 'שינית את חיי, בזכותך ראיתי את האור'; ואלו שכותבים 'הכרתי את אמא שלך, את דודה שלך, בת דודה של מישהי שטיפלה בך'. אני לא שיניתי לאף אחד את החיים. אם גרמתי למישהו להתבונן קצת על החיים שלו ולהבין את עצמו קצת יותר - זה מדהים. זה הסיפור של התוכנית".
מה הרגע הכי מרגש מבחינתך בסדרה?
"אני אומר משהו שנשמע פלצני: כל התשעה חודשים האלו היו מאוד מרגשים. אין רגע אחד מיוחד".
זה באמת פלצני, אולי תענה על השאלה?
"האמת שעשיתי בשבעת החודשים האחרונים יותר שיחות עם רן מאשר בשבע שנים האחרונות. הזמן שבילינו יחד היו הרגעים הכי מרגשים עבורי ואני אנצור אותם".
בוא נעבור לשאלות שמתחילות במילים 'מה הדבר', מוכן?
"כן".
מה הדבר הכי מפתיע שגילית על עצמך?
"שאני ממש בכיין. אני בוכה בכל פרק שני".
מה הדבר שאתה הכי מתחרט עליו?
"היציאה על תושבי בית שאן, אחרי שמישהו דפק לי על המכונית. אמרתי שזו עיר של ערסים ואנשים לא מפותחים. ידעתי שהמצלמה דולקת ושאלו דברים שלא נכון לומר, ובטח לא להראות בטלוויזיה, אבל אני טיפוס שעושה את הפרויקט בצורה פנאטית. הייתי מאוד נאמן לשיטת צברי שאומרת שהרגע שבו אתה הכי רוצה לכבות את המצלמה הוא הרגע להדליק אותה".
"הייתה לי זכות וטו, אבל בחרתי להשאיר את הקטע כי זה רגע אותנטי שמייצג מה שהרבה מאוד ישראלים חוו באוטו. אבל זו הזדמנות להתנצל בפני תושבי בית שאן ולומר שהדברים נאמרו בשעת זעם".
מה הדבר הראשון שתראה אחרי מחוברים, אולי איזה סרט בנות שיאפשר לך ליבב עוד קצת?
"מצחיק. אני מתכוון להתחיל עם 'אימפריית הטיילת', הסדרה החדשה של סקורסזה על הפשע בשיקאגו. יש לי כבר חמישה פרקים".
עוד לפני הסדרה היה לך קשה עם טוקבקים, איך השפיעו עליך התגובות במהלך הסדרה?
"תראה, כשכותבים עשרה טוקבקים אישיים פוגעניים זה מעליב מאוד. כשכותבים 200 זה כבר נהיה סטטיסטיקה. לא אכפת לך. ברור שהיו רגעים שזה ביאס אותי מאוד, אבל בגדול קיבלתי יותר אהבה מביקורת, וגם, בסך הכל הממוצע היה די הוגן כלפיי.
דוגמאות?
"באחת הכתבות ב-mako היו שלושה טוקבקים מאוד מעליבים ברצף על "המבט של סוטה המין הפסיכופט שיש לי בעיניים". זה באמת העליב אותי. אומרים שאדם נעלב מדברים שיש בהם גרעין של אמת וזה הלחיץ אותי עוד יותר. זה כנראה לחץ לי חזק על פרשת יעל בר זוהר".
אז הנה שאלה שהמעריצות שלך, בנות המערכת ב-mako, הכריחו אותי לשאול: הן נפגעו מאוד מהקטע עם יעל בר זוהר, הן מזועזעות מהאפשרות שגברים מפנטזים על נשים שהן לא האישה החוקית שלהם - והן בעיקר רוצות לדעת כמה למיכל אשתך היה קשה עם הסגידה שלך לנשים בלונדיניות עם חזה גדול?
"הסדרה הזו, במהות שלה, עוסקת באמת ובדרך שבה חושפים אותה. והאמת היא שאין כמעט גבר הטרוסקסואל שרואה נשים מעורטלות בעיתון בתנוחות מיניות, מזמינות ומגרות ולא חושב מחשבות זימה. יותר מזה, יש גם גברים שגולשים לא עלינו באתרים פורנוגרפיים, כותבים מכתבים אירוטיים לאתרי אינטרנט, מצלמים את עצמם ומעלים לרשת ועוד ועוד. האם המעשים האלו אינם פוליטיקלי קורקט? כן!!! האם הם פוגעניים כלפי נשים – כן!!! האם הסתרתם, העלמתם והכחשתם היא האמת – לא! בכל אופן, אני מצטער שפגעתי בציפור נפשן של כל כך הרבה נשים בישראל ובטח בליבן של בנות mako היקרות.
"לאשתי הייתה חוסר נוחות גדולה מהסצנה, אפילו למעלה מזה. אבל גם אשתי, בדומה לבנות mako, היא אישה שאני מקווה שמסוגלת להבין שכל תעשיית התקשורת בחצי המאה האחרונה מבוססת על עיתונים שבשער שלהם יש נשים יפות בפוזות שאינן משתמעות לשתי פנים. מה שעשיתי היה חישוף תודעה. הצפה של התת מודע של גבר. האם זה מבאס לחשוב שבעלך רואה את יעל בר זוהר וחושב מחשבות זימה? כן. האם בסוף הוא ילך לישון איתך? כן.
