איך יודעים שסדרה הופכת לאייקון תרבות? זה לא נמדד ברייטינג, ואפילו לא במספר פרסי האמי שהיא מקבלת, יש רק קריטריון אחד שבאמת נחשב – אם עשו עליה מערכון ב"רחוב סומסום" או לא.
אחרי מחוות משעשעות ל"חוק וסדר" ו"רוק 30", עכשיו גם "מד מן" הפופולארית זוכה לגרסה בובתית, כולל טייק אוף גאוני על הפתיח המסוגנן.
המטרה: ללמד ילדים על רגשות שונים כמו: כעס, עצב ושמחה. האמצעי: מד מן, הלא הם הגברים הכועסים, או עצובים, או שמחים, תלוי אם הקמפיין שהם מציעים לבובת דון דרייפר מוכר את המוצר. לא בטוח עד כמה הרפרנס הזה יובן על ידי קהל היעד, שלא ממש בוגר דיו כדי לצפות בסדרה, אבל מפיקי התוכנית כנראה חשבו בעיקר על הבאזז ופחות על המסר החינוכי.
בניגוד לגרסה המקורית, אין כאן בובות נשיות עם קימורים ותסרוקות מנופחות, אף אחד לא שותה ויסקי אחר הצהריים או מעשן בישיבת קריאייטיב. במקום זאת קיבלנו פרסומת לדבש דובים חביב, קצת אהבת גברים אפלטונית ורכבת הרים רגשית, שמסתיימת בחיבוק שמעניק אחד הקופירייטרים הנלהבים לדרייפר. "אתה בוס נהדר!" מכריז העובד. "אני יודע," עונה דון בנונשלטיות. "אל תיגע בחליפה".