בקיצור, ישנת בסלון?
"מה פתאום".
אם יעל בר זוהר גולשת עכשיו ב-mako – מה היית רוצה להגיד לה?
"שאני לא באמת בקטע שלה. אני הרבה יותר בקטע של מיכל גולדן. אני בכלל בקטע של ברונטיות. ג'נוארי ג'ונס היא סטיית תקן. יעל פשוט היתה שם במקרה. אם היו על שער לאישה באותו שבוע סיוון קליין או יעל פוליאקוב הן היו מקבלות את אותו טיפול.
"כשבר-זוהר התראיינה לגיא פינס היא אמרה שאם בעלה היה מדבר ככה, היא הייתה דופקת לו מכות. ואני אומר, מה יותר חמור: גבר שמסתכל על תמונה של אישה בעיתון, או אישה שמעודדת אלימות בבית? אם ליעל בר זוהר מותר להתלוצץ על אלימות בבית – לי מותר להתלוצץ על סקס עם יעל בר זוהר".
עזוב להתלוצץ, מה קורה עם בחורות היום? מתחילות איתך ברחוב? אתה מקבל מספרי טלפון? הצעות מגונות?
"תגיד, כמה שנים אתה מכיר אותי? ראית פעם בחורה מתחילה איתי? לא הייתה בחורה אחת שהתחילה איתי. רן שריג קיבל עשרות הצעות למציצה – אני קיבלתי רק הצעות אימוץ".
עכשיו את האמת, יש דבר יותר פתטי מלהזיל ריר על עיתון לאישה עם סנדביץ' שאשתך הכינה ביד?
"לגמרי - לשאול על זה שלוש שאלות רצופות באותו ראיון".
היה קשה ללכת לעבודה בבוקר אחרי פרק חזק? מה אמרו יפי הנפש ב"הארץ"?
"תראה, מוסף הארץ זה שישה אנשים, וזו באמת משפחה אמיתית ומאוד תומכת. האמת שלא דיברו על זה כל כך. מצחיק, אבל ניהלתי הכי מעט שיחות על מחוברים במקום העבודה, כנראה כי כיבדו את הזכות שלי לחזור לחיים. מחוץ לעבודה, כל מי שראה אותי דיבר אתי רק על זה".
מה הילדים אומרים על הסדרה?
"מיכל ואני החלטנו כמדיניות שהילדים לא יהיו דמויות בסדרה, ורואים שהם כמעט לא מופיעים. כשהם שם, הם לא מצולמים מביעים רגשות. אחד היתרונות בבנימינה הוא שמדובר בחממה. הילדים שמעו פה ושם 'ראיתי אותך בטלוויזיה', אבל הסדרה עברה להם לגמרי מעל הראש ואני מאושר מזה.
"הם כמובן לא צפו באף פרק. זו לא תוכנית לילדים. יש לשני הילדים האלה הרבה חומר לא קל שאבא שלהם כתב או צילם - שיתמודדו כשיהיו מבוגרים".
מה אומר על הסדרה אבא גולדן?
"הוא היה מבואס אחרי פרק 24, שבו הוא יושב מחוץ לבית שלי עצבני, ואחרי הפרק שבו מיכל ואני דיברנו עליו במסעדה. חוץ מזה, הוא מזועזע מהשפה של רן שריג ומאוד אוהב את הקטעים של מיכל".
מה מיכל, מה הוא אומר עליך?
"אנחנו גולדנים ידידי, אין מקום לדבר על זה ואין מקום לגילוי רגשות".
איך אתה חושב שתרגיש מחר, אחרי שהסדרה תיגמר?
"אני מרגיש כמו אחרי שירות צבאי. אתמול צילמתי את הסצנה האחרונה, שאמורה להיכנס לפרק הערב. כשנתתי לדורון את הקלטת הרגשתי כאילו הזדכיתי על הציוד בבקו"ם. אותה הרגשה ממש".
ניסיתי, אבל אי אפשר בלי: היית עושה את זה שוב?
"לא הייתי עושה את זה לעולם שוב, אבל אני לא מתחרט לרגע שעשיתי את זה. 'מחוברים' לא צילקה אותי ולא שרטה אותי. זו הייתה חוויה משנת חיים, וחוויה בכזה סדר גודל מוכרחה להיות חיובית. היום הייתי עושה דברים אחרים. אין בי פחד ואין בי גבול".
ולסיום עוד שאלה מבנות mako: מה הן אמורות לעשות עכשיו כל ערב בשעה 21:35?
"תכף מתחיל 'האח הגדול' – שיחזיקו מעמד. הן גם יכולות לכתוב לי מכתבי הערצה, אני מבטיח לא לענות".
עוד משהו שלא הספקת להגיד לעולם בחודשים האחרונים?
"בהחלט. חבל מאוד שהשיחות היחידות שאנחנו מנהלים בחודשים האחרונים הן על 'מחוברים'. חוץ מזה, חבר אמיתי לא היה משתמש בקשרים שלו כדי לסחוט ממני את הראיון הזה, אבל אני עושה את זה באהבה".
>>רן שריג ודנה ספקטור כבר לא מסתתרים. פפראצי מאוהב